מונחות לפני 3 בקשות, בקשה לקבוע כי מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל טרם בוצעה כדין, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכתב התנגדות, שהוגשו ע"י המבקשים כנגד ביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה בלשכת הוצאה לפועל בקרית שמונה.
המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה על סכום קצוב בסך של 20,151 ש"ח בגין אספקת מוצרי בשר ומזון מסוגים שונים אשר סופקו למבקשת 1 המפעילה חנות/מסעדה בקרית שמונה. על פי כתב התביעה, לפרעון חובה של מבקשת 1, מסרה מבקשת 2 שיקים שחוללו ומבקשים 3-4, שהינם בעלי מניות ומנהלי מבקשת 1, ערבו בעל פה ובכתב לחיוביה.
המשיבה צרפה לכתב התביעה, הסכם פרעון חוב שנערך עם מבקשת 1 לפיו הוסכם כי פרעון החוב של מבקשת 1 כלפי המשיבה, בסך של 72,551 ש"ח, יפרע ב- 11 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 6,596 ש"ח כל תשלום (להלן: "ההסכם"). ונספח ערבות אישית בלתי מוגבלת בזמן לביצוע התחייבויות מבקשת 1 (להלן: "כתב הערבות").
באשר לבקשה לקבוע כי מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל טרם בוצעה כדין והבקשה להארכת מועד, אני קובעת כי בהתבסס על מהלך הדיון וטענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומים, זנחו הצדדים טיעוניהם לעניין בקשות אלו ואף ויתרו על חקירת המוסר מטעם המשיבה, ומכאן ההחלטה לעניין ההתנגדות לגופה.
על פי כתב ההתנגדות שהוגש מטעם המבקשים, הודתה מבקשת 2 כי המשיבה סיפקה מוצרי בשר למסעדה שבבעלותה, מוצרים שהיו פגומים ואינם ראויים למאכל אדם ובשל כך פנתה מבקשת 2 למשיבה לזכותה בגין אותם מוצרים פגומים. מבקשים 1,3,4 טוענים כי לא היה להם כל קשר עיסקי ישיר עם המשיבה ולא קיבלו כל תמורה או מוצר ממנה. בפי המבקשים טענות נוספות כדלקמן:
א. לטענת מבקשת 1, לא צורף כל מסמך בדבר רכישות המבקשת וחובותיה, למעט הסכם פרעון החוב. ההסכם לא מוכר למבקשת 1 ולא נחתם על ידה.
ב. מבקשת 2 טענה, היא אינה צד למסמכים שצורפו לתביעה ולא צורפו אסמכתאות לחיובה למעט שיקים שלא הוגשו לביצוע.
ג. לגבי מבקש 3 נטען כי מעולם לא חתם על מסמך כתב הערבות ואין זו חתימתו על הסכם פרעון החוב ומסמך הערבות.
ד. מבקש 4 טען כי לא חתם על מסמך כתב הערבות ואין זו חתימתו על הסכם פרעון החוב ומסמך הערבות וכי לא היה צד לכל התחייבות כלפי המשיבה.
ב"כ המשיבה חקר את מבקש 3 ומבקש 4 על תצהירם וב"כ הצדדים סיכמו בעל פה את טענותיהם.
בסיום הסיכומים, הסכים ב"כ המשיבה כי תינתן למבקשים 1,3 ו- 4 רשות להתגונן כנגד התביעה ככל שמדובר בטענת הזיוף לה הם טוענים וביקש לדחות את התנגדות מבקשת 2.
מבקשת 2 כאמור טענה, כי אינה צד למסמכים שצורפו לתביעה למעט שיקים שחוללו ולא הוגשו לביצוע. מאידך, השיקים שמסרה מבקשת 2 למשיבה נועדו לפרעון חובות כלפי המשיבה, כך העידו מבקשים 3 ו- 4 בחקירתם הנגדית.
בהגנה שפרסה מבקשת 2 כנגד השטרות נטען שאלו לא הוגשו לביצוע, ככל הנראה הכוונה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל, ולשיטתה, הם אינם עומדים בפני עצמם אלא הם נובעים מההסכם שלגביו טענה מבקשת 1 שהוא לא מוכר לה ולא נחתם על ידה.
סבורתני, כי ב"כ המבקש נתפס לכלל טעות, עילת התביעה כנגד מבקשת 1 מתבססת על עילה חוזית מכוח הסכם שחתמה לכאורה עם המשיבה שלגביו טענה כי הוא לא מוכר לה ולא נחתם על ידה. עילת התביעה כנגד מבקשת 2 הינה עילה שטרית בגין השטרות שמסרה למשיבה לאחר שאלה לא נפרעו.
אין חולק שהשטרות נמסרו לתשלום הסדר חוב כלפי המשיבה, אם הוא נובע מההסכם ואם לאו. ככל שהשטרות היו נפרעים היה פוקע החיוב המקורי על פי ההסכם. מאחר והשטרות חוללו, קמה ועומדת למשיבה הזכות לחיוב הן על פי השטרות והן על פי ההסכם, וכך היא פעלה.
עם זאת, וכמצוות ההלכה, די למבקשת 2 להראות ולו הגנה בדוחק, הראויה להישמע ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן, על מנת שתינתן רשות להתגונן. על כן, לא מצאתי לנכון לשלול ממבקשת 2 את יומה בבית המשפט בשים לב להסכמת המשיבה כי תינתן רשות להתגונן בטענת הזיוף כנגד הסכם היסוד, על אף קלישות טענתה.
אוסיף, כי טענת המבקשים שעומדת להם זכות קיזוז כנגד החיובים בשל סחורה פגומה, הרי זו לא פורטה כנדרש על פי הפסיקה ונטענה בסתמיות ללא ביסוס ואסמכתאות. לשאלת ב"כ המשיבה על מה מגיעים לכם הזיכויים, השיב מבקש 3 שהם לא איתו ולא ידע שבאים לדבר על זה ומבקש 4 השיב כי אינו יכול להראות מהם הזיכויים במועד החקירה וכתשובתו "כאן ועכשיו לא מסוגל להראות". על כן, אני קובעת כי לא עומדת למבקשת טענת קיזוז כנגד התביעה.
לא אסיים את מלאכתי לפני שאתייחס לעדות שנשמעה בפני. מבקש 3, בעל מניות במבקשת 2 ומנהלה, העיד כי אינו זוכר מי כותב שיקים בחברה, אינו זוכר מי מוסמך לחתום על גבי שיקים בחברה, חותמת החברה ניתנת ע"י מלצרים שמתחלפים כל הזמן לכאורה למי שמבקש, ובכלל ההתנהלות הכספית של החברה מצטיירת על פי עדותו של מבקש 3, שכל אחד רשאי ויכול לעשות ככל שיחפוץ בכספי החברה. עדות זו לא נראית לי אמינה ואינה מתקבלת על הדעת.
מבקש 4, בעל מניות במבקשת 1, אישר בעדותו שחתם על גבי השיקים שנמסרו למשיבה ע"י מבקשת 2 לטובת תשלום יתרת חוב שעמדה לזכות המשיבה, והם חלק מסדרת של 11 שיקים שנמסרו ורובם נפרעו, ואף אישר שהוא ומבקש 3 מורשי החתימה בחברה. לשאלת ב"כ המשיבה האם הוא יודע מי בעלי המניות של מבקשת 2 השיב שאינו יודע, שאינו זוכר ממתי הוא מורשה חתימה במבקשת 2. עדותו היתה מגמתית, מתחמקת ולא אמינה בכל הנוגע למורשי החתימה והתנהלותה העסקית של מבקשת 1.