החלטה בתיק ת"ק 32167-11-11

1. לפניי בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ולהארכת מועד להגשת כתב ההגנה.
2. המדובר בתביעה שהוגשה לבית משפט זה, על ידי המשיב בגין אי תשלום עבור טיפולים שביצע המשיב ברכב מסוג הונדה אקורד מ.ר. 66-242-64 (להלן: הרכב). המשיב טוען כי נפל קרבן למעשה מרמה מצד המבקשים. סכום התביעה בסך 28,550 ש"ח  מורכב מסכום החוב בגין שלושת החשבוניות שהוציא המשיב בגין התיקונים. המשיב טוען כי החשבונית הראשונה בסך 23,059 ש"ח הינה עבור תיקון הרכב עקב תאונה, כאשר המשיב הסכים לדחיית התשלום ב- 90 יום, על מנת לאפשר ללקוחותיו לקבל את הכסף מחברת הביטוח. המשיב טוען כי החשבונית השנייה הינה עבור טיפול שוטף, והשלישית - בגין החלפת מסרק הגה. המשיב טוען כי השיק שניתן לו בגין התיקון מושא החשבונית הראשונה חולל באי פירעון כיוון שחשבון החברה המושכת הוגבל. המשיב טוען עוד כי התיקון מושא החשבונית השלישית נעשה בידיעה שהשיק לא יכובד. המשיב הוסיף כי מבדיקה עם חברת הביטוח הסתבר לו שהיא שילמה את תגמולי הביטוח בגין התאונה כך שהנתבעים התעשרו פעמיים. המשיב צירף לכתב התביעה חוות דעת מומחה, המעידה על נזקו של הרכב בעקבות התאונה. המשיב טען כי יש עילה להרמת המסך במקרה דנן בין החברות המבקשות 2-3 ובין בעליהן המשיבים 5 ו-6 והאורגנים של חברות אלו - המבקשים 1 ו-4, זאת לאור העובדה שהמבקשים כולם מעורבים בצורה זו או אחרת באופן התשלום או בזהות המשלם או בבעלות על הרכב.
3. המבקשים טוענים בבקשתם, אשר הוגשה על ידי המבקש 1 בלבד, שהינו עו"ד במקצועו, כי תביעה זו אינה מתאימה להתברר בבית משפט זה, היות ומדובר בתביעה סבוכה בה מעורבות שאלות משפטיות מורכבות, ועל כן ניהולו בבית משפט זה עלולה לגרום עיוות דין למבקשים. המבקשים מציינים את שאלת הרמת מסך, וטוענים כי יהיה צורך לנהל הליך גילוי מסמכים, הכנת חוות דעת נגדית וחקירת מומחים, ועל כן בית משפט זה אינו האכסניא הראוייה לבירור התביעה.
4. המשיב, מנגד, עומד על ניהול התביעה בבית משפט זה, שכן לטענתו, הבירור יהיה נח ומהיר, והוצאות הברור נמוכות, וכאשר מדובר בתביעה פשוטה לתשלום חוב בגין חשבוניות שהציג. מעבר לכך, טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה מבחינה פרוצדוראלית היות והמבקש 1 - עו"ד במקצועו הגיש את הבקשה בשמם של יתר המבקשים, מבלי שנטל את רשות בית המשפט לעשות כן, בניגוד לסעיף 63 לחוק בתי המשפט, וכן טען המשיב כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימותה.

דיון הוכרעה

5. סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט קובע כדלקמן:

(א)   ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה. 

6. פסק הדין בעניין פרטוק ( רעא 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (טרם פורסם, ניתן 17.03.09)) קובע כי יהיו מקרים בהם "אין מנוס מהתרת ייצוג מי מהצדדים בידי עורך דין. כך למשל הוא המקרה בו אחד מבעלי הדין הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו. במקרה כזה חייב בעל הדין להעמיד את בית המשפט על הכשרתו המשפטית ועל עיסוקו כעורך דין בעבר או בהווה".במקרה כזה, יתיר בית המשפט את הייצוג בהחלטה כתובה. עוד נקבע שם, כי בשעה שבית המשפט מתיר לצד להיות מיוצג על ידי עו"ד עליו לשקול בכובד ראש מתן רשות לצד שכנגד להיות מיוצג אף הוא על ידי עורך-דין.
7. בענייננו, לא הוגשה כל בקשה להתיר למבקשים להיות מיוצגים, אולם בפועל הוגשה הבקשה שלפניי באמצעות עו"ד, שהינו בעל דין, על דעת יתר המבקשים ובהסכמתם, זאת על אף שייצוג, גם באמצעות הגשת כתבי טענות, הינו ייצוג האסור על פי סעיף 63 הנ"ל (ראו:
8. אף על פי כן, כיוון שהמבקש הינו בעל דין בתביעה, וכיוון שמדובר בענייננו בשישה נתבעים שונים - ראיתי להתיר למבקש 1 לייצג את יתר המבקשים בבקשה שלפניי. זאת, במיוחד לאור העובדה שהמשיב בכתב תביעתו (סעיף 3) העיד כי בנו הינו עו"ד במקצועו, וכי בנו פנה למבקש 1 והוא כנראה זה שחתום על התצהיר שצורף לתגובה מטעם המשיב. על כן, נראה כי אין חשש לפגיעה באיזון ובשוויון בין הצדדים.
9. באשר לתצהיר - שנטען כי לא צורף לבקשת המבקשים; לטעמי, אין בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, ולו מן הטעם שבקשה זו נסמכת על טענות משפטיות, ולא על עובדות שאינו עולות מכתבי הטענות, ועל כן בכל מקרה לא נדרש תצהיר על מנת לתמוך בה.
10. השאלה המרכזית העולה מן הבקשה דנן הינה האם מתאימה התביעה דנן להתברר בבית משפט זה. המבקשים טוענים כי בירור התובענה דורש הליך גילוי מסמכים, הגשת חוות דעת וחקירת מומחים, כמו גם בחינה של סוגייה משפטית סבוכה - הרמת מסך. המשיב טוען כי מדובר בתביעה פשוטה לתשלום חוב.
11. תחילה ראוי לזכור כי מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא "לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים" (עניין פרטוק לעיל), וכי הוא נועד בעיקר למקרים בהם מדובר בתביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול ( רעא 8144/04  מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב (טרם פורסם, ניתן 20.03.05)). על כן גם בית משפט זה אינו קשור בסדרי הדין, והוא יכול לקבל ראיות שאינן קביעות על פי דיני הראיות, על פי תקנה 13 לתקנות.
12. באשר להליכים שעל המבקשים לנקוט, כגון: חקירת המומחים וגילוי המסמכים, לאור העבודה שהמבקשים טרם הגישו כתב הגנתם, לא נתברר עדיין היקף המחלוקות בין הצדדים, ועל כן לא השתכנעתי כי אכן יהיה צורך בנקיטת הליכים אלה על מנת לברר התביעה. אולם בכל זאת, כתב התביעה, על פניו, מעלה שאלה שבירורה המשפטי והעובדתי אינו פשוט כלל ועיקר, והיא קשורה לזהות הנתבעים כאן. המשיב הגיש תביעה כנגד שתי חברות, מנהליהן ובעלי תפקידים בחברות אלו, כאשר לטענתו, פעלו כולם בערבוביה כבעסק פרטי, בחוסר תום לב ותוך ביצוע הונאה. אמנם, על פי פסיקת בית המשפט העליון (עניין בודקר לעיל) אין מניעה עקרונית לתבוע הרמת מסך בבית המשפט לתביעות קטנות, אך לדידו, דרך המלך היא כי הרמת מסך כנגד בעלי מניות "מצדיקה הליך ככל משפטו וחוקתו בבית משפט השלום ולא בבית המשפט לתביעות קטנות".
13. בנסיבות העניין שלפניי נראה כי הרמת המסך כנגד בעלי התפקידים, או אף תביעה ישירה כנגדם בשל אחריותם האישית (ראו לעניין האחריות האישית למשל: ע "א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חב' לבניה בע"מ ואח' (טרם פורסם, ניתן 05.02.04)) דורשת בירור עובדתי מקיף, אשר בית המשפט לתביעות קטנות אינו האכסניא המתאימה לבררו. בנוסף, מדובר בתביעה על סכום שאיננו פעוט (28,550 ש"ח) כאשר לא נראה כי הגשתה בבית משפט השלום איננה כדאית. לכך יש להוסיף את העובדה שתביעה זו ממילא מתנהלת כך שהצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין, בין במישרין ובין בעקיפין.
14. לאור כל האמור, נראה כי אין מנוס מלהעביר תביעה זו לבית משפט השלום, וכך אני מורה.
15. המבקשים יגישו כתב הגנתם תוך 20 יום מהיום, ולאחר מכן יועבר התיק למנ"ת על מנת שייקבע בפני שופט.
16. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ב, 03 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.