אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 44936-12-11

החלטה בתיק ת"פ 44936-12-11

תאריך פרסום : 20/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
44936-12-11
08/08/2012
בפני השופט:
אברהם הימן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית
הנתבע:
ישעיהו שי ברוש
החלטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו ייחסה לו התביעה עבירה של אי קיום חובת רישיון, עבירה לפי סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב) ובהתאם לסעיף 39 (ב) (1א) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (להלן  - "החוק").

 על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 2.1.11 ועד לתאריך 17.2.11 ניהל הנאשם מפעל נייד לעבודות תיקון פחחות וצבע רכב ברכב מנועי, הידוע כ"פחח על גלגלים - שי עד אליך", מכתובתו שברח' גיבשטיין 19 בעיר ראשון לציון. לפי הטענה שבכתב האישום הנאשם עשה העבודות בבתים של לקוחותיו, בלי שניתן לו רישיון, מאת הרשות, לנהל המפעל ולעשות בו העבודות. בכתב האישום מצויה התייחסות ספציפית לשתי מכוניות בהן ביצע הנאשם עבדות פחחות.

בפתח המשפט, בישיבת הקראת כתב האישום, בה יוצג הנאשם על ידי עו''ד וולשטיין טען בא כוח הנאשם כדלקמן:

"קראתי לנאשם את כתב האישום. הנאשם כופר וטוען לפרשנות שונה מהדברים המתוארים בעובדות, לצורך העניין, אומנם נרשם "פחחות וצבע" ובפועל הנאשם בעצם מבצע עבודות כקוסמטיקה קלה לרכב. לצורך העניין הנאשם אפילו טרח ופנה למשרד התחבורה בבקשה לרשיון שם תאר בפני פקיד את מהות העסק, ושם אמרו לו שלא מוכנים לקבל את הבקשה. הנאשם במקצועו פחח.

כמו כן אבקש לטעון שכתב האישום עצמו עומד בסתירה לחוק יסוד, חופש העיסוק. "

משום כך, נקבע המשך המשפט לשמיעת ראיות. בפתח הדיון שהתקיים ביום 15.5.12 לשמיעת הראיות, הודיעה באת כוח הנאשם כי בפי הנאשם טענה מקדמית. בתשובה לתמיהה - מדוע לא נטענה הטענה כפי המחויב בפתיחת המשפט, דהיינו בדיון שהתקיים בנוכחות בא כוח הנאשם עו''ד וולשטיין? השיבה באת כוח הנאשם, בדיון זה, עו''ד הלר כי הסיבה לכך היא משום חילופי סנגורים, וכי הטענה שבפי הנאשם היא ל"הגנה מן הצדק", טענה שניתן להעלותה בכל שלב משלבי המשפט. הטענה, כפי שהובן מפי עו''ד הלר, היא לאכיפה בררנית. בתוך כך, טענה אף לפגמים בחקירת הנאשם, שנחקר בלא שהודיעו לו כי מדובר בחקירה פלילית ובלי להודיע לו כי זכותו להיוועץ עם עורך דין, וכי מדובר בהתעמרות באזרח.

בהחלטתי מאותה ישיבה, דחיתי הטענה בדבר "הגנה מן הצדק" משום "אכיפה בררנית" וזאת תוך שמירה על זכותו של הנאשם להוכיח הטענה במהלך המשפט. קבעתי כי אין די בטענה בעלמא. משום כך דחיתי הבקשה לדחות המשפט. באת כוח הנאשם הודיעה כי בדעתה לטעון לפסלות הודאת הנאשם, במשפט זוטא.

עד התביעה שהעיד באותה ישיבה היה החוקר מטעם הרשות, דורון סרוסי, (להלן - "החוקר") אשר הזמין הנאשם לחקירה, גבה הודעתו ותפס מסמכים שונים. עדותו של עד זה נחלקה לשני חלקים אם כי נשמעה ברצף. האחת באשר לנסיבות חקירתו של הנאשם וגביית הודעתו והשנייה באשר לתפיסת המוצגים, דהיינו, פעולות חקירה אחרות שביצע. החלטתי לעשות כן, ולחרוג במידה מסוימת מסדר הדין הפלילי, לנוכח הטענה כי נפלו פגמים בזימון הנאשם ובדרך חקירתו. שהרי לכאורה היה מקום לפצל הדיון לשניים, בחלקו האחד ישמעו הראיות למשפט זוטא, ולחלקו השני, להמשך שמיעת הראיות. לנוכח טענות באת כוח הנאשם כי מדובר  בפגמים  שבחקירה, שאין בהם כדי לפסול ההודיה משום פגיעה באוטונומית הרצון החופשי, אלא טענות הנעוצות בהלכת הפסילה החוקתית, אזי מצאתי להחליט שמיעת עדותו של החוקר במלואה וברציפות.

בתום עדותו של החוקר, החלטתי כי באת כוח הנאשם, תגיש טיעוניה בכתב באשר לנימוקים לפסלות ההודיה ובאת כוח התביעה תשיב.

ואכן, הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב.

שתי טענות עיקריות בפי באת כוח הנאשם: האחת כי זימונו בטלפון לחקירה, לא הבהיר לנאשם שמדובר בחקירה פלילית לכל דבר ועניין. זימון בדרך זו, לדעת באת כוח הנאשם, לא העמיד אותו על חומרת העניין ולפיכך נשללה ממנו הזכות להיוועץ "עם מי שהוא רואה לנכון ללמוד ע זכויותיו ולהתכונן בצורה המיטבית להליך חקירה שתוצאותיו עשויות להיות משמעותיות ובעלות השלכה משפטית."  (סעיף 9.1 ג. לטיעונים בכתב).

הטענה השנייה היא שלא נשמרו זכויות הנאשם, ובעיקר החובה להזהירו בדבר "זכות השתיקה" כלשון באת כוח הנאשם (הכוונה, מן הסתם, היא לחיסיון בפני הפללה עצמית) ולחובה להודיע לנאשם בדבר זכות ההיוועצות עם עורך דין.

טענותיה של באת כוח הנאשם, למעשה, מבוססות על ההלכה הידועה "כהלכת יששכרוב" בדבר הפסילה הפסיקתית של ראייה שהושגה תוך פגיעה בזכויות חוקתיות של נאשמים. מהות הטענה היא שככל שהנאשם שלא הוזהר  כדין בדבר החשדות שבגינן הוא נחקר, וככל שלא הודעה לו זכותו להיוועץ עם עורך דין, בטרם גביית הודעתו, הרי יש לפסול הודעת (או ששמא אומר "הודאת") הנאשם בה למעשה הודה בעובדות כתב האישום.

באת כוח התביעה, ביקשה לדחות טענות. באשר לטענה כי החוקר הפר חובת האזהרה באשר לחשד בגינו הוא נחקר, הרי טענה כי בשים לב לקבוע בסעיף 31(א) לחוק קיימת חובה על כל אדם למסור למי שהוסמך לכך, והחוקר הוסמך לכך, למסור לו ידיעות, דוגמאות, פנקסים ושאר תעודות שלדעת הדורש אותם יש בהם כדי להבטיח או להקל ביצוע החוק.  כמו כן, טוענת באת כוח התביעה, כי בהתאם לסעיף 32 (א) לחוק, רשאי מי שהוסמך לכך, והחוקר הוסמך לכך, לחקור כל אדם שיש לו לפי הנחת החוקר ידיעה על עבירה לפי חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה.  באת כוח התביעה סומכת ידיה על פסק הדין בעניין הירש (ע''פ 424/72 ). לפי הטענה על פי הוראות החוק הללו מתבטלת חובת האזהרה וחובת ההודעה בדבר זכות החשוד להיוועץ בעורך דין.

ראשית לכל, מצאתי לקבוע באשר לטענה כי הוראות החוק גוברות על זכויותיו החוקתיות של החשוד: החסיון בפני הפללה עצמית, זכות ההיוועצות עם עורך דין והחובה החלה על איש הרשות, בעל הסמכות, להזהיר החשוד בדבר החשדות המיוחסים לו ובדבר מהות החקירה לפניה הוא עומד.

אני דוחה התפיסה המובעת על ידי התביעה. חובתו של אדם, הנחקר בהתאם לעבירות על פי  החוק, אין בה ולא כלום עם זכויותיו החוקתיות. גם כאשר אדם נחשד בעבירות על פי החוק, עדיין עומדות לו זכויות היסוד שלו. אין הוראות החוק גוברות על הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אין הוראות החוק גוברות על "הלכת יששכרוב". על התביעה ונציגיה להפנים כי מזה מספר שנים, חל שינוי בתפיסה המשפטית החוקתית. מאז פסק הדין בעניין הירש הנ''ל, כמו גם מאז פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ארמון אברג'יל אשר צורף לטיעוני התביעה, נשתנו עקרונות משפטיים ויש להפנים השינוי ולשנות מסדרי עולם פסולים שנהגו לפנים.

אין תכלית ההחלטות המשפטיות ללמד לקח את הרשות, חוקריה ונציגיה. לפיכך למרות התלבטותי שמא קבלת בקשת הנאשם, תביא לשינוי בתפיסת המוטעית של הרשות ושל נציגיה, או שמא יהיה בכך כדי להפנים כי עליהם ללמוד דבר או שניים או יותר בדבר השינויים שחלו בתפיסות המשפטיות מאז פסק הדין בענין הירש הנ''ל, החלטתי כי לא זו הדרך ולא זו התכלית שבהחלטות השיפוטיות.

אכן, על פי הראיות שלפני, כשל החוקר משלא הזהיר אזהרה מפורשת וברורה באשר לחשדות העומדים נגד הנאשם. אין די בכך שבתודעתו של החוקר טבוע כי  החשוד יודע, ובמקרה דנן הנאשם, במה הוא חשוד. חובה עליו לציין האזהרה במפורש בטרם גביית הודעת החשוד כמו גם להודיעו על זכות ההיוועצות עם עורך דין.

קיימת שאלה, שאין עליה תשובה ברורה האם החובה להודיע על זכות החשוד הנחקר להיוועץ עם עורך דין קיימת אך ורק לעצור או שמא לכל אדם הנחקר כחשוד. לא מצאתי לקבוע מסמרות לכך, יחד עם זאת, על פי המגמה העולה מהפסיקה ובמיוחד מזו העולה מ"הלכת יששכרוב", נראה כי מוטב היה כי כל אדם החשוד בעבירה פלילית ונחקר בחשד זה והודעה נגבית ממנו, ראוי לדעתו להודיע לו על זכות ההיוועצות עם עורך דין. כפי שנקבע ב"הלכת יששכרוב", מדובר בזכות חוקתית חשובה ביותר, שיש בה כדי להבטיח הליך הוגן נגד אדם הנחשד בביצוע עבירה פלילית. לפיכך היה על החוקר להודיע לנאשם סמוך לפני גביית הודעתו ובנוסף לאזהרה על החשודות נגדו - בדבר זכותו להיוועץ עם עורך דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ