ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
29745-06-12
05/06/2013
|
בפני השופט:
משה גלעד
|
| - נגד - |
התובע:
1. אייל סיטהכל
2. יעקב סיטהכל
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. באמצעות פמ"ח
עו"ד גב' א. גרינבויים
|
| החלטה |
בפניי בקשת המבקש שהינו אחיו של הנאשם לבטל תוספת פיגורים שהושתה בגין קנס בסך 50,000 ש"ח שנגזר על הנאשם לשלמו על פי גזר דינו מיום 25.12.12. לטענת המבקש הנאשם עצמו אינו מסוגל לשלם את הקנס והוא עצמו לקח הלוואה בסך 50,000 ש"ח למרות קשייו הכלכליים כדי לשלם את הקנס ולסייע לאחיו.
לטענת המבקש על תוספת הפיגורים שנוספה בגין אי תשלום הקנס במועד מגיעה לסך של 25,000 ש"ח ואין ביכולתו לשלמה.
בתגובתה לבקשה התנגדה ב"כ המאשימה לביטול תוספת הפיגורים בטענה כי כבר דחיתי "בקשה דומה" בהחלטתי מיום 5.2.13 , שם קבעתי כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו "...וכי הסמכות לדון ' בפריסת החוב ' מצויה בידי המרכז לגביית קנסות".
עוד טענה ב"כ המשיבה בתגובתה, כי על פי סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה - 1995 (להלן : "החוק"). הסמכות לבטל תוספת פיגורים על קנס שלא שולם נתונה למרכז לגביית קנסות ועל המבקש להפנות את בקשתו לשם.
תגובת ב"כ המשיבה בטעות יסודה.
אכן בהחלטתי מיום 05.02.13 דחיתי
בקשה לדון "בפריסת החוב" וקבעתי, לא רק שאיני יושב בערר על החלטה שלי אלא שסמכות לדון בבקשה לפריסת חוב מצויה בידי המרכז לגביית קנסות.
מכאן, שאין הבקשה שהוגשה עכשיו "דומה" לבקשה שנידונה בהחלטתי מיום 05.02.13 כיוון שכעת מצויה בפני
בקשה לביטול תוספת פיגורים שהצטברה בגין קנס שלא שולם ולא בקשה לפריסת החוב. או דחייתו.
ברע"א 8994/11
ויסאם חליל נ' מדינת ישראל (מיום 29.4.12) (להלן: "עניין
ויסאם חליל") נקבע כדלקמן :
"בכך שונה דינה של בקשה
לביטול תוספת פיגורים מבקשה
לפריסת תשלום החוב או דחייתו. בעוד שהראשונה מסורה בידי בית המשפט שגזר את דינו של המבקש,...הרי שאחרונה מסורה בידי המרכז לגביית קנסות....הסמכות לדון בבקשתו של המבקש ל
ביטול תוספת הפיגורים (להבדיל כאמור מפריסת התשלום או דחייתו) מסורה היתה בידי בית משפט קמא אשר שגה בכך שהפנה את המבקש למרכז לגביית קנסות..."
.
מכאן , שגם טענתה השניה של באת כוח המשיבה לפיה, על פי סעיף 5ג לחוק, בעל הסמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים בגין קנס שלא שולם במועד, נתונה בידי המרכז לגביית קנסות - שגויה, וזאת על פי מה שנקבע בעניין
ויסאם חליל (פסקאות 4,5 להחלטה) , כיוון שעל פי סעיף 5ג לחוק , הסמכות לפטור אדם מתשלום תוספת פיגורים בגין פיצוי או קנס שלא שולם מצויה בסעיפים 69, 77 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:
"חוק העונשין"), שנאמר "החוק מכיל איפוא את ההוראות החלות על 'קנס' גם על גביית 'פיצוי'".
אף שהסמכות לביטול תוספת פיגורים בגין קנס שלא שולם במועד מצויה בידי , כבית המשפט אשר גזר דינו של הנאשם, הגעתי למסקנה כי ראוי לדחות את הבקשה לגופה.
ראשית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה כדרוש בסעיף 69(ב) לחוק העונשין.
שנית, למעשה, הבקשה לביטול תוספת הפיגורים הינה כמעט "אותה גברת בשינוי אדרת" ודומה במהותה לבקשה לפריסת החוב אותה דחיתי.
תוספת הפיגורים אינה עונש נוסף שמהותו הגדלת הקנס, אלא למעשה השוואת שווי הקנס במועד התשלום לשוויו בעת גזר הדין. מכיון שכך, ביטול תוספת הפיגורים משמעותה שינוי גזר הדין במובן זה שאף כי נומינלית ישלם הנאשם את אותו סכום , בעצם הקנס שנגזר עליו מופחת כעת.
דומה הדבר להחלטה בערעור הנדון בפני אותה ערכאה שנתנה את גזר הדין נשוא הערעור.
יתרה מזאת, למעשה קבלת הבקשה משמעותה כי יכול אדם לדחות את תשלום הקנס שנגזר עליו , ולהרוויח מירידת ערך הכסף.
זאת ועוד, מן הבקשה עולה כי המבקש טרם קיבל את ההלוואה על סך 50,000 ש"ח וטרם שילם סכום זה וכאמור אף עובדות אלו לא אומתו בתצהיר.
לאור האמור אני דוחה את הבקשה. אם ישלם המבקש את סכום הקנס המקורי יוכל הוא לבקש פריסת תשלום החוב שנוצר בגין תוספת הפיגורים או דחיית תשלום תוספת הפיגורים מן המרכז לגביית קנסות כיון שבקשה כזו מצויה בסמכותו של המרכז לגביית קנסות.
לאור כל האור הבקשה נדחית.