1. בבקשה שלפניי, עותרים המבקשים להאריך את מועד כניסתו לתוקף של הצו שניתן עפ"י החלטתי מיום 8.1.2013 שאסר על המבקשים לנהל את המזנון המתנהל בבניין עיריית חדרה. המבקשים עותרים להאריך את מועד כניסת הצו לתוקף "עד לסיום ההליך המשפטי שממילא מועד סיומו קרוב..".
2. בהחלטתי מיום 8.1.2013 דנתי בבקשת המשיבה ליתן צו לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968 (להלן : "
החוק") ובגדרה של אותה החלטה (להלן: "
ההחלטה הראשונה"), מצאתי, כי ניהול מזנון במבנה עיריית חדרה, האמונה על אכיפת דיני רישוי עסקים, תחת עיניהם הפקוחות של העירייה, פקחיה ועובדי המחלקה לרישוי עסקים, מול בית המשפט השלום בחדרה אליו מוגשים כתבי אישום כנגד אחרים שמנהלים עסקים ללא רישיון עסק, מסב נזק בלתי הפיך לשלטון החוק ולאימון הציבור בשלטון החוק, ולפיכך ניתן על ידי צו לפי סעיף 17 לחוק, האוסר על המבקשים לנהל את העסק ללא השגת היתר זמני או רישיון עסק. מתוך התחשבות במבקשים ו
-"על
מנת
שלא
לפגוע
יתר
על
המידה
בפרנסתם
של
המשיבים (המבקשים כאן- נ.ג')
ומאחר
והסכנה
לציבור
אינה
מוחשית" הוריתי כי הצו ייכנס לתוקף ביום 18.4.2013 שעה 12:00".
3. בבקשתם שלפניי ובטיעוני ב"כ, טוענים המבקשים כי יש להאריך את המועד נוכח התקדמות ההליך הפלילי (המתנהל בפני כב' השופט א' קפלן) שמנהלת המשיבה כנגד המבקשים. לטענת המבקשים, חלק מפרשת ההגנה נשמעה ביום 11.4.2013 וישיבה נוספת לסיום פרשת ההגנה נקבעה ליום 25.4.2013. בטיעוניו שלפניי, העריך הסניגור כי ההליך יסתיים תוך כחודש מהיום, ורשאי בית המשפט שיגזור את דינם של המבקשים, למקרה שיורשעו, לדחות בעצמו את מועד סגירת העסק. המבקשים מפנים לעדותה של הגב' טובה יצחקי מנהלת המחלקה לרישוי עסקים בעיריית חדרה, אשר העידה, כי עסקם של המבקשים אינו מהווה סיכון מוחשי לציבור, ועל כן לא פעלה המחלקה לרישוי עסקים כנגד עסק זה. המבקשים מוסיפים, כי עסק שאינו מהווה סיכון מזה 12 שנים, ראוי להאריך את מועד סגירתו עד לסיום ההליך המתנהל כנגד המבקשים. המבקשים מפנים לנזק הכלכלי שיגרם להם למקרה והעסק ייסגר, בטרם יוכרע דינם.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובה שהגישה, טוענת היא כי לא גרמה לדחיית בירור אשמתם של המבקשים, הגם שהגישה בקשה אחת לדחיית מועד תחילת ישיבת הוכחות בשעה אחת; בנוסף, טוענת המשיבה, כי טענתם של המבקשים לפיה אין כל סיכון מוחשי הנשקף מניהול עסקם, נטענה ונידונה בפני בית המשפט ושיקול זה נלקח בחשבון בהחלטה הראשונה.
5. המשיבה מוסיפה בתגובתה, כי אף שחלפו כחודשיים וחצי מיום מתן ההחלטה הראשונה ועד ליום הגשת הבקשה, לא פעלו המבקשים להגיש בקשה לרישיון עסק, ואם לא די בכך הרי העירייה ביקשה מן המבקשים לפנות את הנכס מאחר והם מחזיקים בו שלא כדין ועל כן אין כל סיכוי שהמבקשים יקבלו רישיון עסק בתקופה הקרובה. המשיבה אף טענה, כי במכרז שפרסמה העירייה זכה צד ג' ועל כן, בכל מקרה, אין למבקשים זכות להמשיך ולנהל את העסק ואי היעתרות לבקשה אינה גורמת נזק של ממש למבקשים.
6. בטרם נכריע בטענות הצדדים, ראיתי לנכון להביא את עיקרי החלטתי הראשונה.
7. כאמור, בהחלטתי הראשונה נעתרתי לבקשת המשיבה ליתן צו לפי סעיף 17 לחוק להפסקת הפעלת המזנון הקרוי "מול השופט" המתנהל במבנה עיריית חדרה מול בית המשפט השלום; ואולם דחיתי את מועד כניסת הצו לתוקף עד ליום 18.4.2013 שעה 12:00. בהחלטתי הראשונה, עמדתי על לשונו של סעיף 17 לחוק ועל מטרתו "המניעתית" (מניעת נזק לציבור) וקבעתי כי דרך המלך היא שבגין ניהול עסק ללא רישיון יוטלו עונשים ואמצעים מניעתיים (כגון צו לסגירת העסק) בגזר הדין ולא לפני כן. חריג לכלל הנ"ל מצאנו בסעיף 17 לחוק שמטרתו היא מניעת נזק מיידי לגופו, שלומו ובטחונו של הציבור. לאחר שבחנתי את האישורים שהיו בידי המבקשים, מצאתי כי לא נשקף נזק מוחשי לשלומו או לבריאותו של הציבור ועברתי לדון במחלוקת העיקרית בין הצדדים והיא: האם נזק לשלטון החוק הוא מסוג הנזקים שסעיף 17 לחוק רישוי עסקים בא למנוע.
8. לאחר שבחנתי את לשונו של החוק ואת מטרותיו קבעתי כי פרשנות תכליתית של חוק רישוי עסקים
" מובילה למסקנה כי החוק בא להגן על אינטריסים ציבוריים שאינם אך מוחשיים ובכלל זה שלטון החוק" . לפיכך, קבעתי כי יש להיעתר לבקשת המשיבה, בשל הנזק הבלתי הפיך שמסב ניהול העסק לשלטון החוק ולאימון הציבור בשלטון החוק, זאת מן הנימוקים שלהלן:
א. מדובר בעסק המתנהל מזה מספר שנים ללא רישיון עסק במבנה העירייה האמונה על אכיפת דיני רישוי עסקים ברחבי העיר חדרה. מדובר בעסק המתנהל ללא הסכם בין בעליו לבין העירייה, שכן מפעילו המשיך להפעיל את עסקו אף שפג תוקפו של ההסכם לפיו החזיק המפעיל בעסק, ומבלי שהעירייה תטרח לפרסם מכרז.
ב. העסק מסב נזק בלתי הפיך לשלטון החוק, במיוחד לאור העובדה כי הוא מתנהל במבנה העירייה, קומה או שתיים מתחת למשרדי ראש העיר, במקום שבו עוברים פקחי המחלקה לרישוי עסקים יום ביומו, ומבלי שהעירייה נקפה אצבע למנוע ניהול עסק בלתי חוקי במבנה שלה. ואם לא די בכך, מתנהל העסק מול בית המשפט השלום בחדרה, אליו מגיעים נאשמים בעבירות רישוי עסקים. כאשר במבנה העירייה (המגישה כתבי אישום כנגד מי שמנהל עסק שלא כחוק) מתנהל עסק בלתי חוקי מבלי שבעליו מובאים לדין בגין כך והעסק אף נקרא "מול השופט" באשר פונה הוא, כאמור, לכיוון בית המשפט השלום בחדרה, מצאתי כי מדובר במקרה "הדוקר את העין" ומסב נזק בלתי הפיך לשלטון החוק ולשיווין בפני החוק.
ג. מפעיל העסק המקורי, שקיבל חזקה בנכס בו מתנהל העסק, העביר את החזקה למבקש מס' 3, וכך הפך נכס מנכסי העירייה לסחיר, כאשר מזה מספר שנים מוחזק הנכס בידי מפעיליו ללא פרסום מכרז.
ד. לבסוף קבעתי כי
"
כי הגיעה העת למנוע פגיעה נוספת בשלטון החוק, אף אם צעד זה נעשה באיחור מה. בית המשפט אינו יכול לתת ידו להפרה כה גסה של הוראות החוק ע"י המשיבים וע"י עיריית חדרה, שלדאבון הלב, חטאה ולא קיימה את תפקידה כראוי. מעשי העירייה הוא בבחינת "מתן הנחות" לעבריינים (לכאורה) המבצעים עבירות במבנה העירייה, ולפגיעה כזו בעקרון השיוויון ובעקרון שלטון החוק, אין בית המשפט יכול לתת יד. לא מופרך להעריך כי רובו של הציבור הרחב יפרש את העובדות הנגלות לעיניו באופן שהעלמת העין מן המשיבים, נעשתה, לכאורה, דווקא מכיוון שהינם ממוקמים בבניין העירייה ומספקים לעובדיה שירותים...
"
9. כאמור, קבעתי כי הצו ייכנס לתוקף ביום 18.4.2013 והבקשה היא להאריך את המועד לכניסת הצו לתוקף עד אשר יסתיים ההליך הפלילי.
הכרעה:
10. עיינתי בבקשה ובתגובה, שקלתי את טענות ב"כ הצדדים ומצאתי כי אין בידי להיעתר לבקשה.
11. הגם שעפ"י הוראת סעיף 17 לחוק, ביטול כתב האישום או זיכוי המבקשים מן העבירות המיוחסות להם תביא לביטול הצו שניתן עפ"י סעיף 17 הנ"ל, ואף שלכאורה ההליך הפלילי נמצא בשלב מתקדם (באיבה של פרשת ההגנה), איני סבור כי יש מקום ליתן הארכה נוספת למבקשים, שאך תגביר את הנזק שמסב העסק לאימון הציבור בשלטון החוק.
12. המבקשים אינם טוענים כי מאז ניתנה החלטתי הראשונה פעלו הם להשיג רישיון עסק, אין הם טוענים כי קבלת רישיון העסק קרובה, וכל אשר הם טוענים הוא- כי לא נשקפת סכנה מוחשית מעצם ניהול עסקם, אלא שטענתם זו של המבקשים לא עמדה להם בהחלטתי הנ"ל ולמרות העדר מסוכנות מוחשית מצאתי כי נסיבות המקרה שלפניי והנזק שעלול להיגרם לשלטון החוק מצדיק מתן צו לפי סעיף 17 האמור. אם כן, אין כל נימוק חדש המצדיק הארכת המועד לכניסת הצו לתוקף.
13. יצויין עוד, כי לא זו בלבד שהמבקשים לא השיגו רישיון עסק, אלא שהם לא חידשו את בקשתם לרישיון עסק ולא תקפו את החלטת העירייה שלא לתת להם רישיון עסק (ע"י השגה על ההחלטה הנ"ל). משכך, לא עשו המבקשים דבר לקבלת רישיון עסק, ועתה מבקשים הם להמשיך לנהל העסק ללא רישיון עסק תקופה נוספת. נראה, כי משמעות קבלת בקשתם, תהא הכשרה נוספת לפעילות בלתי חוקית, מבלי שקיים נימוק המצדיק זאת.
14. ועוד, עולה כי המבקשים השתתפו במכרז חדש להפעלת המזנון, כי הם לא זכו במכרז וכי הם קיבלו מכתב מן העירייה הדורש מהם פינוי המזנון. עוד עולה כי צד ג' זכה בהפעלת המזנון. על טענות אלה לא חלקו המבקשים. לפיכך, לא נראה, כי ייגרם נזק גדול או בלתי הפיך מאי הארכת המועד לכניסת הצו לתוקף-כטענת המבקשים. העירייה דרשה מן המבקשים לפנות את הנכס, כאשר המבקשים אינם טוענים כי הם מחזיקים בנכס מכח הסכם תקף.