אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"מ 130-09

החלטה בתיק ת"מ 130-09

תאריך פרסום : 23/01/2013 | גרסת הדפסה
ת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
130-09
28/03/2012
בפני השופט:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
1. איתן ג`רפי
2. אורית ג'רפי

עו"ד שולמית סלע
הנתבע:
עירי ת אלעד
עו"ד תהילה הלפרט

החלטה זו עניינה בשאלה, האם מן הראוי כי ההליך שבכותרת, שעניינו בדרישת השבה של מיסי ארנונה אשר נגבו, על פי הטענה, ביתר ובניגוד לחוק, יתברר על דרך של תובענה ייצוגית, או שמא על דרך של "מקרה מבחן" במסגרת עתירה מינהלית.

1. רקע הדברים

המבקשים הינם המחזיקים של דירת מגורים ברחוב יוחנן בן זכאי 74 (להלן: " הנכס"), המצוי בתחום שיפוטה של המשיבה. עד לחודש ינואר 2009, חויבו המבקשים בארנונה כללית בגין הנכס לפי שטח של 98 מ"ר בסיווג "דירה בבית משותף".

במהלך חודש ינואר 2009 התקבלה בידי המבקשים הודעה מטעם המשיבה, לפיה הם נדרשו לשלם למשיבה את הסכום של 520.7 ש"ח, המהווים הפרשי ארנונה לשנת 2008. בהודעה צוין, כי מדידה שביצעה המשיבה בנכס העלתה, כי שטח הנכס לחיוב הינו 112 מ"ר. תיקון השומה נעשה רטרואקטיבית ליום 1.1.08.

על פי תוצאות סקר המדידה, שטח הנכס הינו 96.8 מ"ר, שטח מחסן ביתי הינו 4.1 מ"ר וחלקו היחסי של הנכס בשטחים המשותפים הינו 11.2 מ"ר. היינו, תוספת החיוב נדרשה, בין היתר, בשל חלקו היחסי של הנכס בשטחים המשותפים בבניין.

המבקשים לא השלימו עם תוספת החיוב כאמור והגישו כנגד המשיבה תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית, במסגרתה הם טוענים כי המשיבה חייבה לראשונה שטחים משותפים בבנייני מגורים בעקבות סקר המדידות שביצעה וכי הדבר נעשה בניגוד לחוקי ההקפאה. עוד נטען, כי אף אם הגדלת שטח הנכס לצורך חיוב הארנונה נעשתה כדין, הרי שאין למשיבה סמכות להחיל את תיקון השומה רטרואקטיבית לתקופה שקדמה למתן ההודעה למבקשים. הסעד המבוקש בתובענה הוא השבה של הסכומים אשר נגבו ביתר. את הקבוצה המיוצגת הגדירו המבקשים בסעיף 77 לבקשת האישור, כך:

"חברי הקבוצה נשוא הבקשה הם כל הנישומים בתחום המוניציפאלי של הנתבעת אשר שטח נכסם הוגדל בתיקון הודעות השומה וחויבו רטרואקטיבית בגין הגדלה זו. תת קבוצה נפרדת הינה כל הנישומים בתחום המוניציפאלי של הנתבעת שחויבו על פי סיווג "דירה בבית משותף".

בתגובתה לבקשת האישור טענה המשיבה, כי בעוד שהמבקשים מצביעים בתביעתם על עילה אחת בלבד שהינה, לטענתם, משותפת לכלל תושבי העיר, לפיה הגדלת השומה נובעת מחיוב בגין שטחים משותפים בניגוד לדין, הרי שבפועל הסיבות והעילות לתוספת בשטחי הנכסים בתחומה, כתוצאה מסקר הנכסים שערכה, היו שונות ומגוונות: חלק ניכר מהגדלות השומה נבע מחריגות בנייה או תוספות בנייה וחלק מאי דיווח נכון של שטחים. על רקע האמור, טענה המשיבה, בין היתר, כי אין בענייננו שאלה משותפת לכלל חברי הקבוצה, כמצוות סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות" או " החוק").

לאור השונות בין חברי הקבוצה בענייננו, התעוררה השאלה, האם אכן ראוי לברר את ההליך שבכותרת בדרך של תובענה ייצוגית, או שמא הדרך של "מקרה מבחן" במסגרת עתירה מינהלית הינה עדיפה. בהתאם להחלטתי, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב. 

2 . טענות הצדדים

הצדדים ייחדו חלק ניכר מסיכומיהם לשאלה, האם ניתן לברר תביעה להשבת ארנונה שנגבתה ביתר בדרך של תובענה ייצוגית ולאפשרות (או חוסר האפשרות) לתבוע סעד של השבה במסגרת עתירה מינהלית. אולם, אין חולק, כי תביעה להשבת ארנונה שנגבתה ביתר יכול שתוגש במסגרת של תובענה ייצוגית. זאת, בשים לב לסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר הגשת תובענה ייצוגית בכל עניין שבתוספת השנייה, כאשר סעיף 11 לתוספת השנייה מתייחס ל" תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". סעיף 5(ב)(2) לחוק קובע, כי תביעה כאמור תוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים. החוק גם קובע מערכת כוללת של הסדרים בהקשר זה, שנועדו לאזן בין האינטרס של התובע ושל הקבוצה לקבל סעד של השבה, לבין האינטרס של הרשות לשמור על המסגרת התקציבית שלה. כך, ניתנה לרשות האפשרות להודיע על חדילת גבייה ולהימנע מהשבה (סעיף 9ב' לחוק) ונקבעה תקופת התיישנות מקוצרת בת 24 חודשים בלבד (ס' 21 לחוק). 

ענייננו, אם כן, איננו בשאלה האם יכולים היו המבקשים לנקוט בהליך של תובענה ייצוגית במקרה דנן, כי אם בשאלה האם ראוי היה לנקוט בהליך זה, בשים לב לשוני בין חברי הקבוצה בענייננו.

לעניין זה טוענים המבקשים, כי הסיבה המרכזית לתוספת החיוב הינה חיוב בגין שטחים משותפים וכי ניתן בנקל לברר מהי הסיבה לתוספת החיוב מתוך עיון בהודעה על תוצאות המדידה ששלחה המשיבה לכל אחד מחברי הקבוצה. גם בירור הסכום אשר נגבה ביתר על ידי המשיבה מכל אחד מחברי הקבוצה הינו פשוט ביותר בנסיבות ענייננו, משום שהנתונים באשר לתוספת החיוב מפורטים בשומה שקיבל כל אחד מחברי הקבוצה. 

מנגד, טוענת המשיבה, כי השונות בין חברי הקבוצה בענייננו גבוהה, באופן שלא ניתן לנהל את ההליך על דרך של תובענה ייצוגית. המשיבה טוענת, כי השונות בין חברי הקבוצה בענייננו אינה נוגעת לשאלת הסעד בלבד, כי אם לשאלת עצם החבות של המשיבה כלפי חברי הקבוצה. זאת, משום שהודעות השומה המתוקנות נשוא ענייננו כללו סיבות שונות להגדלת השומה, כגון חריגות בנייה או תוספת בנייה, אי דיווח נכון של שטחים שחויבו בעבר, ועוד, בעוד שעילת התביעה נוגעת לתוספת חיוב בגין שטחים משותפים בלבד.

3. תובענה ייצוגית להשבת ארנונה שנגבתה ביתר בשל חיוב בגין חלק יחסי בשטחים משותפים בבניין  

כאמור לעיל, את הקבוצה המיוצגת הגדירו המבקשים בבקשת האישור, כך:

"חברי הקבוצה נשוא הבקשה הם כל הנישומים בתחום המוניציפאלי של הנתבעת אשר שטח נכסם הוגדל בתיקון הודעות השומה וחויבו רטרואקטיבית בגין הגדלה זו. תת קבוצה נפרדת הינה כל הנישומים בתחום המוניציפאלי של הנתבעת שחויבו על פי סיווג "דירה בבית משותף".

הגדרת הקבוצה כפי שהיא כיום בתובענה, אינה מקיימת את התנאי בדבר קיומן של שאלות עובדתיות או משפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שהרי הודעות השומה המתוקנות נשוא ענייננו כללו סיבות עובדתיות שונות ומגוונות להגדלת השומה, כגון חריגות בנייה או תוספת בנייה ואי דיווח נכון של שטחים שחויבו בעבר. זאת, בעוד שעילת התביעה נשוא ענייננו עוסקת אך ורק בהגדלת השומה כתוצאה מחיוב בגין שטחים משותפים. על כן, המערכת העובדתית היוצרת את עילת תביעתם של חברי הקבוצה, כפי שהיא מוגדרת לעיל, מחייבת בירור נפרד בעניינו של כל אחד מחברי הקבוצה.

עם זאת, ככל שהגדרת הקבוצה תתוקן, כך שהיא תכלול רק את אותם נישומים אשר שטח נכסם הוגדל בתיקון השומה כתוצאה מחיובם בגין חלק יחסי בשטחים משותפים בבניין, אינני רואה כל מניעה כי ההליך שבכותרת ימשיך להתברר על דרך של תובענה ייצוגית. אין כל קושי לעירייה לבחון את הודעות השומה ולראות באילו מקרים חויבו נישומים בשל הגדלת השומה כתוצאה מחיוב בגין שטחים משותפים. באם תתקבל התובענה, הרי שסכום ההשבה יקבע באופן יחסי לשטחים המשותפים שבגינם חויב כל אחד מחברי הקבוצה, המצוינים בנפרד בהודעת השומה, כאשר סכום ההשבה משתנה מבעל נכס אחד לאחר בהתאם לסכום ששילם (המשתנה לפי גודל השטח המשותף). מדובר, אם כן, במפתח אחיד להשבה על פי חישוב מתמטי פשוט, על יסוד בסיס הנתונים המצוי בידי המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ