1) בפניי בקשה מטעם הנתבע למחיקתו של כתב תביעה מתוקן , אשר הוגש על ידי התובעת לבית-משפט השלום , וזאת מבלי לקבל את רשות ביהמ"ש לכך לאחר שהתיק הועבר מבית-המשפט לתביעות קטנות לבית-משפט השלום .
2) בתאריך 4.4.2011 הגיש מר בנימין רייבר בביהמ"ש לתביעות קטנות תובענה כספית כנגד הנתבע , מר מרדכי אוחיון , בסכום של 31,200 ש"ח . במהלך הדיון בביהמ"ש לתביעות קטנות ביום 21.6.2011 הורה מותב זה על העברת התיק לבית-משפט השלום .
3) בתאריך 18.7.2011 הגישה התובעת לבית-משפט השלום באמצעות עו"ד כתב תביעה מתוקן בסכום של 9713 ש"ח . אליבא דעמדת הנתבעת , על בית-המשפט למחוק את כתב התביעה , שכן התובע בחר להגיש מיוזמתו לתקן את סכום כתב התביעה , לשנות את עילות התביעה וכן לשנות את זהות התובע ולכלול בו תובע אחר מזה אשר הגיש את התובענה המקורית בביהמ"ש לת"ק (חברת "אולגה גולה" - אחזקות בע"מ) . לשיטת הנתבע , בעשותו כן פעלה התובעת בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי , המחייבות את בעל הדין המבקש לתקן את כתב טענותיו , לפנות אל ביהמ"ש בבקשה מתאימה לצורך תיקון כתב התביעה , ולפיכך שומה על ביהמ"ש להורות על סילוק התובענה על הסף .
4) לטענת ב"כ התובעת , לאחר הגשת כתב התביעה הפך מר רייבר לאחד מבעלי החברה התובעת , ולפיכך ראה לנכון לשנות את זהות בעל הדין התובע בכתב התביעה המתוקן . עוד ציין ב"כ התובעת , כי עילות התביעה וסכום התביעה הצטמצמו באופן משמעותי אל מול כתב התביעה המקורי , וכי לכתב התביעה המתוקן לא נתווספו עילות מהותיות , כאשר השוני העיקר שבין כתבי הטענות בינו בתיקון טעות סופר אחת בלבד ותו לא .
5) בית-המשפט לתביעות קטנות רשאי להעביר תובענה שהוגשה אליו אל בית-משפט השלום באם בירורה איננו מתאים לדיון במסגרת ביהמ"ש לת"ק , או לחילופין , ככל שהתברר כי התובע הגיש לביהמ"ש לת"ק למעלה מחמש תביעות במהלך אותה שנה . באם נעשתה העברה כאמור , הרי שעל התובענה להתברר , לאור סכומה , בהליך של סדר דין מהיר (ראה : ספרם של רחמים כהן ומנחם קליין ,
סדר דין מהיר בבית משפט השלום
, הוצאת "נבו" , עמוד 18) .
6) אשר לשינוי היזום של בעל הדין התובע , הרי שתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. עם זאת , תקנה 25 לתקסד"א קובעת, כי בקשה להוספת , מחיקת או החלפת בעל דין צריכה להיעשות באמצעות הגשת בקשה בכתב לביהמ"ש .
7) המבחנים המקובלים לצורך צירוף תובע הינם , האם הסעד נתבע הינו בשל מעשה אחד , או עיסקה אחת , או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות וכן אילו הוגשו תובענות נפרדות, אזי הייתה מתעוררת בהן שאלה משפטית או עובדתית משותפת (ראה : רע"א 560/94
יוסף שושנה ואח' נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ ואח' , פד"י מח(4) 63) . בפסק דין זה אף נקבע , כי יש לתת פירוש ליברלי לכלל בדבר צירוף תובעים (שם, בעמ' 67) , וכן כי די בזהות אחת השאלות שבמחלוקת, שבגללה נוח לדון בכל הפרשה בעת ובעונה אחת, כדי להכשיר את הצירוף (שם, בעמ' 68). במקרה דנן, אין ספק, למקרא כתב התביעה המתוקן , כי קיימת על פניו יריבות משפטית בין התובעת , אשר הייתה מנועה מלהגיש תובענה במסגרת ביהמ"ש לת"ק , לבין הנתבע מאחר ועסקינן במסכת עובדתית אחת שבה מרבית השאלות , העובדתיות והמשפטיות הנכללות במסגרת שתי התובענות ראויות להתברר במסגרת תובענה זו .
8) כאמור מעלה , על התובענה להתברר בהליך של סדר דין מהיר , ומכאן ברי, כי עם העברת התיק לבית-משפט השלום מחובת הצדדים לתקן את כתבי טענותיהם ולהתאימם להוראות הדין בהתאם לשווי התובענה . ברם , כתב התביעה המתוקן נערך מחדש והוגש לביהמ"ש על ידי ב"כ התובע בניגוד לכל כללי סדר-הדין הדיוניים המקובלים בהליך של סדר דין מהיר ותוך חריגה לא מבוטלת מחזית ההתדיינות המקורית . חרף הפגמים המהותיים בדרך התנהלותו של ב"כ התובעת יש לזכור, כי במהלך ההתדיינות בביהמ"ש לת"ק לא היה התובע מיוצג באמצעות עו"ד וכי הנתבע עצמו ציין בכתב הגנתו , כי מן הראוי שהתובענה תתברר במסגרת בית-משפט השלום (ראה : סעיפים 14 - 19 לכתב ההגנה בביהמ"ש לת"ק). .
9) כידוע , מחיקה על הסף הוא צעד קיצוני, ולכן "בית המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף" ( ע"א 3510/99
ראובן ולעס נ' אגד , פ"ד נה (5), 826; ע"א 76/86
פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ , פ"ד מג (3) 124) . זאת ועוד , גם בהנחה והתובענה תמחק כפי בקשת הנתבעת , אזי ממילא תוגש לביהמ"ש תובענה חדשה ובכך ייווצר מניה וביה "מעגל שוטים" , אשר יביא להאמרת הוצאות הצדדים ולבזבוז של זמן שיפוטי נוסף .
10) ביהמ"ש רשאי להתיר תיקון התביעה בכל שלב משלבי הדיון, ואפילו בדרגת הערעור , שכן מעבר הזמן, כשהוא לעצמו, אין לו השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור, והמשפט התקדם (ראה : זוסמן ,
סדרי הדין האזרחי, מהד' 7 עמ' 353). בהתחשב בעובדה , כי הדיון בתיק טרם החל לגופו של עניין ובהתחשב בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל-דין ליומו בבית המשפט ובמדיניות בתי-המשפט המחייבת פתיחתם של שערי משפט חרף גם בנסיבות בהם התנהלו הליכי סרק על ידי אחד מהצדדים לתיק , (ראה : ע"א 5634/05
צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ מיום 4.6.2007; ע"א 2452/01
אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 582-583 (2003)), אזי מצאתי לנכון להתיר בידי התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 45 יום בהתאם לסדרי הדין הנדרשים . כתב ההגנה יוגש לביהמ"ש בתוך 45 יום ממועד קבלת כתב התביעה המתוקן . התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בלא כל קשר לתוצאות ההליך בתיק זה בסכום של 1000 ש"ח .
11) המזכירות תתקן את פרטי התובעת ברישומיה . נוכח סכום התביעה יודיעו ב"כ הצדדים לביהמ"ש בתוך 14 יום האם הינם מסכימים להצעת ביהמ"ש להעברת התיק להליך גישור במסגרת מחלקת הגישור של בית-משפט השלום בנצרת בלא עלות כספית .
ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ב, 10 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.