בפני בקשה לאישור התביעה אשר הגישה התובעת בתיק זה כתביעה ייצוגית, וזאת על רקע הטענות בדבר גביית דמי חניה על ידי הנתבעת בחניון אותו הפעילה ובשיעורים המנוגדים להוראות פקודת התעבורה [נוסח חדש].
בעקבות דיון אשר התקיים במעמד הצדדים ולאחר שהתובעת הגישה את סיכומיה בבקשה, הודיעה הנתבעת כי היא חוזרת בה מהתנגדותה לבקשה ומסכימה לקבלת התביעה ובירורה כתביעה ייצוגית. החלטה זו ניתנת על רקע הסכמה זו.
הרקע להחלטה
1. הנתבעת הינה חברה ציבורית אשר מפעילה חניון ציבורי ברחוב קריניצי 1, רמת גן (להלן:
"החניון"). התובעת, עורכת דין במקצועה, הגיעה לחניון והחנתה בו את רכבה ביום 26.12.11. הנתבעת החנתה את רכבה בחניון מהשעה 11:56 ועד השעה 13:08.
2. כאשר בקשה הנתבעת לצאת את החניון, נדרשה היא לשלם לנתבעת 25 ש"ח, אשר חושבו לפי סך של 15 ש"ח לשעה הראשונה ועוד 10 ש"ח בגין השעה השנייה. דהיינו, התובעת נדרשה לשלם בגין חניה בת שעתיים אף שבפועל שהתה בחניון רק שעה ו- 12 דקות. התובעת שילמה את דמי החניה לפי דרישת הנתבעת וכשבועיים לאחר מכן, ביום 11.1.12, הגישה תביעתה זו.
3. התובעת מבססת את תביעתה על הוראות סעיף 70ב1 (א) בפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן:
"הפקודה") שלפיהן נאסר על מפעיל חניון לגבות דמי חניה מתום שעת החניה הראשונה אלא ביחידות זמן של 15 דקות. הוראות אלו נכנסו לתוקף ביום 4.1.2009 וחלו על הנתבעת במועד בו הגיעה התובעת לחניון. בגביית דמי החניה מהתובעת, כך נטען, הפרה הנתבעת את הוראות הפקודה, חייבה את התובעת בתשלום סך של 7.5 ש"ח מעבר לסכום אשר אמורה הייתה לשלם לפי הפקודה, ועוולה בכך כלפי התובעת בעוולות שונות ובהן הפרת חובה חקוקה, גזל ורשלנות ומעשה הטעיה בניגוד לדיני הגנת הצרכן.
4. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:
"החוק").
לטענת התובעת, ניתן לראות בכל ציבור החונים אשר חנה בחניון מעל שעה מיום 4.1.2009 ועד הגשת התביעה, ואשר נדרש לשלם לנתבעת דמי חניה ביחידות זמן שאינן בנות 15 דקות כקבוע בפקודה - כקבוצה לפי החוק, קבוצה שכל חבריה נדרשו ושלמו לנתבעת דמי חניה בשיעור העולה על המותר לפי הפקודה.
התובעת חישבה כי הנזק שנגרם לה עצמה עומד על 7.5 ש"ח והנזק הנגרם לכלל חברי הקבוצה נאמד בסך כולל של 900,000 ש"ח. היקף נזק זה חישבה התובעת לפי מקומות החניה בחניון (לשיטת התובעת - 100), מספר הרכבים החונים בחניון מדי יום (לשיטת התובעת - 400), הערכת החיוב העודף היומי (לשיטת התובעת - 1,500 ש"ח) והכפלתו במספר ימי העבודה מיום 4.1.09 ועד הגשת התביעה.
עתרה לפיכך התובעת לצו אשר יאשר את בירור התביעה כתביעה ייצוגית ויאפשר לתובעת לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית. כן עתרה התובעת לכך שבצו שיינתן תוגדר הקבוצה בשמה תנוהל התביעה ויינתנו הוראות בהתאם.
5. הנתבעת הגישה כתב הגנה מפני התביעה ובמסגרתו טענה שיש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. הנתבעת עמדה על טענותיה בקדם המשפט אשר התקיים ביום 15.10.12 ונוכח זאת נקבע שיוגשו סיכומים בכתב ונקצבו מועדים להגשת הסיכומים. רק בעקבות הגשת סיכומי התובעת, הגישה הנתבעת הודעה שלפיה היא חוזרת בה מהתנגדותה לבקשה ומסכימה כי תביעה זו תתברר כתביעה ייצוגית.
בסיכומיה, מודה למעשה הנתבעת כי הפרה את הוראות הפקודה וגבתה דמי חניה ביחידות זמן העולות על 15 דקות. עם זאת, טוענת הנתבעת, עיקר השימוש בחניון נעשה על ידי עובדי ואורחי בית המלון הסמוך לחניון, מלון אופטימה, ואלו כלל אינם משלמים דמי חניה על בסיס שעתי. כך גם בעלי העסקים הסמוכים לחניון. ציבור החונים בחניון ומשלמים לפי שעות החניה בפועל איננו אלא מיעוט שולי של המשתמשים בחניון, כך לשיטת הנתבעת.
הנתבעת חישבה ומצאה כי גבתה מציבור המשתמשים המזדמנים בחניון בתקופה הרלוונטית לתביעה סך של 43,940.54 ש"ח בלבד וסכום זה איננו מצדיק את השקעת המשאבים הדרושים התביעה.
לפיכך, הודיעה הנתבעת כי היא מסכימה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית ומבקשת להגדיר את חברי הקבוצה, לפסוק גמול מתאים לתובעת ולבאי כוחה, להורות על פרסום וליתן הוראות לפי הנדרש בחוק.
6. התובעת מצידה, מסכימה, כמובן, לקבלת התביעה כתביעה ייצוגית אך מבקשת לקבוע דיון לשם מתן הוראות להמשך ההתדיינות ולחילופין, להגדיר את הקבוצה כמבוקש בתביעה, למנות מומחה לבדיקת ספרי הנתבעת ולקבוע גמול לתובעת.
אישור התביעה כתביעה ייצוגית וקביעת חברי הקבוצה
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ברי כי ממילא ניתן לאשר את בירור התביעה כתביעה ייצוגית ועוד ברי כי לשם בירור יעיל של התביעה יש הכרח בבירור עובדתי עוד בטרם יתקיים הדיון. אינני מוצא הצדקה להשהות את מתן ההוראות להמשך ההתדיינות עד לדיון שייקבע.
בנוסף, משום מה מצאו הצדדים גם להטיח האשמות בקשר למגעים שניהלו ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט ואינני מוצא מקום להתייחס לטענות אלו שאין בהם דבר כדי לתרום לבירור המחלוקות.
8. לנוכח הסכמת הצדדים, ברי כי יש לקבל את הבקשה אשר הגישה התובעת, לאשר את בירור תביעה זו כתביעה ייצוגית ולהורות על פרסום ההחלטה.