1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ואשר כולל ארבעה אישומים. האישום שרלוונטי לבקשה שבפני הוא האישום השני שכולל מספר עבירות. העבירה באישום השני שרלוונטית לבקשה שבפני היא העבירה של חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין תשל"ז-1977. על פי עובדות האישום השני, שהינן רלוונטיות לעבירה של חבלה במזיד ברכב, הנאשם חיבל במזיד ברכב בכך שדקר באמצעות דוקרן מאולתר (להלן:
הדוקרן) את הצמיגים של הרכב המתואר באישום השני (להלן:
הצמיגים).
2. הצמיגים נתפסו ע"י המשטרה. במועד מאוחר יותר, נערך חיפוש ע"י המשטרה בכליו של הנאשם ונמצא דוקרן. הצדדים הגישו תיק מוצגים בהסכמה ובתיק המוצגים קיימת חוות דעת מומחה מטעם המאשימה ואשר לפיה נבדקו הצמיגים והדוקרן ונמצאה התאמה בין סוג החתכים שקיימים בצמיגים לבין המבנה של הדוקרן. על פי חוות הדעת, הדוקרן שנתפס אצל הנאשם, הוא הכלי שבאמצעותו נגרמו הנקבים בצמיגים (ת/41). הנאשם טוען כי הבדיקה בוצעה באמצעות מיקרוסקופ שמוחזק בידי המשטרה וכי יש להתיר לו לבדוק את הדוקרן והצמיגים באותו מיקרוסקופ (להלן :
המיקרוסקופ). המאשימה מתנגדת ומכאן הבקשה שבפני.
הבקשה המקורית
3. בדיון שהתקיים בפני ביום 23.4.12, ב"כ הנאשם טען שיש לאפשר למומחה מטעמו, מר ליאור נדיבי שהינו שוטר לשעבר אשר עבד במעבדת מז"פ, לבדוק את הצמיגים במעבדה המשטרתית באמצעות המיקרוסקופ ששימש את המומחה מטעם המאשימה. בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי על הנאשם להגיש בקשה בכתב. ביום שלמחרת, 24.4.12, הנאשם הגיש בקשה ללא כל פירוט של הבסיס החוקי שמכוחו מתבקש בית המשפט לתת צו כנגד המאשימה לאפשר למומחה מטעם ההגנה לבצע את הבדיקה של הצמיגים באמצעות המיקרוסקופ שמוחזק בידי המשטרה. בבקשה לא היתה הפניה להוראת החוק שמסמיכה את בית משפט לתת צו כזה, וגם לא היתה הפניה לפסיקה. הבקשה הועברה לתגובת המאשימה אשר התנגדה וטענה שהנאשם לא הצביע על מקור סמכותו של בית משפט לתת צו כאמור. כמו כן, טענה שאין מקום להתיר לנאשמים שימוש במעבדות מז"פ לרבות הציוד שעומד לרשות המעבדה וזאת מהטעם שמדובר במשאבים יקרים וכי הכניסה למעבדות מז"פ אינה מותרת לכל אדם ומותנית בסיווג מתאים. בנוסף, המאשימה טענה כי כניסה של אזרחים למעבדות מז"פ עלולה לפגוע באינטרס הציבורי בשל חשיפת שיטות פעולה ועבודה של המשטרה.
4. בהחלטתי מיום 24.4.12 קבעתי כדלקמן:
"יובהר שהנאשם לא הצביע על מקור סמכותו של בית משפט להורות למשטרה לאפשר לנאשמים לעשות שימוש בציוד טכני שנמצא ברשותה לצורך הכנת חוות דעת מטעמה. כמו כן, לא הוגשה בפני אסמכתא משפטית (בדמות הוראת חוק או פסק דין) שמאפשרים זאת. לפיכך, הבקשה נדחית".
הבקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 12.4.12
5. ביום 29.4.13 הנאשם הגיש בקשה שהוכתרה על ידו כ-"בקשה לעיון מחדש" בהחלטה מיום 24.4.12 וביקש מחדש לתת צו המופנה למאשימה לאפשר למומחה מטעם ההגנה, מר ליאור נדיבי, לבדוק את הצמיגים באמצעות המיקרוסקופ של המשטרה. בבקשה זו הנאשם טען כי סמכותו של בית משפט למתן צו כאמור נובעת מכל המקורות שלהלן:
א. סעיף 76 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 שקובע את הסמכות הנגררת של בית המשפט, להכריע בשאלה אגבית שהתעוררה בעניין שנדון בפניו גם אם השאלה היא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
ב. דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים ואשר לפיה כאשר מבקש נאשם לתקוף את שיקול הדעת המנהלי של רשויות התביעה בקבלת החלטה להגיש כנגדו כתב אישום, עליו להעלות טענותיו אלה בפני הערכאה הדיונית שבפניה נדון כתב האישום והפנה בעניין זה לבג"צ 9131/05
ניר עם כהן ירקות עבודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2006).
ג. סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב 1982 (להלן :
חוק סדר הדין הפלילי), ואשר לפיו "בכל עניין של סדר הדין שאין עליו החיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק".
ד. החובה המוטלת על בית משפט לשמור על הזכות החוקתית של נאשם להליך הוגן.
ה. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את זכותו של נאשם לקבלת חומר חקירה. לטענת הנאשם זכותו ל-"עיין" בחומר החקירה שמצוי בידי המאשימה, כוללת בתוכה את אפשרות ה-"שימוש" במיקרוסקופ המשטרתי לבדיקת הדוקרן והצמיגים.
6. בנוסף, לגופו של עניין, הנאשם טען שהמיקרוסקופ שבאמצעותו נבדקו הצמיגים הינו בגדר ציוד טכני ייחודי שמצוי בידי המשטרה ובידי אוניברסיטאות לצורכי מחקר. מבירור שנערך עם האוניברסיטאות, נמסר לנאשם כי אין אפשרות לאפשר לגורם חוץ אוניברסיטאי לעשות שימוש במיקרוסקופ שברשותם. בנוסף, לטענת המומחה מטעם ההגנה סוג המיקרוסקופ שברשות האוניברסיטאות אינו מתאים לביצוע סוג הבדיקה שהוא מעוניין בביצועה. האפשרות שנותרה בפני הנאשם היא שהצמיגים יבדקו במיקרוסקופ זהה לזה שמוחזק על ידי המשטרה אצל גורמים מומחים בחו"ל. עם זאת, עלות הבדיקה בחו"ל היא גבוהה ובלתי סבירה בהתחשב ביכולתו הכלכלית של הנאשם, אשר הינו חסר אמצעים ומיוצג ע"י הסנגוריה הציבורית.
7. יתר על כן, המומחה מטעם ההגנה סבור כי הדרך הטובה ביותר והנכונה ביותר על מנת לבדוק את מסקנות חוות הדעת לגבי קיומה של התאמה בין הדוקרן לבין הצמיגים, היא על ידי בדיקת הצמיגים והדוקרן באמצעות אותו מיקרוסקופ ששימש את המומחה מטעם המאשימה.
8. בקשתו של הנאשם הועברה לתגובת המאשימה ואשר חזרה על התנגדותה כפי שצוינה בתגובתה לבקשה הקודמת שהוגשה ע"י הנאשם. המאשימה חלקה על כל מקורות הסמכות שעליהם הצביע הנאשם וכן חזרה על עמדתה העקרונית שאין מקום לאפשר למומחה מטעם ההגנה לעשות שימוש בציוד טכני ייחודי המוחזק בידי המשטרה.
9. יצויין כי נקבע מועד לשימוע ההחלטה ליום 11.7.13. ההגנה ביקשה לדחות את מועד הדיון על מנת להעלות טיעונים משלימים בעל פה. קבעתי שככל שהנאשם מעוניין להעלות טיעונים משלימים יש לעשות זאת בכתב וקבעתי שעל ההגנה להגיש את טיעוניה המשלימים בכתב עד ליום 28.7.13. הדיון נדחה ליום 8.9.13 לשימוע ההחלטה. בסופו של דבר, ההגנה לא הגישה טיעונים משלימים וגם לא הגישה בקשה להארכת מועד. בנסיבות אלה, יש להסתפק בטיעונים שכבר הוגשו. מאחר וההחלטה מוכנה מצאתי לנכון להורות על שיגורה לבאי כוח הצדדים.
10. לאחר שקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לראות באפשרות לעשות "שימוש" במיקרוסקופ של המשטרה כחלק אינטגראלי של זכות ה-"עיון" בחומר חקירה, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בנסיבות אלה, לא מצאתי צורך לדון במקורות הסמכות האחרים שאליהם הפנה הנאשם. סמכותו של בית משפט למתן צו כאמור, מופיעה בסעיפים 74 ו-75 לחוק סדר הדין הפלילי, על אף שכפי שיובהר בהרחבה בהמשך, הזכות לקבלת חומר חקירה הינה חלק בלתי נפרד מהזכות להליך הוגן, שלה הפנה הנאשם כמקור סמכות עצמאי למתן הצו.