אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 10291-01-12

החלטה בתיק ת"פ 10291-01-12

תאריך פרסום : 11/09/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
10291-01-12
27/01/2012
בפני השופט:
ד"ר עודד מודריק

- נגד -
התובע:
ידיעות אחרונות
עו"ד פז מוזר
עו"ד ירון חנין
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. הילל צ'רני
3. אביגדור קלנר
4. אמנון ספרן
5. שמעון גלאון
6. מאיר רבין
7. אורי לופוליאנסקי
8. אורי שטרית
9. אהוד אולמרט
10. שולמית זקן
11. אליעזר שמחיוף
12. אברהם פנר
13. דן דנקנר
14. יעקב אפרתי
15. חברת הולילנד תיירות 1992 בע"מ
16. חברת הולילנד שרות לנופש (ישראל) בע"מ
17. חברת הולילנד פארק בע"מ.

עו"ד ליאת בן ארי שווקי
עו"ד ירון גולומב
עו"ד גיורא אדרת
עו"ד אורן אדרת
עו"ד יעל גרוסמן
עו"ד יובל גבעון
עו"ד פרופ' דוד ליבאי
עו"ד אלי זוהר
עו"ד נוית נגב
עו"ד משה מזור
עו"ד אירית באומהורן
עו"ד פרופ' דוד ליבאי
עו"ד פרופ' קנת מן
עו"ד נבות תל צור
עו"ד יוס
החלטה

ביום 5.1.12 הוגש כתב האישום דנן. משהוגש כתב אישום מיהרה המבקשת, "ידיעות אחרונות בע"מ", להגיש "בקשה דחופה להתרת פרסום" המכוונת לפרסום פרטי זהותו ותצלום דמותו של עד המדינה בתיק זה .

ביקשתי את תגובת המאשימה והנחתי בידי  16 הנאשמים רשות להגיב או להימנע מתגובה כחפצם. המאשימה השיבה בהתנגדות נחרצת. שמונה נאשמים (אביגדור קלנר, אמנון ספרן, אורי לופוליאנסקי, שולמית זקן יעקב אפרתי ושלושת החברות הנאשמות) לא הגיבו לבקשה; ארבעה נאשמים (הילל צ'רני, שמעון גלאון, אליעזר שמחיוף ודן דנקנר) הותירו את תוכן ההחלטה לשיקול דעתי.  ארבעה  נאשמים  [מאיר רבין, אורי שטרית, אהוד אולמרט  ואברהם פנר (להלן: הנאשמים תומכי הבקשה")] הגיבו וטענו במלוא ענות גרונם לכך שיש לקבל את הבקשה.

טיעון המבקשת

בפי המבקשת שלושה ראשי טענה: (א)   שינוי ב-"נקודת האיזון"; (ב)  המידע החסוי להלכה, גלוי למעשה; (ג)  פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.

שינוי נקודת האיזון

צו איסור פרסום פרטי זהותו של עד המדינה ובני משפחתו הוצא לראשונה במרץ 2010 , בידי בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט אברהם היימן). הדבר היה בעיצומה של החקירה הגלויה בפרשיות השונות הגלומות בכתב האישום. המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה להסרת הצו. הבקשה נדחתה והמבקשת ערערה לפני בית המשפט המחוזי  מרכז. הערעור נדחה ובית המשפט המחוזי (כב' השופט אברהם טל) פסק כי כיון שהחקירה מתנהלת , אינטרס ראשון במעלה הוא שזו תתנהל ביסודיות וביעילות מרבית ללא הפרעה. לשם כך נחוצה, בין היתר, מניעת חשיפת זהות עד המדינה.

המבקשת חזרה ושנתה את בקשתה פעם ופעמיים לאחר שפורסמה הודעה על העברת חומר החקירה מן המשטרה לפרקליטות ובעקבות פרסום הודעת הפרקליטות שנמצאה תשתית ראייתית מספקת כדי הגשת כתב אישום.  בית המשפט דחה את שתי הפניות הללו בנימוק שהלכה למעשה טרם הסתיימה החקירה; שכן עד להגשת כתב אישום ייתכנו מהלכי חקירה משלימים שונים. על כן טרם שונתה נקודת האיזון שבין זכות הציבור לדעת לבין האינטרס החשוב של קיום חקירה סדורה ויעילה. איזון האינטרסים , באותו שלב, נמצא מגולם, מצד אחד, בפרסום העובדה שקיים עד מדינה שעדותו היא עוגן מרכזי של החקירה  ומצד שני בהותרת חיסוי זהותו של העד על מכונה.

לעת הזאת, כך טוענת המבקשת, לאחר שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום נגד אישי ציבור בכירים ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, סרה המניעה של הפרעה לחקירה והוסטה נקודת האיזון אל עבר זכות הציבור למידע המגולמת בפרסום זהותו של עד המדינה.

המידע החסוי להלכה, גלוי למעשה

זהותו של עד המדינה כבר פורסמה  בכלי תקשורת שונים בהקשר לחקירת פרשיות כתב האישום. אם יטען הטוען שהפרסום שנעשה קודם לצווי איסור הפרסום נזקו מוגבל ואין צורך להוסיף עליו, אף המבקשת תשיב, שכל החפץ בבירור זהותו של עד המדינה  יכול להשיג את חפצו על נקלה, אפילו באמצעות פרטים הכלולים בכתב האישום. "מנועי החיפוש" לשם איתור מידע במרשתת (אינטרנט) מאפשרים לכל מאן דבעי את הדבר ללא כל מאמץ (פרט ל"מאמץ" הדרוש לשם הקשה על מקשי המקלדת להפעלת מנועי החיפוש).

בנסיבות כאלה נחיצותו של צו איסור הפרסום נחלשת מאד עד כדי היותו לצו ערטילאי סר טעם [בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מ"י (ההחלטה דנה בהסרת איסור פרסום שמו של חשודלאחר שפרטי הפרשה פורסמו באמצעי התקשורת. מקל וחומר שיש להתיר פרסום שם של עד מדינה);בש"פ 2484/05  פרי נ' מדינת ישראל ;ע"א 2430/06 ידיעות אחרונות נ' יואל גולדברג].

  פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת

הלכה פסוקה היא שאין לפגוע בזכות הציבור לדעת אלא על דרך צמצום מרבי לאחר שקילה זהירה של נימוקים ממשיים. זכות הציבור לקבלת מידע על מהלכים שונים של רשויות השלטון חיונית היא לקיומו של משטר חוקתי תקין שכן הבאתו של מידע לציבור מאפשרת ביקורת ציבורית על התנהלות גורמי השלטון. פתיחת הליכי דיון ושפיטה לציבור מבטיחה את הוגנות ההליכים ומגבירה את אמון הציבור בהליכים הללו [בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון (מפי כב' השופטת איילה פרוקצ'יה)]. משנה חשיבות יש לזכות הציבור לדעת ולפתיחת הליכי דיון ומשפט שעה שעל מדוכת הדיון ניצב עניין בעל חשיבות ציבורית ולאומית. הרשות השלטונית אינה אלא נאמן של הציבור המופקד על שמירת המידע עבור הציבור ולמענו. על כן בעניינים כאלה, בהיעדר מניעה הקבועה בדין, יש להעמיד את המידע לעיון הציבור (שם, מפי  כב' הנשיאה דורית בייניש).

אין צורך להרבות אמרים בדבר חשיבותו של העניין הניצב על מדוכת הדיון. כתב האישום מקיף פרשיות שוחד ומרמה רחבות היקף שבוצעו, לפי הטענה, בידי אישים רמי מעלה הן מתחום רשויות הממשל המרכזי והמקומי והן מתחומי העסקים והכלכלה. בית משפט השלום הגדיר את הפרשיות נושא כתב האישום כפרשת השחיתות הגדולה ביותר שנחשפה עד כה. מנסיבות אלה  נשקף האינטרס הציבורי שבגילוי המידע. שקיפות בהקשרו של  עד המדינה נחוצה גם כדי להסיר חשש שמאחורי  הסתרת המידע ניצבים טעמים שאינם ענייניים.

טיעון נוסף מפי הנאשמים תומכי הבקשה

פרקליטי הנאשמים תומכי הבקשה החרו-החזיקו אחר טיעוני המבקשת וטעמיה. בהקשר של הטענה שצו איסור הפרסום התייתר באורח מעשי, הוסיף עו"ד אלי זוהר, סנגורו של הנאשם אהוד אולמרט, ציטוטים משני ראיונות באמצעי תקשורת שונים שנערכו עם עו"ד אמנון יצחקניא בא כוחו של עד המדינה. בראיון מיום 13.1.12 (לדני קושמרו, "אולפן שישי" חדשות ערוץ 2 ) אמר עו"ד יצחקניא שאיסור הפרסום אינו יוזמה שלו אלא של המדינה ושלא ירחק היום שאיסור הפרסום יוסר שכן זכות הציבור לדעת מיהו עד המדינה.  בראיון מיום 19.1.12 (למיכה פרידמן "בוקר טוב ישראל",גלי צה"ל ) נשאל עו"ד יצחקניא אם שולחו (עד המדינה) מתנגד לפרסום זהותו. תשובת עורך הדין הייתה שלילית  וששיקול הדעת בעניין זה  הוא של מערכת האכיפה, הפרקליטות והמשטרה. עד המדינה אינו מוזמן להביע את עמדתו כאשר הדבר נשקל.

לשורת הטעמים שהציג עו"ד מוזר בשם המבקשת הוסיפו, עורכי הדין אלי זוהר, פרופ' דוד ליבאי  ויובל גבעון, באי כוח הנאשמים תומכי הבקשה, טיעון משלהם. כיון שעד המדינה הוא נוכל רב פעלים, סביר מאד שפרסום תמונתו ופרטי זהותו, יולידו זרם של מידע מן הציבור על מעלליו. הנאשמים יוכלו לעשות שימוש במידע זה כדי להצביע על חוסר אמינותו של עד המדינה. אחד הפרקליטים אמר שעל אף איסור הפרסום מתקבל במשרדו מדי יום מידע מצטבר אודות התנהלות של עד המדינה החותרת מתחת לפני בסיס האמון בדבריו. התרת הפרסום תרחיב את חוג מקורות המידע בעניין זה. על כן התרת הפרסום חיונית היא להגנת הנאשמים.

עיקר טיעון המאשימה

טיעון המשיבה מורכב משלושה ראשי טענה: (א) מדיניות ההגנה על עדי מדינה; (ב) יישום המדיניות על עד המדינה; (ג) צו איסור הפרסום לא התייתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ