תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
28715-05-12
06/01/2013
|
בפני השופט:
אריקה פריאל
|
- נגד - |
התובע:
איילון חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. דפנה פרומר 2. כמיליה מוויס
|
החלטה |
כללי
1. תובענה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי-הרכב המעורבים בתאונה הוגשה בסדר דין מהיר. יחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, אף היא בסדר דין מהיר, שבה נוסף על התובעת המקורית, צורפה כנתבעת נוספת המבטחת בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.
לפניי בקשת המבטחת לסלק את התביעה שכנגד על הסף בשל צירופה שלא כדין להליך. לחילופין מבקשת להורות על העברת ההליך לפסים של סדר-דין-רגיל.
2. הנתבעת-התובעת שכנגד מתנגדת לדחיית התובענה על הסף ברם, הגם שלדעתה מטעמי יעילות ראוי היה להגיש תביעה שכנגד כפי שעשתה, מסכימה להעברת ההליך לפסים של סדר-דין-רגיל.
חרף עמדתה זו של הנתבעת-התובעת שכנגד החלטתי לדון בבקשה ולהכריע בה לגופה.
העובדות הצריכות להכרעה
3. ביום 27.9.11 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים מכונית שבה נהגה גברת כמיליה מוויס (להלן: כמיליה) ומכונית שבה נהגה גברת דפנה פרומר (להלן: דפנה). שני כלי-הרכב המעורבים ניזוקו, וכל צד סבור כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי רעהו.
4. כמיליה הגישה נגד דפנה תובענה כספית בסדר-דין-מהיר על סך 5296 ש"ח, סכום המשקף את הנזק שנגרם לה עקב הפגיעה במכוניתה (להלן: התובענה המקורית).
5. יחד עם כתב ההגנה הגישה דפנה תביעה שכנגד, אף היא בסדר דין מהיר, על סך 2371 ש"ח לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונה למכוניתה. בתביעה שכנגד תבעה את כמיליה ואת איילון חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את מכוניתה של האחרונה בביטוח אחריות כלפי צד שלישי (להלן: המבטחת). המבטחת לא היתה בעלת-דין בתובענה המקורית.
6. המבטחת סבורה כי צירופה כנתבעת שכנגד נוגד את הוראות תקנה 214ה(א) ל
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), המתירה הגשת תביעה שכנגד בהליך בסדר- דין-מהיר, ובלבד שלא תכלול מי שאינו בעל-דין בתובענה המקורית.
7. בתגובתה ציינה באת כוח דפנה כי הגם שמבחינה דיונית לא ניתן היה לצרף את המבטחת כנתבעת שכנגד, הרי שבשים לב להוראות סעיפים 65 ו- 68 ל
חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח) ולשיקולי יעילות צירפה אותה כבעלת-דין. עם זאת כאמור הסכימה לבקשה החלופית להעברת ההליך לפסים של סדר-דין-רגיל.
הבקשה לדחייה על הסף
8. דין בקשה זו להידחות. מעיון בבקשה עולה כי המקרה הנדון אינו בא באף לא אחת מהחלופות המנויות בתקנות 100 ו-101 לתקנות.
התביעה שכנגד מגלה עילה, אין לומר עליה כי היא קנטרנית או טורדנית, שווי הנושא לא נישום בחסר ושולמה בעד ההליך אגרה מתאימה. לכן תקנה 100 על תת-סעיפיה אינה רלוונטית לענייננו.
הבקשה אף אינה נכנסת בגדר תקנה 101 לתקנות. תת-סעיף (3), המסמיך את בית-משפט לדחות תובענה על הסף על סמך
"כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע", אינו רלוונטי - אפילו צודקת המבטחת, ואין לצרפה כנתבעת שכנגד, ההליך ראוי להתברר גם נגדה.
9. הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף נדחית אפוא בזאת.
הבקשה להעברת התביעה שכנגד לפסים של סדר-דין-רגיל
10. תקנה 214ה(א) לתקנות קובעת לאמור:
"
נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש תביעה-שכנגד, שאינה כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית, ואשר נתקיים בה אחד מאלה: