אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 1169-07

החלטה בתיק ת"צ 1169-07

תאריך פרסום : 05/11/2012 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
1169-07
21/03/2012
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
לאה הראל
הנתבע:
1. שטראוס מחלבות בע"מ (שטראוס בריאות בע"מ)
2. שטראוס גרופ בע"מ

הצדדים הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה בגדר התביעה שאושרה כייצוגית בהחלטה שניתנה ביום 20.10.10. הבקשה לאישור הסדר פשרה (בקשה מס' 11) הוגשה ביום 4.7.11 (" הבקשה") וכנדרש על פי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 היא הועברה, בין השאר, ליועץ המשפטי לממשלה. מטעם כלשהו מתמהמהת הגשת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלדעתי קשה להפריז בחשיבותה בהקשר של תיק זה. ביום 6.2.12 הוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בקשת ארכה להגשת עמדתו ואף שזו נענתה טרם הוגשה העמדה.

בהחלטה שניתנה ביום 12.7.11 בנוגע לבקשה, ציינתי כי אשקול את סוגיית מינויו של הבודק לאחר שתוגש עמדת היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, וכיון שנראה שעמדה זו מתמהמהת, אני רואה להחליט בה כבר עתה.

שני הצדדים סבורים שאין צורך במינוי בודק, ובתמיכה לעמדתם זו הם מפנים להחלטות שניתנו במספר מקרים ובהם הובעה הדעה שבנסיבות אותו עניין אין צורך במינוי בודק (למשל: ת"א 5003-08 שיינברגר נ' תעשיות תפוגן בע"מ (טרם פורסם,6.10.08); ת"צ 10504-11-08 גוטליב נ' מחלבות יוטבתה (טרם פורסם, 12.11.09); ת"א 1745-06 פינצ'וק נ' שטראוס מחלבות בע"מ (טרם פורסם, 26.3.08)). הצדדים מוסיפים וטוענים כי אי מינוי בודק במקום שבית המשפט סבר שאין צורך בכך, הוא דרך שננקטה במספר רב של מקרים.

עמדת הצדדים אינה מקובלת עלי ואני רואה לדחותה.

סעיף 19(ב)(1) לחוק קובע כי:

 " בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר."

מצוותו של החוק היא איפה  שאישור הסדר פשרה טעון חוות דעת של בודק והיוצא מן הכלל הוא שהאישור יינתן ללא חוות דעת רק כאשר קיימים נימוקים כבדי משקל לכך ובלשון החוק,  "טעמים מיוחדים". תכלית חקיקתה של ההוראה שבסעיף 19(ב)(1) הוסברה בהחלטות שניתנו בת"א 1953/06 עמר נ' אוסם (טרם פורסם, 13.3.08) ובת"א 1697/06 גלניק נ' הראל (טרם פורסם, 8.11.07) ועיקרו של דבר הוא התפקיד שנועד לבית המשפט לשמש כ"שומר החותם" ולהקפיד שלא יפגע עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת (ולעתים של כלל הציבור) עקב "בעיית הנציג" המתעוררת כל אימת שהתובע הייצוגי מבקש להתקשר עם הנתבע בהסכם פשרה. כיוון שבחלק גדול מן המקרים אין לבית המשפט כלים המאפשרים לו לבדוק את ההיבטים השונים של הסדר הפשרה, ובכללם היבטים חשבונאיים, כלכליים, טכניים וכל כיוצא באלה, הורה המחוקק כי בית המשפט ייעזר ב"בודק" המצויד בידע המתאים כדי שיוכל לבחון את הסדר הפשרה המוצע ולחוות את דעתו, כך שניתן יהיה לקבוע אם הוא אכן הסדר פשרה " ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" כמתחייב מהוראת סעיף 19(א) של החוק. 

לכן, בניגוד לדעתם של הצדדים, איני סבור כי מתקיימים אותם טעמים המאפשרים להימנע ממינוי בודק מפני שלמרות הפירוט המובא בבקשה, חסרים בה נתונים המאפשרים להיווכח שהסדר הפשרה הוא " הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין", כאמור בסעיף 19(א) לחוק ואינו פוגע בעניינה של הקבוצה המיוצגת, הלא הם רוכשי המוצר יוגורט "דנונה" (המיוצר ע"י המשיבות).

בתביעה, שכאמור אושרה כייצוגית, נטען שהמשיבות הפרו את הוראת תקן ישראלי מס' 285 וסימנו את תכולת אריזות המוצר ביחידות משקל במקום ביחידות נפח ובהחלטה שלפיה אושרה התובענה כייצוגית נקבע כי עילות התביעה הן הפרת חובה חקוקה והטעייה (כמשמעה בחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981) וכי הסעד הנתבע יהיה נזק בלתי ממוני לתובעת ולחברי הקבוצה המיוצגת.

בהסדר הפשרה קיבלו על עצמן המשיבות לערוך מבצעי הנחות לרוכשי יוגורט דנונה, בנוגע למוצרים המשתייכים לשתי סדרות (כמפורט בבקשה). בגדר המבצעים האמורים יתחייבו המשיבות למכור מוצרים אלה במחיר הנמוך ב-25 אחוז ממחיר המחירון שבו הם משווקים לאותם לקוחות. נקבע בהסדר המוצע כי המבצעים יערכו בתקופה שלא תעלה על 24 חודשים וההטבה לציבור הצרכנים תינתן בסכום כולל של 4.5 מיליון ש"ח. עוד הוסכם כי המשיבות תתרומנה לעמותה הפועלת לשיפור רווחתם של ילדים המטופלים במרכז שניידר לרפואת ילדים, אריזות שי בסכום של 300,000 ש"ח.

נראה לי שבניגוד לטענתם המשותפת של הצדדים, הבקשה אינה כוללת  פירוט די הצורך על ההיבטים הכלכליים והכספיים הן  של העובדות ששימשו יסוד לבקשת האישור והן  של אלה המשמשות  יסוד לבקשה (לאישור הסדר הפשרה). מעבר לכך, מהסדר הפשרה המוצע לא ניתן להבין את היחס בין שווי ההטבה שנטען כי היא ניתנת מכוחו, לבין הנזק הלא ממוני המצרפי של כלל חברי הקבוצה. אכן, נכון הדבר שנזק בלתי ממוני מסוג זה הוא עניין של אומדנה והוא אינו ניתן לחישוב חשבוני פשוט, אולם יחד עם זאת, ניתן היה לצפות כי בבקשה תוצג הנמקה המסבירה מדוע הסכום שננקב כסכום הטבה כולל, עומד ביחס ראוי לנזק הלא ממוני הכולל שנטען שנגרם לחברי הקבוצה. יחס כזה הוא נתון חשוב בשיקול אם לאשר את הסדר הפשרה אם לאו. במיוחד נכונים הדברים לגבי רכיב ההטבה הצרכנית - בצורת הנחה - הכלולה בהסדר המוצע, הטבה אשר על שכמותה נמתחה ביקורת בספרות המשפטית, הן על רקע הקושי בהערכת שוויה של ההטבה לקבוצה המיוצגת (א' קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא תשע"א, 22) והן על רקע פגיעה אפשרית בתחרות כפועל יוצא של הסדרי הנחות (א' ישראלי, "פשרה בתובענה ייצוגית הפוגעת בתחרות החופשית בעקבות ת"א 1012/02 יפעת נ' דלק מוטורס בע"מ", הארת הדין ב(2) התשס"ה, 112).

משום כך אין ביכולתי לקבל  את בקשתם המשותפת של הצדדים לוותר על מינוי בודק מפני שבניגוד לטענתם, הסכם הפשרה המוצע מצריך בדיקה וחוות דעת בנושאים שאינם בתחום ידיעתו או מומחיותו של בית המשפט. 

אני רואה לכן למנות כבודק את פרופ' חזי אופיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים (" הבודק"). כתובתו: רח' הדרור 5, מבשרת ירושלים 90805 (טל'  5883117  -02, נייד: 8820501-054). הנתבעות יישאו בשכרו של הבודק.

על הבודק לבחון את "היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל עניין אחר כפי שיורה בית המשפט" (כאמור בסעיף 19(ב)(4) לחוק). עם זאת הבודק לא יחווה דעה בעניין "הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה" (כאמור בסעיף 19(ג)(2) לחוק) שבעיקרו הוא עניין לבית המשפט לענות בו.

למטרת הבדיקה רשאי הבודק לבקש מן הצדדים כל מידע רלוונטי וכל חומר נוסף, שלפי שיקול דעתו יהיה נחוץ לו. המידע שיימסר יישמר על ידי הבודק בסודיות ולא יימסר לכל אדם אחר. ככל שיהיו למי מן הצדדים הסתייגויות ממסירת המידע, הוא יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות וכך יוכל גם הבודק, ככל שיימצא לנכון.

הבודק רשאי גם לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם ובלבד שהוא לא יוועד עם אחד הצדדים בלא נוכחות האחר.

הבודק יוכל להעיר הערות בנוגע להסדר הפשרה המוצע ושינויים אפשריים שיש לעשות בו,  ובמיוחד הוא מתבקש לתת את דעתו למשמעות הכלכלית שיש למרכיב ההנחה בהסדר הפשרה, היינו אם וכיצד יש ליישם את מתן ההנחה על מנת להשיג את התועלת לקבוצה המיוצגת כפי שהיא מוצגת בהסדר הפשרה.

חוות דעתו של הבודק תוגש לבית המשפט תוך שישים יום, וכל אחד מן הצדדים יוכל להתייחס אליה תוך שלושים יום לאחר שתוגש.

המזכירות תעביר לבודק את העתק הבקשה (מס' 11), העתק של החלטה זו וכל אחד מן הצדדים יעביר לבודק העתק של הבקשה לאישור ושל התשובה, לפי המקרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ