אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ת 42051-02-11

החלטה בתיק ת"ת 42051-02-11

תאריך פרסום : 27/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום אשקלון
42051-02-11
16/10/2011
בפני השופט:
כב' הרשמת עפרה גיא

- נגד -
התובע:
גילה לוי
הנתבע:
פלאפון תקשורת בע"מ
החלטה

   1.                  בפניי התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המבקשת.

המדובר בהתנגדות שהוגשה על ידי המבקשת לאחר שנתבעה על ידי המשיבה בטענה כי הפרה את התחייבויותיה ונותרה חייבת למשיבה סך של 13,714 ש"ח. קרן החוב בצירוף הוצאות גביה בסך 856 ש"ח מסתכמת בסך 14,570 ש"ח, כאשר נטען שהחוב מורכב מעמלת יציאה בסך של 4047.6 ש"ח, שימוש שוטף בסך של 2304.1 ש"ח וציוד בסך של 7361 ש"ח.

2.                     במסגרת התנגדותה טענה המבקשת כי אומנם התקשרה בהסכם לקבלת שירותי המשיבה עבור מכשיר אחד בלבד, אולם הכחישה בתוקף חתימתה על שניים מהסכמי ההתקשרות אשר צורפו לתביעה, לטענתה אין המדובר בחתימתה וככל הנראה המדובר בזיוף. כן טוענת המבקשת, כי בחשבונית מאוקטובר 2009 חויבה עבור שישה מנויים, בעוד רק אחד מהם אכן שייך לה, בהתאם להסכם עליו הודתה כי חתמה. לגרסתה, שניים מהמנויים שייכים לילדיה, אך היא מעולם לא התחייבה לשלם עבורם, ושלושה אחרים כלל אינה מכירה ואינם שייכים לה. כמו כן טענה המבקשת כנגד הסכומים מהם מורכב החוב, על פי החשבוניות שנשלחו לביתה.

    3.                 ב"כ המשיבה טען כי יש לדחות על הסף את טענת הזיוף מאחר והמבקשת אינה מכחישה כי קיבלה לידיה מכשירים בהתאם לשלושת ההסכמים, ואף אינה חולקת כי נעשה בהם שימוש. כמו כן, לטענתו חתימותיה של המבקשת זהות לחלוטין לאורך כל הנספחים שצורפו לכתב התביעה. בכל הנוגע לטענתה כי חויבה עבור שישה מנויים כאשר שלושה מהם כלל אינה מכירה, טען ב"כ המשיבה כי בספטמבר 2009 המבקשת ביקשה לנייד שלושה מספרים שהיו ברשותה של המשיבה ובמהלך הניוד המשיבה העניקה לה מספרים זמניים למשך 72 שעות על מנת שתוכל המבקשת להשתמש במכשיר הסלולארי, ואלו הם שלושת המנויים המופיעים בחשבונית החיוב ובחשבוניות החיוב הבאות המבקשת חויבה על שלושה מנויים בלבד כפי שהתחייבה.

לגרסתה, בהמשך, ביום  30.11.09, בחרה המבקשת לנייד המנויים בחזרה לחברה המתחרה ובכך פעלה בניגוד להסכמי ההתקשרות ומשכך, חויבה אף בגין עמלת יציאה.

4.         דיון :

הלכה פסוקה  היא כי התנגדות לביצוע תובענה כמוה כבקשת רשות להתגונן. בעת שמוגשת ההתנגדות, ההליך לבירורה, הינו כהליך בסדר דין מקוצר.

התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון מיותר בתובענה כאשר נעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46).

הפסיקה קבעה, שעל המבקש רשות להתגונן להראות כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה בסדר דין מקוצר, כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית המשפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים בשלב זה של הדיון כיצד יצליח הוא להוכיח הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.

הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, אינו בא במקום קדם משפט, או המשפט עצמו. במסגרת הדיון בבקשה מעין דא, אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע  מהימנות עדויות ואף טענת הגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (ע"א 3374/05 אוזן נ'

בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם). עם זאת, אין המבקש רשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ועליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג (1) 390, 400).

5.         בעניין הנדון, טענות המבקשת אינן מבוססות כדבעי והן מנוסחות בצורה כללית וסתמית ואף לוקות בחוסר פירוט עובדתי, ולו ברמז, ובהעדר תשתית משפטית נאותה. עם זאת, כתב התביעה עצמו כללי ואינו מפורט כנדרש, אין בו כל פירוט של רכיבי החוב ומועד היווצרות העילה, על כן סבורני כי טרם נדרוש מהנתבעת לפרט הגנתה, צריך התובע להתכבד ולפעול על פי הוראות הדין ולפרט הוא קודם כל בכתב התביעה את כל הדרוש לגבי החוב, ולא להסתפק בנספחים המצורפים לכתב התביעה על מנת שיצטרך בית משפט והצד שכנגד לנסות לדלות מהם נתונים ועובדות שלא פורטו באופן ברור ומפורש בכתב התביעה גופו, שכן בהתאם להוראות תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, נדרש התובע לפרט בכתב התביעה את " העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה".

מעבר לכך, סבורני כי המבקשת מעלה בהתנגדותה טענות שראוי לבררן ואין לומר עליהן שהן אינן מגלות הגנה לכאורה ולו דחוקה ואפרט.

6.         אומנם הטענה בדבר זיוף חתימת המבקשת נטענה כטענה כללית  ללא פירוט  בדבר נסיבות הגעת חתימתה לידי המשיבה, אשר אין מחלוקת שספקה השירותים בסכום הנתבע, וללא אישור משטרתי. אך בל נשכח כי המדובר בטענה כבדת משקל אשר בשלב זה אין בידי בית משפט זה הכלים לבררה, שכן מהתבוננות על חתימות המבקשת הנטענות להיות שלה בהשוואה לחתימתה כפי שחתמה במהלך הדיון (ת/3) אין באפשרותי לקבוע נחרצות, כי אכן כל החתימות על גבי ההסכמים הנוספים, חתימותיה הן. משכך, ובשים לב לסכום התובענה העומד על הפרק, לא ניתן בשלב זה  לסתום את הגולל על הטענה ולמנוע מן המבקשת את האפשרות להבאת הטענה בפני בית המשפט.

7.         באשר לגובה הסכומים המופיעים בחשבוניות אותם מכחישה המבקשת, המבקשת אינה מכחישה כי השתמשה בשירותי המשיבה במשך כחודשיים, ומחשבוניות החוב לתקופה זו עולה כי בוצעו שיחות משלושת המנויים שלכאורה היו ברשותה בזמן מצטבר של מעל אלף דקות, נשלחו מעל 120 הודעות טקסט, ונעשה שימוש בשירותים המתקדמים אותם מספקת החברה, אך לא בוצעו תשלומים בגין שירותים אלה. המבקשת לא הראתה גרסה חשבונאית נוגדת לרישומי המשיבה ואינה מכחישה כי עשתה שימוש בשירותי המבקשת ולא שילמה בגין שימוש זה, אך כפי שכבר ציינתי, ראוי היה לפרט כנדרש בכתב התביעה את מקור החוב למשיבה. במקרה דנן, החשבוניות מפרטות באילו שירותים נעשה שימוש ומהו סך כל החיוב עבור שלושת המנויים כולם, אך אין פירוט עבור כל חשבון בנפרד, ובכך אין למבקשת אפשרות לבחון עבור מה בדיוק חויבה. משכך, יש לברר גם טענה זו ולשמוע ראיות באשר לגובה החוב לכל מכשיר בנפרד ולכן, יש ליתן למבקשת את יומה בגין טענתה זו.

8.         המבקשת חויבה בכתב התביעה בעמלת יציאה בסך של 4047.6 ש"ח. בכל הנוגע לעמלת היציאה, המצב החוקי בארץ השתנה לא לאחרונה במובן זה שבהסכמים חדשים לא זכאית המשיבה לקנסות יציאה, דוגמת הקנס נשוא תביעה זו, כפי שהייתה זכאית לכאורה בהסכמים הישנים. אכן ספק באם ניתן להחיל את השינוי באופן רטרואקטיבי.

עם זאת, הרציונל המצדיק ביטול עמלת היציאה קיים גם במקרה דנן, שכן המדובר בהתקשרות לזמן קצר של כחודשיים בלבד וחיוב גבוה למדי לכאורה ראוי היה ליישם את המדיניות השיפוטית אותה רצה להנחיל המחוקק, וספק באם קיימת הצדקה לחייב את המבקשת בעמלת יציאה במלואה. מה גם שהמשיבה לא מצאה לנכון לפרט כיצד חשבה את עמלת היציאה וכיצד נקבעה, כך גם יש לבחון באם החיובים טרם ניוד מנויי המבקשת בשנית לחברה המתחרה בסוף נובמבר היו מוצדקים אם לאו, שכן על אף שהמבקשת הפרה את התחייבותה בחודש נובמבר, הרי שאם חויבה ביתר לפני כן, אין לראותה כמפרה את הסכם ההתקשרות, וכפועל יוצא מכך לכאורה לא היה מקום לחייבה בגין עמלת יציאה.

9.         אשר על כן  ובשים לב לאמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה , שיש ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט ומשכך, דין ההתנגדות להתקבל.

בשים לב לסכום התביעה, הינני מורה שהתיק יועבר להליך של סדר דין מהיר והצדדים יתאימו כתבי טענותיהם לסדר דין זה. התיק יועבר לשופט לשם קביעת המשך הליכים וזאת בכפוף לתשלום הפרשי אגרה מצד המשיבה במידת הצורך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ