החלטה בתיק ת"צ 47834-06-12

1.         התובע הגיש ביום 26.6.12 תביעה נגד נתבעת 1 לקבלת זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו, וכן הגיש בקשה לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית בכל הנוגע לאי הפרשת תשלומי פנסיה.

2.         ב"כ נתבעת 1 ביקש לדחות את המועד להגשת כתב התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית והודיע בכתב כי נתבעת 1 והתובע חותרים להגיע להסכמות. דחיתי הבקשה לדחיית מועד הגשת התגובה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית אך הסכמתי להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה, כך שכתב ההגנה יוגש יחד עם התגובה להכיר בבקשה כתובענה ייצוגית.

3.         רק בתגובת הנתבעת מיום 9.10.12 הודיע ב"כ נתבעת 1 כי היא לא העסיקה את התובע ומעולם לא העסיקה עובדים, וכי מי שהעסיקה את התובע היא נתבעת 2 (הנמצאת בשליטת מר קריכילי הוא בעל השליטה גם בנתבעת 1).

4.         בהחלטתי מיום 21.10.12 הוריתי על צירוף נתבעת 2 כנתבעת בתיק סע"ש 47815-06-12 וכמשיבה בבקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בתיק ת"צ 47834-06-12.

5.         בדיון היום הסכימו הצדדים על מחיקת נתבעת 1 לאור הודעת ב"כ נתבעת 2 כי היא היתה המעסיקה של התובע וכי נתבעת 1 מעולם לא העסיקה עובדים.

6.         ב"כ התובע עומד על הוצאות הדיון של היום והסביר כי העובדה שתבע מלכתחילה את נתבעת 1 נבעה מכך שבתלוש המשכורת שקיבל התובע נכתבה המעבידה בשם החברה "רם- ק.ר.מ כ"א בע"מ" בכתובת גרטבול 13 לוד, וזו הכתובת הרשומה של הנתבעת 1.

7.         ב"כ הנתבעות, עומד על הוצאות בגין הגשת התביעה נגד נתבעת 1, והסביר כי השם שמופיע בתלוש השכר הוא שם של מותג והפנה למספר ח.פ המופיע בתלוש השכר, שהוא שזה מספרה של נתבעת 2. ב"כ הנתבעות לא ידע להשיב לשאלה מה שם המעסיק שנמסר לעובד בהודעה לעובד. ב"כ התובע הפנה לעובדה שהכתובת הרשומה של נתבעת 2 היא כתובת אחרת מהכתובת המופיעה בתלוש השכר ככתובת המעסיק. לאור העובדה שבתלוש השכר נכתב שם החברה "רמ- ק.רמ כ"א בע"מ" וב"כ הנתבעת בעצמו לא ידע להשיב מה שמו של המעביד שנמסר לעובד בתחילת עבודתו, רשאי היה התובע להניח שנתבעת 1 היא המעסיקה. אין לצפות מהעובד שיבדוק את מספר הרישום של התאגיד כאשר מופיע שם המעבידה בתלוש המשכורת.

8.         מן הראוי היה שנתבעת 1 היתה מודיעה כי לא היא המעסיקה של התובע אלא הנתבעת 2, מיד עם קבלת התובענה או לכל המאוחר בבקשה הראשונה שהגישה לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה והארכת המועד להגשת התשובה לבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית  ולא היתה ממתינה לתום המועד להגשת התשובה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית.  ב"כ הנתבעת הגיש את הבקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה יחד עם התגובה לבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, כבקשה מוסכמת על שני הצדדים.  הנימוק לבקשה להארכת המועד היה שממילא הדיון יתקיים רק לאחר הגשת תגובה לבקשה להכיר בתובענה כייצוגית.  המועד להגשת כתב הגנה הוא 30 יום מיום קבלת כתב התביעה ואילו המועד להשיב לבקשה להכיר בתובענה ייצוגית הוא 90 יום. לו כתב ההגנה היה מוגש במועד, ולא נדחה לאור בקשת ב"כ הנתבעות, היתה נתבעת 2 מצורפת להליך בשלב מוקדם יותר וניתן היה לחסוך מזמנם של הצדדים.

9.         מאחר ונתבעת 2 צורפה כצד להליך, כאמור, רק ביום 21.10.12, לא ניתן היה לקיים היום את הדיון, והוא נדחה לתאריך  28.2.12 מאחר שלפי תקנה 2 לתקנות התובענות הייצוגיות התש"ע - 2010 למשיבה זכות להגיש כתב תשובה תוך 90 יום ולמבקש זכות להגיב 30 יום לאחר מכן, דחייה שהיתה ניתנת להימנע.

10         לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשאת בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו, בסך כולל של 5,000 ש"ח שעל הנתבעות לשלם תוך 30 יום מהיום, ודוחה את בקשת ב"כ הנתבעת 1 להוצאות.

11.        כאמור, לאור הסכמת הצדדים אני מורה על מחיקת נתבעת 1 מהתובענות.

11.        המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז בחשון תשע"ג, 12 בנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.