ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
18498-07-10
13/02/2012
|
בפני השופט:
בני שגיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מירי לוינזון
|
הנתבע:
מרדכי פרץ
עו"ד נעמי כהן
|
| החלטה |
נחה דעתי כי עמדת הנאשם משקפת את האמור בכתב האישום המותקן בו הודה.
<#7#>
ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ב, 13/02/2012 במעמד הנוכחים.
<#5#>
טיעונים לעונש
ב"כ המאשימה:
מדובר בנאשם יליד 90', לחובתו 4 הרשעות קודמות, בין השנים 2007 עד 2010 בעבירות רכוש, סמים ותעבורה, ריצה מאסר בן 8 חודשים שבנת 2008.
כתב האישום תוקן במסגרת הסדר, עמדת התביעה כפי שפורטה בהצגת ההסדר, ההגנה תטען כרצונה. בבסיס הנימוקים עומדת העובדה כי מדובר בקטטה הדדית, בה נטלו חלק גם הנאשם אך גם אנשים מהצד השני. המתלונן שהיה צריך להעיד הבהיר כי הוא לא מעוניין בהמשך ההליך ובפיצוי מצידו של הנאשם.
כמו כן לקולא, מצאנו לנכון שלנאשם אין עבר באלימות, הוא הודה וחסך זמן. יחד עם זאת, התסקיר שהגיע היום בעייתי משהו. הנאשם שלל למעשה את הבעייתיות בהתנהגותו בארוע, שולל טיפול, ואולי אם הדברים היו נראים אחרת היה מקום לבוא לקראתו, הוא מצמצם את האחריות, שירות המבחן מתרשם שיש בהתנהגותו דפוסים אימפולסיביים ולכן אנו סבורים כי עמדתנו כפי שהצגה ראויה.
ב"כ הנאשם:
אני מבקש להסתפק בעניינו של הנאשם בענישה צופה פני עתיד. מדובר בבחור עציר, בן 22, מנסה לגייס עצמו לדרך נורמטיבית, הוא התחתן, נולד לו ילד ואישתו בהריון שני.
לנאשם אין עבר באלימות, נכון שהוא הסתבך עם חברה שולית בשלב מסוים בחייו, נגרר נורמטיבית את חובו בעבירות רכוש וסמים. הוא כבר לא שם, גם בדיקות השתן שנעשו אצל המונה נמצאו נקי. הוא עובד באופן מסודר ויציב כמנהל עבודה. בן 22, בעל משפחה, הוא במקום אחר. היום החזיר אותו למעגל שבו תופסק שיגרת החיים הנורמטיבית שהוא התחיל להיות בה זה מסוכן לטעמי. אני סבורה שבנסיבות של התיק דנן כאשר מדובר בתיגרה, ומחומר הראיות עולה כי מי שהחל בתיגרה זה הצד השני, לא בכדי יוחסה לנאשם עבירה של תיגרה ולא תקיפה. הנאשם עצמו נחבל בארוע באופן לא פשוט, בפניו ובצווארו. הנאשם ממש חשש לחייו. מדובר במתלונן שמוכר בתחום האלימות שלו. אין הצדקה לעצם הבאת הסכין, אבל הנאשם לא חשף את הסכין, מדובר בתגובה אימפולסיבית. לא נעשתה שימוש בסכין, הוא השליך אותה. אני מבקשת את התחשבות בימ"ש בכל האמור בתסקיר לגבי שיקומו וניסיונו להחזיק במקום עבודתו. הוא המפרנס היחידי של משפחתו, אישתו צעירה מאד, בהריון שני, הם עברו לאזור אריאל, שוכרים דירה ורצו להתרחק מהאזורים הבעייתיים. אני מבקשת להסתפק בענישה הרתעתית.
הנאשם:
מהשחרור שלי ועד היום לא נפתח לי שום תיק. יש לי תלושי שכר מיום השחרור שלי ועד היום. אני רוצה להמשיך הלאה בדרך הזו. אני חושש שעבודות שירות לא יאפשרו לי להתפרנס, אני לא פונה למשפחתי אין לי עזרה.
<#8#>
גזר דין
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תיגרה ובעבירה של החזקת סכין. סיפור המעשה התרחש ביום 21.06.10, שעה שהנאשם היה מעורב בתיגרה, עלה לביתו, נטל סכין והחזיקה בכיסו. במסגרת הסדר הטיעון הגבילה התביעה עתירתה לעונש של 5 חודשי מאסר, אשר ניתן לרצות בעבודות שירות, מע"ת והתחייבות. ההגנה טענה חופשי לעניין כל רכיבי הענישה.
שקלתי לחובתו של הנאשם את התפתחותו האלימה של הארוע, אשר מצאה ביטוי לאותה עליה לבית ונטילת הסכין. רק בגין עבירה של החזקת סכין, מוטלים, עניין שבשיגרה, עונשי מאסר על נאשמים. במקרה דנן, הנסיבות בהן נלקחה הסכין, אף מוסיפות מימד לחומרה.
שקלתי לזכותו של הנאשם את קבלת האחריות ואת החסכון בזמן ציבורי. נתתי דעתי לעובדה כי התיגרה שהתפתחה היתה דו כיוונית, ואף הובילה לפציעתו. נתתי דעתי לניסיונות השיקום שעורך הנאשם כעולה מהתסקיר, מדובר בנאשם צעיר אשר התחתן, הפך לאב ואישתו בהריון נוסף. הנאשם הינו המפרנס היחיד, ובשל כך אסטה במידה מסויימת מאותו רף עליון של התביעה שהינו רף ראוי.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: