1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 16.5.13 בהעדר התייצבות, לפיו דחיתי את ההתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידה, חייבתי אותה לשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך של 750 ש"ח והוריתי על המשך ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.
2. לטענת המבקשת, לא התייצבה לדיון שהתקיים בעניינה מאחר וקיבלה הודעה מבית משפט המבטלת את מועד הדיון הקבוע ליום 16.5.13.
3. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, לדבריה יש לדחות את הבקשה אשר הוגשה בצורה לקונית ומבלי שנתמכה בתצהיר, הגם שפסק הדין ניתן לאחר שהמבקשת הוזמנה כדין לאותה ישיבה כפי שעולה מאישור המסירה אשר בתיק.
4. לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין ובתגובה לה, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.
5. ראשית, אינני סבור כי יש לדחות את הבקשה אך לנוכח העובדה שהמבקשת לא צירפה תצהיר התומך בבקשה. אכן, בקשה לביטול פסק דין יש לתמוך בתצהיר, כאשר רק במקים נדירים בלבד ייעתר בית המשפט לבקשת ביטול בהעדר תצהיר, ואולם, אם העובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה או ממסמכים אחרים אשר בפני בית-המשפט, אין צורך בתצהיר. בענייננו, צירפה המבקשת לבקשתה את החלטת בית המשפט בעניין דחיית הדיון, ולכאורה במצב דברים זה, היות וטענותיה על פניו נתמכות באותה החלטה, לא נדרשת היא בצירוף תצהיר. סבורני כי אי צירוף התצהיר על ידי המבקשת נובע מסברה שבתום לב כי אינה נדרשת בכך לאור תמיכת הבקשה בהחלטת בית המשפט כאמור.
לפיכך ולפנים משורת הדין, אדון בבקשה לגופה.
6. ביטול פסק דין שניתן כדין נתון לשיקול דעת של בית המשפט והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים- הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל בעטיה ניתן פסק דין בהעדר, והשני, על המבקש להראות כי קיימים לו סיכויים לזכות בהגנתו. ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין, אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (ראה-
רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר, פיסקה 16 [פורסם בנבו] (31.12.2012); אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 373 (מהדורה עשירית, 2009)).
7. המגמה הרווחת בפסיקה היא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חקיקתי, על מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות. הרציונל העומד בבסיס גישה זו נובע מכך שדחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר עלולה להוביל להשלכות משמעותיות על בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין, היות ופסק הדין ניתן מבלי שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו.
8. בענייננו, לאחר שקילת השיקולים דלעיל, שוכנעתי כי מן הראוי להעניק למבקשת את יומה על מנת להתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדה. ראשית, שוכנעתי כי סיבת המחדל לאי התייצבותה לדיון נבע מחמת בלבול שכן סברה כי מועד הדיון נדחה, כאשר עיון בהחלטת בית המשפט מגלה כי רק שעת הדיון נדחתה. לפיכך, אינני סבור כי אי התייצבותה של המבקשת נבעה מחמת זלזול, שהרי המבקשת הגישה את התנגדותה לבקשה לביצוע השטר במועד, ולכן אין לראות בה כמי שמתעלמת מההליך שמתנהל נגדה.
9. יתר על כן, מעיון בתצהיר המבקשת אשר צורף להתנגדות עולה כי, ברמה הלכאורית, קיימים לה סיכויי הגנה כלשהם הראויים להיבחן במסגרת התביעה גופה. לטענת המבקשת, איננה חייבת מאום למשיבה שכן מעולם לא העבירה לידיו את השיק שהוגש לביצוע. על פי גרסתה, השיק אבד לה בעודו חתום על ידה ונראה לה כי מוצא השיק הוא שעשה בו שימוש. לדברי התובעת, סמוך לאותו מועד נתנה לבנק הוראה לביטול השיק וכן הגישה תלונה במשטרה על כך. זאת ועוד, הגשת השיק לביצוע בחלוף 5 שנים ממועד פירעונו מעלה תהיות רבות ומעיד על חוסר תוך לב מצד המשיבה.
לאור זאת, עולה כי בפי המבקשת טענות הראויות להיבחן לגופו של עניין.
10. אשר על כן, הנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשת ביום 16.5.13 ומורה על זימון הצדדים לישיבה מקדמית ליום16.3.14 שעה 12.45
11. כמו כן, הנני מורה למבקשת לשלם למשיבה הוצאות בסך של 700ש"ח, תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.