בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהיעדר התייצבות ביום 28.1.13.
על פי פסק הדין חויב המבקש לשלם למשיבה סך של 32,700 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
בכתב התביעה טענה המשיבה כי התקשרה עם המבקש בחוזה לביצוע עבודות שיפוצים בדירתה שהיו אמורות להסתיים בתוך 30 יום מיום תחילת ביצוע העבודה ושילמה לו את מלוא התמורה בגינן בסך כ - 41,500 ש"ח באמצעות המחאות מעותדות שנפרעו במלואן. המשיבה תיארה שזמן קצר לאחר תחילת ביצוע העבודות הפסיקו המבקש ו/או הפועלים מטעמו להתייצב לביצוע העבודות ובשלב כלשהוא נטשו לחלוטין את המקום באופן שבסופו של יום נאלצה לשכור עובדים אחרים להשלמת העבודה, דבר שהיה כרוך בתשלומים נוספים מצידה.
המבקש הגיש כתב הגנה ובו טען, בין היתר, כי חלק מהעבודות שסוכמו בין הצדדים בוצעו בפועל וכי המשיבה היא שהפסיקה את ההתקשרות ומנעה כניסת הפועלים להמשך ביצוען.
הדיון בתביעה היה קבוע ליום 28.1.13 וביום 24.1.13 הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון. בקשתו נדחתה.
ביום 28.1.13 במעמד הדיון אליו התייצבה רק המשיבה ציינה המשיבה כי המבקש פנה אליה באותו בוקר וביקש לדחות את הדיון לשעה 12:00 ואולם מאחר והייתה כבר בדרכה לבית המשפט לא נענתה לפנייתו ובנסיבות אלה עתרה למתן פסק דין בהיעדר התייצבות המבקש. פסק הדין כאמור ניתן באותו מעמד. הבקשה שהוגשה על ידי המבקש באותו בוקר לדחיית שעת הדיון הובאה לעיוני רק לאחר שכבר ניתן פסק הדין.
בבקשתו לביטול פסק הדין טוען המבקש כי במועד בו היה אמור להתייצב לדיון בהליך דנן נקבע לו דיון בנוסף בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ולא עלה בידו להספיק ולהגיע לדיון בהליך זה בשעה היעודה ועל כן הגיש בקשה לדחיית שעת הדיון, גם אם בשלב מאוחר. המבקש טוען כי עשה כל שלאל ידו על מנת למלא אחר הוראות בית המשפט ולא היה באי הופעתו לדיון משום זלזול בבית המשפט. בנסיבות אלה, טוען המבקש כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ולאפשר לו יומו בבית המשפט.
בבקשה לביטול פסק הדין לא התייחס המבקש לסיכויי הגנתו ואולם בדיון שהתקיים בבקשה ביום 30.5.13 העלה המבקש טענות לעניין התביעה לגופה לרבות העובדה שחלק מהעבודה אכן בוצעה, שניתנו לתובעת שירותים מעבר למוסכם בין הצדדים שאף הם שווי כסף, וכי היה מוכן לשוב ולחדש העבודה ואולם המשיבה לא הסכימה לכך.
המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין.
לעמדתה, התנהלות המבקש מעידה על זלזול בהליכים ובבית המשפט בשים לב לכך שהמשיב היה מודיע לקיומם של שני הדיונים מזה חודשים ארוכים ובחר להגיש בקשה לשינוי מועד הדיון רק ימים ספורים לפני מועד הדיון. לחלופין טוענת המשיבה כי היה ובית המשפט ימצא לנכון להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות משמעותיות.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ושמיעת טענות הצדדים ובשים לב לנסיבות המקרה בכללותן - דין הבקשה להתקבל בכפוף להפקדת סכום משמעותי בקופת בית המשפט.
ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט שנדרש לבחון שני פרמטרים:
האחד - מהי סיבת המחדל בגינה ניתן פסק הדין במעמד צד אחד והשני - העיקרי: אם למבקש עומדת טענת הגנה אפשרית, הראויה להתברר, שאינה הגנת בדים. ככל שיסתבר כי המחדל אינו עולה כדי הבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש ייטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן תוך פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד.
כאמור, בנסיבות המקרה שבפניי מצאתי להיעתר לבקשה אך זאת בכפוף להפקדת סכום משמעותי בקופת ביהמ"ש, כפי שיפורט להלן.
התנהלותו הדיונית של המבקש, הן במסגרת הגשת הבקשות השונות והן במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה, נראית על פני הדברים, כהתנהגות שאינה מפנימה עד תום את מהות ההליך השיפוטי וההחלטות השיפוטיות הניתנות במסגרתו. בהקשר זה יצוין לדוגמא המבקש הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע לשמיעת בקשתו לביטול פסק דין בנימוק שהוא נדרש להופיע בבית משפט אחר באותו מועד תוך שהוא מצרף הזמנה ששמו אינו מצוין בה כלל. משנדרש המבקש להציג אישור זימון מתאים או הסבר לבקשתו לא עשה כן ובסופו של יום הוא התייצב לדיון במועד שנקבע.
גם בקשתו המקורית מיום 24.1.13 לדחיית מועד דיון הקבוע ל - 28.1.13 בשים לב לכך שידע אודות שני הדיונים מזה זמן רב הביעה זלזול מסוים בהליכי בית המשפט.
עם זאת, ובשים לב לנימוק השני שבית המשפט נדרש לו בבואו לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד הרי שהמבקש מעלה הגנה אפשרית - גם אם חלקית בלבד - כנגד התביעה שלא ניתן לשוללה לחלוטין בנקודת זמן זו ולו ביחס לחלק מסכום התביעה ויש לאפשר למבקש יומו בבית המשפט.
אשר על כן, בנסיבות העניין ובשים לב לאיזון הראוי בין הפן הדיוני ובין הפן המהותי במקרה זה אני קובעת שראוי כי פסק הדין יבוטל, והמבקש יקבל את יומו בביהמ"ש, בכפוף לכך שיפקיד בקופת ביהמ"ש ערובה מתאימה בישם לב לסכום פסק הדין ולטענות שהועלו על ידי הצדדים עד כה.
לאור האמור, אני מורה כי בכפוף להפקדת סכום של
8,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש, תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, יבוטל פסק הדין מיום 28.1.13.