החלטה בתיק תא"מ 24219-03-11

1.         לפני בקשת הנתבעת, להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט על ידי התובעת שהיא חברה בע"מ.

הנתבעת טוענת כי סיכויי התביעה נמוכים, ומבססת בקשתה על החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות, לפיה ככלל, יש לחייב חברה בערובה להוצאות אלא אם כן נתקיימו התנאים שלא לעשות כן כמפורט להלן.

2.         בתגובה, טענה התובעת כי סכום התביעה הוא כמחצית מסכום הערובה המבוקשת להפקדה, כי סיכויי התביעה טובים וכי מצבה הכלכלי של החברה איתן. התובעת תמכה טענותיה בתצהיר מנכ"ל החברה.

3.        יצוין כי הנתבעת לא צרפה תצהיר לבקשתה והסתפקה בהפניה לתצהיר שהוגש על ידה בבקשתה לרשות להתגונן.

לא ברור מדוע סבורה הנתבעת כי תוכל להפנות כך לתצהיר שצורף במסגרת הליך אחר. העולה מן האמור הוא כי אין כל תמיכה עובדתית לטענות הנתבעת ובקשתה נסמכת על טענה משפטית בלבד.

4.           סעיף 353א לחוק החברותקובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הפסיקה התוותה את האופן בו יבחן בית המשפט האם יש לחייב חברה בהפקדת ערובה מכח הסעיף: על בית המשפט  לבחון ראשית את מצבה הכלכלי של החברה. כאשר נקבע כי אם החברה לא הראתה שתוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, ובין היתר יתייחס לסיכויי ההליך [רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם במאגרים].

5.         מן הכלל אל הפרט, על פי תצהירה של התובעת הרי שמצבה הכלכלי מאפשר לה לשאת בהוצאות ההליך, אם וככל שכך ייפסק. יש לזכור בעניין זה כי גובה התביעה אינו גבוה ועומד על סך של פחות מ- 6,000 ש"ח, וכי מדובר בהליך שנקבע לדיון בסדר דין מהיר, אשר מטבעו, אינו צפוי להכביד בהוצאות הצדדים.

לפיכך עמדה התובעת בנטל המוטל עליה בשלב זה להראות כי אין הצדקה להטיל עליה הפקדת ערובה. הנתבעת לא סתרה טענות אלה וממילא אין בפיה טענה על מצבה הכלכלי של התובעת. די היה בכך על מנת לדחות את הבקשה.

למעלה מן הנדרש, ולאור הנימוקים האמורים, אציין כי אף לא מצאתי שנסיבות העניין מצדיקות הטלת ערובה, גם בהתייחס לסיכויי התביעה אשר לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הם קלושים.

בשולי הדברים יצוין כי הפסיקה שהביאה הנתבעת לתמיכת טענותיה אינה מועילה לה באשר שם מדובר בנתבע תושב זר, בתקנה המקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי ובשיקולים שהועלו לעיל התומכים דווקא בעמדת התובעת.

6.         לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את הנתבעת בהוצאות בקשה זו בסך 1,500 ש"ח, ללא קשר לתוצאות הסופיות של ההליך.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: