החלטה בתיק ת"צ 55974-09-11

המבקשת (" שופרסל") עתרה למחיקת התשובה לתשובה שהגיש המבקש (" שלם") במענה לתשובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (" בקשת האישור").

עיינתי בכתבי הטענות והחלטתי לדחות את הבקשה.

בפתח הדברים אציין כי ביום 10.12.12 דחיתי בקשה דומה שהגישה אלון אחזקות בריבוע כחול ישראל בע"מ (" אלון"), שהיא המשיבה לבקשת האישור בת"צ 31833-10-11. מחמת שחלק ניכר מנימוקי הבקשה הנוכחית זהים לנימוקים שנטענו על ידי אלון, אפנה לנימוקי ההחלטה שניתנה שם שכוחם יפה גם בעניין הנוכחי.

אוסיף עוד שבבקשה הנוכחית הרחיבה שופרסל את הטיעון בארבעה עניינים עיקריים, היינו, שתוכן התשובה לתשובה הוא בבחינת "מקצה שיפורים" לבקשת האישור; שהתשובה לתשובה אינה נתמכת בתצהיר של מי שהעובדות המפורטות בה ידועות לו; שבא כוחו של שלם אינו יכול להיות מעורב בפעולות איסוף הראיות; וכי הראיות החדשות אינן עומדות בתנאי קבילות על פי דיני הראיות.

הטענה הנוגעת לתוכנה של התשובה לתשובה עוסקת בכך ששלם ניצל את ההזדמנות כדי להביא ראיות חדשות שאותן היה עליו להביא בגדר בקשת האישור, ונטען כי בהתאם להלכה הפסוקה הדבר פסול ואין להתירו. בין שאר האסמכתאות הביאה שופרסל את רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עו"ד אופיר נאור (19.7.12)(" עניין נאור"); תא (ת"א) 2524/01 אריה קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ (13.1.03) (" עניין קראוס"); רע"א 8562/06 פופיק נ' פז-גז 1993 בע"מ (15.4.07) (" עניין פז-גז"); ת"א (ת"א) 2555/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי (26.4.06) ועוד. נטען גם שהתשובה לתשובה היא בבחינת בקשת אישור חדשה ולכן אין מקום להתירה.

לטענות אלה אין יסוד מספיק ואני דוחה אותן.

בקשת האישור נסבה על כך שלפי הטענה, רוכשי מוצרים הנמכרים בתפזורת מחויבים בתשלום גם בגין משקל האריזות. בתשובה לבקשת האישור הוכחשה הטענה, ובגדר התשובה לתשובה הביא שלם ראיות למקרים רבים הסותרים את הכחשת שופרסל.

טענות שופרסל כי מדובר בבקשת אישור חדשה איננה מבוססת די הצורך, וכפי שציינתי בהחלטה בעניין אלון אין בכך אלא "עוד מאותו דבר", ולא עלה בידי להבין את טרונייתה של שופרסל בעניין זה. לא מיותר לציין בהקשר זה את הערתו של המחבר א' קלמנט במאמרו " קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו - 2006", הפרקליט מט  136 (תשס"ז - תשס"ח), שם הוא מציין את נושא דיות הראיות שמבקש האישור צריך להביא כדי לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש לפי סעיפים 8(א)(1) ו- 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, היינו שתביעתו האישית משותפת לתובעים רבים ונסיבותיה דומות. הכחשת שופרסל את הטענה העיקרית בבקשת האישור היא תשתית מספיקה כדי לאפשר לשלם להביא - בגדר התשובה לתשובה - ראיות הסותרות את ההכחשה, וכאמור לא הבנתי את הטענה שלפיה מדובר בבקשת אישור חדשה. האסמכתאות שהביאה שופרסל בעניין הבאת ראיות (כגון: עניין נאור, עניין קראוס, עניין פז-גז ואחרות) אינן יכולות להועיל לה. מקצת אסמכתאות אלה נפסקו על רקע נסיבות שונות מנסיבות העניין כאן, ומה שנפסק במקצתן האחרת אינו עולה בקנה אחד עם החלטות במקרים אחרים (כגון: בש"א (ת"א) 8338/09 סופר-פארם (ישראל) בע"מ נ' אלינור אלפסי (20.5.09); ת"צ (מרכז) 11255-07-10 אסף פינק נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (5.6.11)ועוד), ואיני רואה סיבה להעדיף את האסמכתאות שאותן הביאה שופרסל.

גם לשאר טענותיה של שופרסל לא מצאתי יסוד מספיק. הפגמים שמצאה שופרסל בתשובה לתשובה, כגון שאינה נתמכת בתצהיר מתאים או שהראיות אינן עומדות במבחני קבילות, אינם עילה למחיקת התשובה לתשובה ותורה של ההכרעה בעניינים אלה עוד יגיע.

גם המעורבות המיוחסת לבאי כוחו של שלם באיסוף הראיות אינה עניין לדיון הנוכחי, ודי אם אומר שאם תימצאנה הראיות קבילות, כי אז השאלה מיהו שאסף אותם תהיה בלתי רלוונטית.

הבקשה נדחית.

שופרסל תשלם לשלם שכר טרחת עו"ד בסכום של 7,500 ש"ח.

קדם משפט נוסף בבקשה לאישור יתקיים ביום 14.7.13 בשעה 08:30.

ניתנה היום,  כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.