החלטה בתיק ת"ט 51154-11-11

בעניין: התנגדות לביצוע שטר וביטול הליכי הוצל"פ שננקטו טרם מסירת האזהרה

1.         התובעות הגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה ביום 8/4/11 אחד עשר שטרי חוב שנערכו על ידי חברת טרפיטק טכנולוגיות והנדסת תנועה בע"מ (להלן: "החברה"). על כל השטרות מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימתו של הנתבע כערב בערבות אוואל. אין מחלוקת כי השטרות נחתמו להבטחת קיום התחייבויותיה של החברה לתובעות במסגרת עסקאות ליסינג של רכבים. אין מחלוקת כי במועד עריכת השטרות היה הנתבע בעלים

             ומנהל של החברה . 

2.         הנתבע מודה כי חתם כערב על שמונה שטרי חוב ומכחיש כי חתם על שלושה שטרי חוב .  לגבי שלושת שטרי החוב שנחתמו במסגרת העסקאות הנזכרות בסעיפים 8.4 ו - 8.6 להתנגדות, יש ליתן לנתבע רשות להתגונן ללא תנאי. ב"כ התובעות טען אומנם כי מדובר בגרסה לא הגיונית לפיה דווקא לגבי שלושת השטרות האלו זייף מאן דהו את חתימתו של הנתבע. יחד עם זאת במהלך סיכומי התשובה של ב"כ הנתבע שאותם שמעתי לפני מס' דקות, העיר ב"כ התובעות (הערה שלא נרשמה בפרוטוקול), כי אין למעשה מחלוקת לגבי קבלת ההתנגדות בטענה לפיה שלושת השטרות הנ"ל לא נחתמו על ידי הנתבע וזאת בשל מגבלות ההליך .

3.         בסוף חודש אוקטובר 2011 הגישו התובעות לתיקי ההוצאה לפועל בקשות להטלת עיקולים ועיכוב יציאה בטרם מסירת האזהרה. בקשות אלו נתמכו בתצהירה של גב' ימית כרמל, עובדת במחלקת הגבייה של התובעת דראל (להלן: "ימית"). בסעיף  70 לתצהירה טענה ימית כי ביום 12/4/11 שלחה לשכת ההוצאה לפועל למענו הרשום של הנתבע אישור מסירה בצירוף מסמכים וטרם נתקבל אישור מסירה. עוד נטען כי בד בבד נעשים מאמצים לאתר את הנתבע אך ללא הועיל. במסגרת ההתנגדות הפנה הנתבע לשלוש דרכים פשוטות בהן ניתן היה להמציא לידיו את בקשות הביצוע ואזהרת ההוצאה לפועל - המען הרשום במשרד הפנים, משרדה של מפרקת החברה ומשרד עו"ד קלמנסון, אשר ייצג אותו בעניין זה בתקופה הרלבנטית. למעשה גם לאחר הדיון היום לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת מדוע לא נעשה כל ניסיון להמציא את בקשת הביצוע והאזהרה לנתבע באחת משלושת הדרכים הנ"ל. אשר על כן, אני קובע כי המצג אשר הוצג בפני כב' רשם ההוצאה לפועל בסעיף 70 לתצהירה של ימית, לא היה מדויק וזאת בלשון המעטה. מדובר בנתבע אשר הוכיח כי בתקופה הרלבנטית עידכן את המען הנכון שלו במשרד הפנים. כמו-כן עולה בבירור מהמכתב נספח ד' להתנגדות, שקבלתו לא הוכחשה כי כבר בחודש ינואר 2011 לכל המאוחר ידעו באי כוח התובעת את טענותיו הבסיסיות של הנתבע כנגד בקשות הביצוע ולא ניתן לידיעה זו כל ביטוי במסגרת הבקשה לנקיטת הליכים טרם מסירת האזהרה. האמור לעיל אינו מתיישב בשום פנים ואופן עם חובת תום הלב המוגברת המוטלת על מי שמבקש סעד זמני במעמד צד אחד.

4.         בדיון היום שמעתי מפי ב"כ התובעת כי העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל תפסו סכומי כסף לא ידועים במוסד לביטוח לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון ובבנק דיסקונט וכן 15,000 ש"ח בחברת כלל. מהתמונה שמונחת בפניי כעת לא אוכל לומר כי מדובר בעיקולים שיש בכוחם להוות בטוחה משמעותית להבטחת תשלום פסק הדין אם וכאשר התביעה ע"ס כ 700,000 ש"ח תתקבל. אשר על כן, אני סבור כי די בחוסר תום ליבן של התובעות כפי שפורט לעיל כדי להצדיק את ביטול העיקולים הזמניים שהוטלו על זכויות הנתבע בתיקי ההוצאה לפועל נשוא החלטתי זו שמספריהם 02-23177-11-2 ו - 02-23176-11-1.

5.         באשר לצו עיכוב היציאה מן הארץ, עיון בהחלטה ת/3 מלמד כי גם אם יבוטל צו עיכוב היציאה בתיק זה, עדיין תלוי ועומד כנגד הנתבע צו עיכוב יציאה מהארץ בתיק הוצאה לפועל מס' 01-85996-09-3. כמו-כן גם לאחר הדיון לא שוכנעתי כי קיים חשש סביר שהנתבע יימלט מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. עולה לכאורה מהחומר שבפניי כי כי מדובר בנתבע אשר מתנהלים כנגדו תביעות על סך כ - 5 מיליון ש"ח בגין ערבותו לחובות החברה. הנתבע מתמודד עם הליכים משפטיים אלו באמצעות באי כוחו. לא נסתרה טענת הנתבע לפיה גם לאחר שהחלו הליכי הפירוק כנגד החברה, יצא הנתבע מן הארץ ושב אליה מס' פעמים. כמו-כן לא נסתרה טענת הנתבע לפיה חרף צו עיכוב היציאה מן הארץ בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל המציא הנתבע ערבויות מתאימות להנחת דעתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל לצורך ביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגדו. בנוסף , על פני הדברים , שיהוי בן כחצי שנה בין מועד פתיחת התיק לבין מועד הגשת הבקשה לעיכוב יציאה טרם מסירת האזהרה אינו מתיישב עם חשש סביר מפני הימלטות החייב מהארץ כאשר אין שינוי נסיבות שאירע בתכוף להגשת הבקשה .  אשר על כן, לא מצאתי כי התקיימו לגבי הנתבע תנאי תקנה 384 ולכן אני מבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד הנתבע בתיקי ההוצאה לפועל נשוא החלטתי זו שמספריהם:

02-23177-11-2 ו - 02-23176-11-1.

6.         במסגרת ההתנגדות העלה הנתבע מספר טענות אשר ידונו ויוכרעו להלן.

7.         טענה ראשונה היא הטענה לפיה שטרי החוב לא מולאו בדיוק לפי ההרשאה המופיעה בהם.

על פי טענה זו, השטר מאפשר לתובעות להוסיף במקום הריק של סכום השטר רק את הסכום המורכב ממכפלת התשלום החודשי במס' חודשי התשלום שנותרו בצירוף מע"מ כשיעורו החוקי במועד ההשלמה. אין מחלוקת כי התובעות נוהגות להוסיף לסכומי השטרות סכומים נוספים וזאת בהתבסס על סעיף 5.7 להסכם המסגרת של ליסקאר. בהחלטות קודמות שניתנו על ידי בעבר קיבלתי את עמדת התובעות כבר בשלב הדיון בהתנגדות ולא נתתי רשות להתגונן בטענה זו. החלטות אחרות אליהן הופניתי על ידי ב"כ הנתבע קבעו אחרת. עיינתי באותן החלטות והגעתי לכלל מסקנה כי עמדתי הקודמת אינה נקייה מספקות. כמו-כן מצאתי באותן החלטות אחרות נימוקים אליהם לא נדרשתי בהחלטתי הקודמת בפרשת בן רובי. כך הטענה המבוססת על סיפרו של הנשיא המנוח זוסמן דיני שטרות משנת 1983 עמ' 169 , לפיה אם החייב על פי השטר מוכיח כי השטר לא הושלם בדיוק על פי ההרשאה, החייב פטור. בניגוד לב"כ התובעות אני סבור כי האמור בספרו של זוסמן לא נס ליחו חרף השנים שחלפו מאז שנכתב . לא בכדי מסקנות המחבר מצוטטות בכל הערכאות כפי שהדגים ב"כ הנתבע בסעיף 41 של ההתנגדות. טענה נוספת שלא זכור לי כי הועלתה בפניי בפרשת בן רובי , היתה כי כיוון שהאמור בסעיף 5.7 להסכם המסגרת ניתן ליותר מפרשנות אחת, יש לאמץ את הפרשנות הנוחה  ללקוח לפי כלל הפרשנות כנגד המנסח וזאת לכל הפחות כטענת הגנה אפשרית.

השוו - ת"ט 536-06-09 דראל רם נ' מרכז הבנייה אבו סנאן, תקדין.

בש"א (שלום חיפה) 2212/08 ז'ילין נ' דראל רם בע"מ, תקדין

(ערעור נדחה בע"ר 6358-06-08, מאגר תקדין).

8.         אשר על כן, מצאתי לנכון לפסוק אחרת מכפי שפסקתי בפרשת בן רובי ולקבוע כי עומדת לנתבע טענת הגנה אפשרית לפיה השטרות הושלמו שלא לפי ההרשאה, מהלך המאפשר תוצאה לפיה הנתבע פטור מהחיוב כולו.

9.         יוער כי גם אלמלא חזרתי בי מעמדתי בעניין בן רובי, היה עליי ליתן לנתבע רשות להתגונן בשל קיומה של מחלוקת פוסקים כפי שנקבע , למשל , בבש"א (שלום חדרה) 4317/06 עזבון גרדוס נ' מועצה מקומית פרדס חנה, מאגר תקדין.

10.        למעשה די בקבלת טענה ראשונה זו כדי לקבל את ההתנגדות ללא תנאי. יחד עם זאת כיוון שהועלו טענות הגנה רבות נוספות, יש לדון בכל הטענות לגופן כדי לברר האם יש הצדקה ליתן רשות להתגונן גם בטענות אלו.

11.        טענה שנייה היא כי לא צורפו אסמכתאות לבקשת הביצוע אשר תומכות בכל פרטי הנזק הנטענים בפירוט החוב, אשר צורף לבקשת הביצוע. פירוט החוב כולל בין היתר ריבית פיגורים, הוצאות תפיסת רכב, הוצאות גרירת רכב ונזקים וחוסרים ברכב על פי חוות דעת שמאי. בדיון היום התברר מפיה של ימית כי סכומים בגין ריבית פיגורים נטענת עבור מס' רכבים הוכנסו לשטר חוב שמתייחס לרכב אחד. גם אם צודקת ימית שלא מדובר בכפל גבייה , יש צורך בהליך משפטי מלא כדי לוודא האם טענה זו אכן נכונה . לא ניתן להסתפק בעניין זה בהסתמכות על הפרשנות של ימית לכרטסת של התובעות.

12.        כמו-כן התברר בדיון כי עד עצם היום הזה לא זכה הנתבע לעיין בחוות דעת השמאי. עיון שכזה נדרש בין היתר כדי להבין כיצד ייתכן  שהנזק והחוסרים אותם מצא השמאי ברכבים שונים, היו בדיוק באותו סכום.