החלטה בתיק ת"פ 37259-03-12

1.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון ואשר בעטיו הנאשם הודה בכתב האישום, לאחר שמיעה של חלק ניכר מראיות התביעה. בעקבות ההודאה בעובדות כתב האישום ניתנה הכרעת דין ואשר לפיה הנאשם הורשע בעבירה של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין תשל"ז -1977. המאשימה טוענת כי הנאשם לא עמד בתנאי ההסדר ולכן האינטרס הציבורי מחייב לאפשר לה לחזור בה מהסדר הטיעון. לעומת זאת, הנאשם טוען כי יש להגן על אינטרס ההסתמכות שעומד לזכותו וכן לחייב את המאשימה לקיים את הסדר הטיעון. זו השאלה העומדת על הפרק ועל מנת להכריע בה, ראוי תחילה לעמוד על השתלשלות ההליכים בתיק זה.

השתלשלות ההליכים

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו ביצועה של עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.3.12 בשעה 22:00 או בסמוך לכך, הארח הנאשם בביתם של בני זוג המתגוררים במושב משמר איילון. בהמשך לאותן נסיבות, בשעה 02:45 התעורר הנאשם משנתנו, נטל 2 סכינים, הגיע לחדר השינה שבו לנו בני הזוג ונעץ את אחד הסכינים בצווארו של הבעל. כתוצאה מכך, הבעל נחתך ונגרם לו חתך שטחי שהצריך טיפול ע"י תפירת הפצע.

3.         מעיון בפרוטוקולים, עולה תמונה ברורה שלפיה מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה עמד במוקד טיעוני ההגנה לגבי כשירותו של הנאשם לעמוד לדין. כמו כן, נושא זה קיבל תשומת לב מיוחדת מטעם שני הצדדים בהליכי המשא ומתן שהתנהלו בינהם בניסיונם להגיע להסדר הטיעון שלו הגיעו ואשר כיום קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי חובתה של המאשימה לכבדו. הדיון נדחה מעת לעת כאשר בכל הדיונים שלהלן אחד הצדדים התייחס למצבו הנפשי של הנאשם ונתבקשו מספר דחיות בתיק על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים לקבל תמונה מלאה יותר בעניין זה. ראו למשל את הפרוטוקולים מיום 4.4.12, 9.5.12, 5.6.12, 9.7.12, 30.7.12, 3.9.12.  ביום 24.9.12, בדיון שהתקיים בפני כבוד סגנית הנשיאה השופטת נירה דסקין, באת כוח המאשימה ציינה לפרוטוקול את הדברים הבאים:

" ב"כ המאשימה:

התיק היה קבוע להוכחות בפני כב' השופט הישאם אבו שחאדה. יחד עם זאת הגענו לאיזשהו מתווה של הסדר. אנו נציג אותו בשבלים (צריך להיות "בשלבים" - ה.א.ש) על פי הסכמה כאשר בדיון היום נבקש מביהמ"ש להורות על קבלת חוו"ד של רופא פסיכיאטר שב"ס אשר במסגרתה יציין אילו תרופות נוטל הנאשם כעת בעת מעצרו, האם היו אירועי אלימות כלשהם מאז נעצר ונכלא, האם הוא נוטל תרופות דרך קבע והאם לדעתו נשקפת איזשהי מסוכנות מהנאשם. כמו כן, נבקש לדעת ולקבל הערכה האם במידה והנאשם ממשיך ליטול תרופות לא תשתקף מסוכנות כלשהו. היות וכב' השופט אבו שחאדה נתן מועד חלופי להיום, 10.10.12, אבקש לדחות את הדיון לשם קבלת חווה"ד ליום 10.10.12.

ב"כ הנאשם:

אבקש שלא ישתמע מדברי חברתי שחווה"ד היא תנאי להסדר אלא חווה"ד אמורה לתת אינדיקציה להמשך הטיפול שהנאשם יצטרך לקחת אחרי שישוחרר".

                                                (ההדגשה לא במקור)

4.         בדיון שהתקיים ב-10.10.12 הצדדים עתרו לדחיית מועד הדיון וזאת על מנת לקבל הבהרות מטעם הפסיכיאטר בשב"ס שטיפל בנאשם לגבי הטיפול הרפואי שלו הוא זקוק וכן האם נטילת התרופות ע"י הנאשם יש בה בכדי להפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו. בדיון שהתקיים ב-18.10.12 נאמרו הדברים הבאים:

            " ב"כ הנאשם:

הגיעה תעודת רופא שעונה לנו על ארבע השאלות.

ב"כ המאשימה:

היום התקבל המסמך שהתבקש משב"ס. יש בין הצדדים מתווה לסיים את התיק, יחד עם זאת, אנו רוצים לבחון את המסמך לעומק, חלק מהמתווה הוא שקילת שחרורו של הנאשם ממאסרו בפועל. נבקש דחיה קצרה להציג את עמדתנו."

5.         מן הראוי לציין כי במסגרת הליכי המעצר בתיק שבפני נתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי ואשר לפיה הנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין מבחינה מהותית ומבחינה דיונית, קרי במועד ביצוע העבירה וכן כיום במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. הנאשם הכין חוות דעת פרטית על ידי פסיכיאטר מטעמו ואשר לפיה במועד ביצוע העבירה הוא לא היה כשיר לעמוד לדין. מטעם  הפסיכיאטר המחוזי הוכנה חוות דעת משלימה ביום 2.9.12 ואשר התייחסה לחוות הדעת של הפסיכיאטר הפרטי שהוצגה מטעם הנאשם ודחתה את מלוא מסקנותיו של הפסיכיאטר הפרטי וחזרה על מסקנתה הקודמת כי הנאשם היה כשיר לעמוד לדין במועד ביצוע העבירה. בדיון שהתקיים בפני ב-23.10.12 הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם ואשר לפיה תינתן הוראה מטעם בית משפט לפסיכיאטר המחוזי במחוז מרכז לפנות לפסיכיאטר המחוזי במחוז אחר על מנת להרכיב פאנל פסיכיאטרים בלתי תלוי בעניינו של הנאשם וזאת בשאלת כשירותו המהותית של הנאשם לעמוד לדין, הינו בעת ביצוע העבירה. חוות הדעת של פאנל הפסיכיאטרים תשמש כחוות דעת משלימה. לאור הסכמת הצדדים ניתנה הוראה כפי שפורט לעיל. ביום 7.11.12 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק. הדיון נדחה ל-22.11.12 ושוב ל-11.12.12 על מנת לאפשר לפאנל הפסיכיאטרי להשלים את כתיבת חוות הדעת. בחוות הדעת המשלימה מיום 10.12.12 פאנל הפסיכיאטרים הגיע למסקנה שהנאשם היה כשיר לעמוד לדין במועד ביצוע העבירה.

6.         ביום 11.12.12 הצדדים הציגו לבית המשפט את הסדר הטיעון שאליו הגיעו. מחמת חשיבות הדברים נביא את אופן הצגת ההסדר בהרחבה:

                                                " ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע היום בכתב האישום, הסנגור יסכים להארכת המעצר בבית המשפט העליון, הנאשם ישלח לחוו"ד במב"ן שיבחן פסיכיאטר במב"ן ויבחן מה הטיפול הנכון לנאשם מחוץ למסגרת שב"ס . ינתן תסקיר בעניינו שיבחן האם הנאשם מסוגל ומוכן לשתף פעולה עם אותו טיפול, במסגרת פיקוחי מעצרים, כאשר תתקבל חוו"ד הפסיכיאטרית ותסקיר שירות מבחן שימליץ על טיפול תוך שיתוף פעולה של הנאשם, נסכים שהנאשם ישוחרר במועד הבא וכל 4 חודשים ינתן תסקיר ונקיים דיון ונבחן את שיתוף הפעולה. בשנה הבאה לאחר ארבעה תסקירים אנו נטען לעונש. נבקש כל ארבעה חודשים תסקיר.

                                                ב"כ הנאשם:

                                                התנאי יהיה שיקיים את הפיקוח של קצין מבחן.