ת"צ
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
35354-12-10
07/03/2013
|
בפני השופט:
א' קיסרי
|
| - נגד - |
התובע:
חיים בשן
|
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
|
מחמת תקלה ניתנת החלטה זו באיחור, ועם באי כוח הצדדים הסליחה.
עיינתי בהסכם הפשרה ולא מצאתי עילה לדחותו על הסף, ובהתאם לכך ובמצוות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 ("
החוק") אני מורה כי הצדדים ינהגו בהתאם לאמור בו, היינו פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה ומסירת הודעות.
המשיב ישא בהוצאות הפרסום.
הצדדים ביקשו שלא למנות בודק ופירטו את טעמיהם לכך, אלא שלא השתכנעתי מן הנימוקים, ואני מורה על מינוי בודק לתכלית שאותה אפרט להלן.
נטען כי הסכם הפשרה גובש לאחר שהמשיב הגיש את תשובתו לבקשה ותשובה זו כוללת את כל הנתונים הרלוונטיים לעניין והיא נתמכת בשני תצהירים של בעלי מקצוע אצל המשיב. בקשר לכך נטען עוד שנתוני גביית העמלות, כפי שפורטו בתשובת המשיב, דווחו לבנק ישראל על פי הוראות הדיווח לפיקוח על הבנקים. על רקע זה נטען כי משניתן לבדוק את הנתונים המספריים העומדים ביסודו של הסכם הפשרה אין צורך במינוי בודק. בנוסף נטען גם שבחינת הסכם הפשרה וסבירותו אינה מצריכה ידע מקצועי והיא עניין לבית המשפט לענות בו, וגם מטעם זה אין צורך במינוי בודק. ולבסוף נטען כי מנתוני הגבייה מתקבלת המסקנה שמדובר בסכומים שהם קטנים יחסית לעלויות הצפויות בקשר עם מטלת הבדיקה, וגם זה הוא שיקול שיש להביאו בחשבון בעניין זה.
על אף המשקל שאני מייחס לטענות שהועלו אני סבור שאין הן עולות כדי "טעמים מיוחדים" המצדיקים שלא ימונה בודק, כנדרש בסעיף 19(ב)(1) לחוק הקובע:
"
בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר."
מצוותו של החוק היא איפה שאישור הסדר פשרה טעון חוות דעת של בודק והיוצא מן הכלל הוא שהאישור יינתן ללא חוות דעת רק כאשר קיימים נימוקים כבדי משקל לכך ובלשון החוק, "טעמים מיוחדים".
היקפו הכספי של העניין העומד לדיון יכול להוות שיקול אם למנות בודק, אם לאו, אולם מנגד יש לזכור כי המקור היחיד למידע ולנתונים בדבר היקפו של העניין הנדון כאן הוא המשיב עצמו, ועל רקע בעיית ניגוד העניינים המובנה בין עניינו של מבקש האישור לבין עניינם של חברי הקבוצה לא ניתן לדעתי להסתפק במידע שמקורו במשיב, כאשר מידע זה אינו עובר אימות או בחינה על ידי מי שמונה לכך על ידי בית המשפט (א' קלמנט,
"פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא תשע"א, 22) .
על פי הנטען בבקשה הנוכחית טיבה של הבדיקה הוא ככל הנראה פשוט יחסית ומשום כך גם אין חשש שעלות הבדיקה תהפוך את הסדר הפשרה לבלתי ישים או בלתי כדאי.
מעבר לכך, כפי שמציינים הצדדים בצדק, חשיבותו של הסדר הפשרה היא בהיותו צופה פני עתיד ותועלתו היא בחסכון שיושג לחברי הקבוצה בעתיד לבוא, ומשום כך השאלה אם סכומי הגבייה שבהם מדובר, בתקופה הרלוונטית בעבר, הם גבוהים, אם לאו, היא בעלת חשיבות משנית להחלטה אם למנות בודק.
אני ממנה איפה , את רו"ח נ' פריד (משרד רו"ח ארנסט & יאנג) משד' פל-ים 2 חיפה, טל' 04-8654012 להיות בודק של הסכם הפשרה ("
הבודק"). המזכירות תעביר לבודק את העתק הבקשה (מס' 8), העתק של החלטה זו וכל אחד מן הצדדים יעביר לבודק העתק של הבקשה לאישור ושל התשובה, לפי המקרה.
בגדר הבדיקה יבחן הבודק את הסכומים המצוינים בסעיפים 22, 23 ו-24 של הבקשה, וכן את הסכום הנטען בסעיף 29 של הבקשה וההנחות והתחשיבים שביסודו. לצורך הבדיקה יעמיד המשיב לעיון הבודק את נתוני גביית העמלות שפורטו בתשובת המשיב (סעיפים 11 ו-12), וככל שהדבר יידרש ימסור הבודק למשיב התחייבות בדבר שמירת חיסיון, כאמור בסעיף 41 של בקשה זו.
המשיב ישא בשכר טרחתו של הבודק.
הבודק יגיש את חוות דעתו תוך שישים יום ולאחר שזו תוגש יוכלו הצדדים להתייחס לתוכנה, כאמור בסעיף 19(ב)(5) לחוק.
ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.
חתימה
מאירה