החלטה בתיק ת"ת 24222-11-13

בעניין : התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1.         ביום 1/8/13 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה על סך 2,778 ש"ח בגין אגרה לשנים 2008 עד 2012.

2.         לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבעת ביום 8/9/13.

3.         הנתבעת טוענת כי לאחר שקיבלה מכתב דרישה לתשלום אגרה שנושא תאריך 27/6/13, פנתה ללשכה לסיוע משפטי. לפי המסמך שהוצג היום וסומן נ/1, בקשת הנתבעת לסיוע משפטי הגיעה ללשכה לסיוע משפטי ביום 3/9/13. ביום 1/10/13 זומנה הנתבעת לשיחה עם עורך דין.

4.         ביום 28/10/13 חתמה הנתבעת על יפוי כוח וביום 6/11/13 הוגשו לתיק ההוצאה לפועל ההתנגדות והבקשה להארכת מועד.

5.         האיחור בהגשת ההתנגדות מוסבר באי קבלת התביעה ואזהרת ההוצאה לפועל ובפנייה ללשכה לסיוע משפטי. נטען כי לאחר הפנייה לסיוע משפטי נודע לנתבעת על קיומו של תיק ההוצאה לפועל ומונה לה עורך דין מטעם הסיוע המשפטי ביום 7/10/13.

6.         במסגרת החקירה הנגדית נשאלה הנתבעת לגבי המועד שבו נודע לראשונה לנתבעת על כך שהתובעת פועלת כנגדה בגין חוב אגרה. המועד הקובע לעניין זה אינו מועד הידיעה על הליכי הגבייה אלא מועד קבלת כתב התביעה והאזהרה. בעניין זה נותר ספק לאחר שב"כ התובעת לא שאלה את הנתבעת אודות אישור המסירה של האזהרה ותצהיר המוסר אשר צורפו לתגובה כנספח ב'. עם זאת , כיוון שהנתבעת לא ביקשה לחקור את המוסר בדיון שהתקיים היום, יש להעדיף את גרסת המוסר שלא נסתרה בדבר סירוב לחתום ומסירה לידי הנתבעת עצמה , על פני ההכחשה הכללית של הנתבעת. עם זאת, לאור לוח הזמנים שפורט לעיל ובהתחשב בפסיקה לפיה פנייה ללשכה לסיוע משפטי מצדיקה הארכת מועד, ישנה הצדקה להאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל. יש לזכור לעניין זה כי סמכותו של הרשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. כמו-כן פסיקת בית המשפט העליון מהשנים האחרונות ריככה את הדרישה לטעם מיוחד כאשר מדובר בבקשה כגון דא, לפתוח בפני הנתבעת לראשונה את שערי בית המשפט, להבדיל מבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

7.         לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי בשנים הרלבנטיות ואף קודם לכן, לא היה לה מקלט טלויזיה לאחר שבעלה לשעבר עזב את הבית ולקח איתו את הטלויזיה 13 שנים לפני מועד הגירושין, דהיינו , בשנת 1984.

8.         במענה לטענה זו הגישה ב"כ התובעת תגובה מפורטת על בסיסה נטען כי הנתבעת הודתה בפני נציגי התובעת כי יש מקלט טלוויזיה בביתה אך טענה כי הוא שייך לבנה יניב. נטען כי גם יניב אינו משלם את האגרה. בתשובה לתגובה הכחישה הנתבעת כי בנה יניב גר איתה ב - 10 השנים האחרונות וכי נערך ביקור בית בנוכחותה.

9.         לאחר החקירה הממושכת של הנתבעת, אין מנוס מהמסקנה לפיה טענות ההגנה של הנתבעת לא פורטו כנדרש והן מעוררות תמיהות. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לבחירה של הנתבעת שלא להגיש תצהיר של בנה יניב, גם לאחר שהועלו טענות ספציפיות לגביו במסגרת התגובה, תוך הפנייה לנתוני משרד הפנים לפיהם כתובתו הרשומה של יניב היתה בבית בו מתגוררת הנתבעת בשד' מוריה 57 בחיפה בתקופה הרלבנטית לתביעה.

10.        הנתבעת התקשתה להשיב לשאלות פשוטות כפי שאפשר להתרשם מהעמוד הראשון של הפרוטוקול. הנתבעת היתה מאוד נסערת במהלך הדיון, בכתה, צעקה ודיברה ללא רשות. גם אם אניח כי התנהלותה של הנתבעת קשורה לנסיבות חייה הקשות, יש בהתנהלות שכזו כדי לשבש את הרצף של החקירה ולהקשות על התובעת במלאכתה להראות כי טענות הנתבעת הן בבחינת הגנת בדים שיש לדחותה כבר בשלב זה.

11.        לאחר החקירה הנגדית התברר כי הנתבעת אינה עומדת מאחורי חלק מהדברים שכתבה בתצהיר. כך למשל לאחר שהנתבעת הופנתה לאמור בסעיפים 11 ו - 12 לתצהיר ההתנגדות בהם נאמר כי במהלך הנישואין הקפידו היא ובעלה לשעבר לשלם את אגרת הטלוויזיה כנדרש, השיבה הנתבעת כי בעלה עסק בעניינים אלו והידיעה שלה על כך שהאגרה שולמה מבוססת על העובדה כי נציגי התובעת לא פנו אליה בעניין תשלום האגרה ואף אחד לא דפק לה על הדלת (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 7-21).

12.        כאשר עומתה הנתבעת עם הדברים שנרשמו מפיה בנספח י' לתגובהבכל הנוגע  לביקור הבית שנערך בשנת 2013 , חזרה הנתבעת על טענתה לפיה אף גבר לא נכנס לביתה. המשמעות של האמור בסעיף 10 לתשובה הינה כי גם אם נציגי התובעת הגיעו לביתה של הנתבעת, הנתבעת לא שיתפה פעולה בביקור הבית , אשר תכליתו לבדוק את נכונות הצהרתה של הנתבעת לפיה אין לה בבית מקלט טלוויזיה. התנהלות שכזו, גם אם יש לה הסבר סובייקטיבי, מקשה להגיע למסקנה לפיה יש לנתבעת טענות הגנה מפורטות מפני התביעה , כנדרש לשם קבלת ההתנגדות ללא תנאי .

13.        חרף כל האמור לעיל, נותרה מחלוקת עובדתית בשאלה האם הנתבעת החזיקה במקלט טלוויזיה בתקופה הרלבנטית לתביעה. אין טענה כי נערך ביקור בית בבית הנתבעת בתקופה הרלבנטית לתביעה. במצב דברים שכזה, הסעד המתאים הינו מתן רשות להתגונן בכפוף להפקדה. סכום ההפקדה נקבע על הצד הנמוך על סך של 500 ש"ח בהתחשב בעובדה שהנתבעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

14.        אשר על כן, אני מקבל את הבקשה להארכת מועד ומקבל את ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 500 ש"ח בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 1/6/14. ככל שלא יופקד הסכום שנקבע במועד שנקבע, יחודשו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל והנתבעת תחויב בהוצאות התובעת.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה