החלטה בתיק תא"ח 211-09

1.              בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן כנגד המבקשת ביום 17.11.09 .

          פסק הדין ניתן בהסתמך על מסירת כתב התביעה לידי בן משפחה של המבקשת.

          אישור המסירה נתמך בתצהיר מבצע המסירה.

2.              התביעה  הינה לפינוי המבקשת מחנות שירשה מבעלה, אשר שכר את החנות על פי הוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב - 1972 למטרת מכירת בגדים.

          עילות הפינוי המפורטות בתביעה, הינן נטישת המושכר והענקת השימוש בו לאחר, אי תשלום דמי השכירות וביצוע שינויים במושכר.

3.       הבקשה לביטול פסק הדין נתמכה בתצהיר המבקשת. המשיבים הגישו תגובה לבקשה הנתמכת אף היא בתצהיר. הצדדים ויתרו על חקירות המצהירים וסיכמו טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים:

טענות המבקשת:

4.       לעניין הארכת המועד המבקשת טוענת כי פנתה לבנה על מנת שישכור עורך דין. הבן פנה לעורך דין שקיבל את הייצוג. עוה"ד פנה לב"כ המשיבים לקבלת מסמכים אולם בשל עיכוב משמעותי מצד ב"כ המשיבים בהמצאת המסמכים ובשל סכסוך של בנה עם עוה"ד אשר אילצו אותו לחפש עו"ד אחר, לא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין במועד. בשל כך הוגשה הבקשה דנן באיחור של חודשיים מעת שקיבלה את הודעת הפינוי.

          עוד טוענת המבקשת כי ביום 20.6.10 פנה בא כוחה הנוכחי לב"כ המשיבים בדרישה להמציא לו את מסמכי התביעה ולאור התעלמותו מפניותיה פנתה לעוה"ד הקודם לצילום המסמכים שהיו ברשותו.

          כן טוענת המבקשת כי בשל השביתה הממושכת בבתי המשפט השונים לא הייתה לה אפשרות מעשית להגיש הבקשה, דבר שאילץ את המבקשת להגיש את הבקשה במועד שהוגשה.

5.       לגבי מסירת התביעה טוענת המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה ודבר מתן פסק הדין נגדה נודע לה בעקבות קבלת התראת פינוי ביום 20.5.10.

          לגופו של עניין המבקשת מכחישה כי העבירה המושכר לאחר וטוענת כי בנה, שבבעלותו חברת דונה מרטין בע"מ, העביר חלק מהסחורות של חברת דונה מרטין לחנות נשוא התביעה, מאחר ושיפץ חנות אחרת אותה הוא שוכר.

          ביחס לטענה כי לא שילמה דמי שכירות טוענת המבקשת כי המשיבים סירבו לקבל את דמי השכירות וכי בנה איתר לאחר מאמצים את חשבון הבנק של המשיבים והעביר לחשבון סכום של 5,300 ש"ח עבור כל התקופה שלא שולמה.

          בנוסף טוענת המבקשת כי מעולם לא עשתה שינויים במושכר ואם עשתה, היה זה בהסכמת המשיבים וכי השינויים הנטענים אינם מצדיקים פינוייה מהמושכר.

טענות המשיבים:

6.       לעניין מועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין טוענים המשיבים כי נימוקיה אינם מהווים טעם מיוחד להארכת מועד.

7.       לגבי ידיעת המבקשת אודות התביעה נגדה טוענים המשיבים כי בא כוחה הקודם של המבקשת פנה למשרדי בא כוחם ביום 2.3.10 דהיינו כחודשיים וחצי לפני מסירת האזהרה.  עוד טוענים המשיבים כי ביום 28.6.09 הגישו תלונה למשטרה כנגד בנה של המבקשת בגין תקיפה בעקבות הגשת התביעה כנגד המבקשת. המשיבים אף מציינים מועדים שונים שבהם נשלחו אל המבקשת כתבי בי דין בדואר רשום ולא נדרשו וכן מתייחסים להזמנה לדין שקיבלו מבית דין צדק בני ברק ביום 23.2.10 לגבי פינוי חנות דמי מפתח, כאשר מצוין במפורש שהתובעת היא המבקשת.

          באשר לסיכויי ההגנה של המבקשת סבורים המשיבים כי סיכוייה קלושים משום שנודע להם כי בניגוד לסעיף 5 להסכם השכירות המבקשת העבירה השימוש במושכר לאופנת דונה מרטין בע"מ אשר אינה צד להסכם וזאת ללא הסכמה של המשיבים. המבקשת אינה משלמת דמי שכירות החל משנת 2008 ולאחר קבלת ההתראה, הפקידה סך של 5,300 ש"ח וביצעה שינויים במושכר ללא הסכמת המשיבים.