החלטה בתיק תא"מ 8454-12-10

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שני שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה, ביום 27.9.12. כן בפני תגובת המשיבה, המתנגדת לביטול פסק הדין.

2.         פסק דין ראשון בהעדר הגנה ניתן ביום 6.7.11, ובמסגרתו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סכום של 5,650 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות. פסק הדין ניתן על יסוד כתב התביעה, בו נטען, כי המבקשת רכשה אצל המשיבה מוצרי מכולת שונים, מבלי לשלם עבורם.

            החלטה המבטלת את פסק הדין ניתנה ביום 30.10.11. במסגרת החלטה זו חויבה המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ש"ח, וניתנה לה הוראה מפורשת להגיש כתב הגנה תוך 30 יום.

            המבקשת לא הגישה כתב הגנה, וביום 6.2.12 ניתנה החלטה, המתרה במבקשת, כי אם לא יוגש כתב הגנה תוך 14 יום - יינתן נגדה שוב פסק דין.

3.         המבקשת אינה מכחישה קבלת ההחלטות מיום 30.10.11 ומיום 6.2.12, אלא שלטענתה, בשל טעות משרדית, כתב ההגנה שהוכן - לא נשלח לביהמ"ש. לטענת המבקשת, כתב ההגנה כן נשלח אל ב"כ המשיבה, אך לא לביהמ"ש, ולאחר מכן - נשלח לביהמ"ש בפקסימיליה, בניגוד לנהלים, ועל כן לא התקבל.

4.         לטענת המשיבה, כתב ההגנה כלל לא התקבל אצלה. התקבל אצלה עמוד אחד מתוכו, כשגם הוא - בלתי קריא. לטענתה, פנתה שוב ושוב למבקשת, על מנת שתגיש כתב הגנתה, וניתן יהיה להתקדם עניינית בתביעה זו, שהוגשה בשלהי 2010, אך הדבר לא הועיל. על כן ביקשה כי יינתן פס"ד נוסף.

המשיבה שואלת בתגובתה - " כמה טעויות חייבת לספוג (המשיבה ) על מנת שתביעתה תתנהל כהלכה וכדין בבית המשפט ללא עיכובים ותירוצים בלתי מוצדקים כתוצאה ממחדליה של המבקשת או מי מטעמה" (סעיף 3 לתגובה), ולשאלה זו אף אני אצטרף.

5.         פסק הדין שניתן אינו בסכום גבוה. המבקשת כבר חויבה (ולפי שניתן להבין - גם שילמה) בהוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח, וברור כי קבלת הבקשה הנוכחית תהא כרוכה אף היא בתשלום הוצאות.

            הטרחה והטרדה שגרמה המבקשת לביהמ"ש ולצד שכנגד, במחדליה החוזרים והנשנים, מנעו התקדמות בירור ענייני של התביעה, לאורך זמן ארוך. קשה למצוא הצדקה לאי הגשת כתב ההגנה, לאחר שפסק הדין הראשון כבר בוטל, וברור כי היה על המבקשת להגישו כדין לביהמ"ש, ולדאוג לכך כי אכן הוגש והגיע לתיק. אי הגשת כתב ההגנה בנסיבות אלו הינה תקלה חמורה.

            יחד עם זאת, זכות הגישה לערכאות נחשבת לאחת מזכויות היסוד בשיטתנו. השיקולים לביטול פסק הדין דנן פורטו בהחלטתי מיום 30.10.11, והם עומדים בעינם גם כעת. סבורני כי הנזק שייגרם למשיבה בשל ביטול פסק הדין, תוך חיוב המבקשת בהוצאות, נופל מזה שייגרם למבקשת אם תידחה בקשתה, וזאת - הגם שסכום התביעה אינו גבוה. הנזק הינו בעצם שלילת יומה של המבקשת בביהמ"ש.

6.         על מנת שלא תיפגע המשיבה יתר על המידה, ומאחר ומדובר בבקשה לביטול פסק דין שני שניתן בהעדר הגנה, כאשר שני פסקי הדין ניתנו בשל מחדלי המבקשת בלבד, אני סבורה כי ראוי להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת סכום משמעותי בקופת ביהמ"ש, במקביל לחיוב המבקשת בהוצאות.

            בדרך זו ניתן יהיה לפחות להבטיח, כי אם בסופו של יום תתקבל התביעה, לא תיאלץ המשיבה לטרוח יתר על המידה בגביית פסק הדין, לאחר "מסלול המכשולים" שעברה בדרכה עד הלום.

7.         אשר על כן, ככל שתפקיד המבקשת סכום של 6,000 ש"ח, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו - יבוטל פסק הדין.

            בהעדר הפקדה, יעמוד פסק הדין על כנו.

            בנוסף, אני מחייבת את המבקשת, ללא קשר להמשך ההליך (ואף במקרה שהסכום האמור לא יופקד, ופסק הדין יעמוד בעינו), בהוצאות המשיבה, בסכום של 1,500 ש"ח.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: