אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 49882-05-12

החלטה בתיק ת"צ 49882-05-12

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז
49882-05-12
07/02/2013
בפני השופט:
מיכל נד"ב

- נגד -
התובע:
שלום צ'רלי כהן
הנתבע:
1. עיריית פתח תקווה
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה

החלטה

1.             לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה בהתאם לסעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " החוק") לאחר שהתקבלה הודעת החדילה של המשיבה ועקב כך לא אושרה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

רקע והשתלשלות האירועים

2.             תמצית בקשת האישור: ביום 28.5.12 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות להשבת כספים שנגבו ביתר בגין שני רכיבים בגינם חויב בתשלום, במסגרת אגרת בנייה: האחד, הקמת גדר והשני, רכיב שיורי המכונה "כל עבודה הטעונה היתר". לטענת המבקש, החיוב בגין שני הרכיבים האמורים מנוגד לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: " בקשת האישור" ו" התקנות", בהתאמה).

3.             הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל משלמי אגרות בניה למשיבות ששילמו אגרות בניה עבור הקמת גדר כאשר זו נלוות לבנייה עיקרית ו/או ששילמו אגרה עבור רכיב 'כל עבודה הטעונה היתר' בנוסף לאגרות בניה עבור בנייה עיקרית וזאת כאשר התשלום בוצע ב-24 החודשים שקדמו להגשת התביעה". המבקש העריך את סכום ההשבה לחברי הקבוצה בתקופה שמחודש מאי 2010 ועד לחודש מאי 2012 בסכום של כ-174,000 ש"ח.

4.             ביום 23.8.12 הודיעה המשיבה על חדילה מגבייה ועתרה למחיקת בקשת האישור (להלן: " הודעת החדילה"). הודעת החדילה נתמכה בתצהירה של אינג' ויקי אולונובסקי, סגנית מנהלת אגף רישוי ופיקוח על הבנייה אצל המשיבה (להלן: " תצהיר אולונובסקי"). לפי התצהיר, " העירייה פסקה מלחייב עבור אגרת בניה בגין הקמת גדר וכן עבור אגרת בניה בגין כל עבודה הטעונה היתר, היכן שנגבית אגרת בניה כללית בגין הקמתו של בניין מגורים, וזאת החל מיום 2.8.12". המשיבה צירפה לתצהיר אולונובסקי ראיות לכך. 

5.             המבקש התנגד להודעת החדילה משלושה טעמים: שהודעת החדילה מתייחסת רק לחלק מהקבוצה מכיוון שמתייחסת רק למקרים של הקמת מבנה מגורים ולא למבנים מסוג אחר שגם כן נכללו בבקשת האישור, שהמשיבה לא התחייבה להשיב את שגבתה ביתר לאחר החדילה, ושתצהיר אולונובסקי מתייחס רק לבניין למגורים וכן אינו תומך באמור בסעיף 1 בהודעת החדילה שטוען לחדילה מהגבייה נושא בקשת האישור.

6.             בדיון שהתקיים ביום 17.12.12 ציינה ב"כ המשיבה כי החדילה היא גם מהחיוב וגם מהגבייה והצהירה לפרוטוקול " שבבניית מבנים שאינם מגורים, מעולם לא גבינו אגרה בגין גדר בנפרד" (בעמ' 1 ש' 27-26) ובהמשך ציינה כך: "...במקרה של התובע עצמו אכן בדקנו ונגבתה אגרה שיורית על מרתפים שאת זה חדלנו מגבייה. אגרה שיורית מותר לבנות [צ"ל לגבות - מ' נ'] גם אם יש בניה חדשה. למשל אם יש אנטנה..." (בעמ' 1 ש' 27 - עמ' 2 ש' 1).

נוכח הבהרות ב"כ המשיבה, חזר בו המבקש מהתנגדותו לחדילה. על כן ניתן פסק דין לפיו בקשת האישור אינה מתקבלת בהתאם להוראת סעיף 9 בחוק, ונקבעו מועדים להגשת טיעונים לפסיקת גמול ושכר טרחה.

תמצית טיעוני המבקש

7.             הגמול הוא הממריץ את התובע להגיש את התובענה הייצוגית; השיקול של שמירה על הקופה הציבורית קיבל את ביטויו בסעיף 9(ב) בחוק בכך שרשות שמודיעה על חדילה מוגנת מתביעת השבה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית; יש להתחשב במומחיות ב"כ התובע בתחום התביעה שהיא הכרחית לשם ביסוס עילת התובענה; התובענה היא בנושא שטרם נדון; התביעה הוגשה למרות שסכום התביעה המצרפי המוערך וסכום התביעה האישית אינם גבוהים, תוך סיכון שייפסק סכום שאינו משקף את ההשקעה; בתי המשפט הטילו הוצאות גבוהות על תובע ייצוגי שתביעתו נדחתה; התועלת לקבוצה נמדדת גם לפי החיסכון העתידי ולא רק  לפי גובה ההשבה המבוקשת. גביית היתר נאמדה בסכום של כ-90,000 ש"ח לשנה (להלן: " האומדן"), ולעתיד מדובר בחיסכון של מאות אלפי שקלים. האומדן התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהנתונים לשנת 2010 עולה כי תנופת הבנייה בתחומי המשיבה עלתה. המשיבה חלקה על האומדן אך לא הביאה נתונים סותרים; הובאה דוגמה מפסיקתו של מותב זה לפיה אושר הסדר פשרה בו הוסכם על הפסקת גבייה שנאמדה בסכום של 91,000 ש"ח ונפסק גמול בסכום של 50,000 ש"ח ושכר טרחה בסכום של 100,000 ש"ח ת"צ (מח'-מרכז) 1925-08-09 רוזנברג נ' אי.פי.אי (תנועה וחניה) (ישראל) בע"מ); פסיקת גמול ושכר טרחה מביאה להרתעת רשויות מגבייה לא חוקית ולאכיפת הדין. התובענה הביאה לאכיפת עקרון שלטון החוק. תרומה עתידית נוספת מהתובענה-  הפסקת גביית יתר ברשויות נוספות הנוהגות כפי שנהגה המשיבה בענייננו.

בתשובתו לטיעוני המשיבה טען המבקש כי היעדר פנייה מוקדמת אינה שוללת את הזכות לפסיקת גמול ושכר טרחה ואינה מעידה על חוסר תום לב; ההפרש בין הערכת המבקש של גביית היתר לבין הערכתה של המשיבה אינו משמעותי. על כן, ומכיוון שמדובר בחישוב אריתמטי פשוט, לא היה צורך בהגשת חוות דעת, שהייתה מטילה הוצאות נוספות על המשיבה.

תמצית טיעוני המשיבה

8.             ההיקף הכספי של ההליך בסכום של 174,000 ש"ח הוא נמוך. מבדיקת נתוני הגבייה האמיתיים מדובר בסכום נמוך אף יותר של כ-123,000 ש"ח בלבד (ראו תצהיר אולונובסקי שנחתם ביום 27.1.13); אין מדובר בתביעה מורכבת הדורשת מומחיות. ראיה לכך היא שלא צורפה חוות דעת מקצועית לבקשת האישור; לא פורטו ולא צורפו ראיות בקשר להיקף ההשקעה והמשאבים שהשקיעו באי הכוח בניהול ההליך; נוכח הודעת החדילה וסיום ההליך במהירות, סביר כי באי הכוח המייצגים השקיעו בניהול ההליך שעות עבודה בודדות בלבד; לא נגרמו למבקש נזק או הוצאה כלשהי; בקשת האישור נוסחה באופן מרושל, הציגה פרטים באופן לא ברור ולא מדויק. כך למשל, לא צורף היתר הבנייה שצוין כנספח א' בבקשת האישור וכן לא צורפה הבקשה להיתר בניה מיום 26.2.12. עקב כך המשיבה נאלצה להשקיע זמן ומרץ בניסיון לברר את פרטיה; המבקש ובא כוחו לא פנו למשיבה בטרם הגשת בקשת האישור דבר המצביע על חוסר תום לבם. מטרתם הייתה להגיש תביעה ולקבל גמול ושכר טרחה ולא לברר את העניין.

9.             גביית האגרה נבעה מטעות בתום לב שנפלה בהבנת התקנות; נפסק שיש לנקוט משנה זהירות בכספי ציבור בעת פסיקת גמול ושכר טרחה ולאזן בין עניינו של התובע המייצג לאינטרס הציבורי; התובע לא נטל על עצמו כל סיכון. בתי המשפט אינם נוהגים לפסוק לטובת המשיבים שיפוי ריאלי נוכח העובדה שהתובעים המייצגים אינם עתירי ממון ועל מנת שלא למנוע הגשת תובענות ראויות.

דיון

10.         סעיף 9(ג) בחוק קובע:

"החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא -

(1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב);

(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ