ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
|
32024-10-12
07/02/2013
|
בפני השופט:
אורי פוני רשם
|
| - נגד - |
התובע:
סיירוקס ישראל בע"מ
|
הנתבע:
שניר שושן
|
| החלטה |
1. בתיק הוצאה לפועל מס' 03-26246-12-6 הוגש לביצוע שטר חוב ע"ס של 82,000 ש"ח אשר נחתם ביום 23.12.08 על ידי הנתבע ובערבותו של מר צבי וולדברג.
על פי השטר, היה על הנתבע והערב לשלם לתובע ביום 30.3.09 את הסך של 82,000 ש"ח כשהוא צמוד לשער הדולר היציג.
2. ביום 23.9.12 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר החוב הנ"ל וכן בקשה להעביר את ההתנגדות לבית משפט השלום בתל אביב וזאת לאור סעיף 9 להסכם בינו לבין הערב וולדברג.
3. מהבקשה על נספחיה עולה כי ביום 27.1.09 נרשמה חב' צ.ו. ניסור בטון בע"מ כאשר הנתבע והערב הינם שני בעלי המניות בה (להלן - החב').
ביום 10.6.12 חתמו הנתבע והערב על הסכם לפירוק שותפות בחב' הנ"ל ולפיו נטל הערב על עצמו את מלוא חובות החב' החל ממועד חתימת הסכם הפירוק ולפיכך יש למחוק אותו מתיק ההוצאה לפועל.
4. מעיון בשטר החוב עולות העובדות הבאות: ראשית, שטר החוב נחתם ביום 23.12.08, דהיינו עוד בטרם הוקמה החב' הנ"ל.
שנית, על פי השטר, סמכות השיפוט הייחודית בכל הקשור לשטר זה תהיה לבתי המשפט בירושלים.
5. על פי תניית השיפוט הנ"ל, אין מקום להעביר את ההתנגדות לבית משפט אחר. לא זו אף זו, הנימוק להעברת התיק לבית משפט השלום בתל אביב הינו מכוח ההסכם שבין הנתבע לשותפו, הסכם שאין מחלוקת שאינו קשור לתובעת ואינו מחייבה.
6. רק במסגרת סיכומיו העלה ב"כ הנתבע, לראשונה, את הטענה כי הנתבע פרע את מלוא סכום השטר.
טענה זו, שלא הובאה במסגרת תצהירו של הנתבע, נומקה בכך כי תצהירו הוגש טרם קבלת הבקשה לביצוע שטר ורק לאחר שהתברר לו כי במסגרת תיק ההוצאה לפועל שבמסגרתו הוגש השטר נקטה התובעת בהליכים בטרם מסירת האזהרה.
לבסוף טוען ב"כ הנתבע כי הנתבע שמר לעצמו את הזכות להגיש בקשה לתיקון התצהיר.
7. לאחר עיון בחומר ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אין מנוס מדחיית ההתנגדות וזאת מהנימוקים הבאים:
ראשית, ההתנגדות הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 23.9.12, כאשר תצהירו של הנתבע נחתם בפני עו"ד ביום 22.9.12. אף הבקשה הוכתרה כהתנגדות לביצוע שטר חוב. משמעות הדברים הינה כי הנתבע ידע כי המדובר בשטר חוב עליו הוא חתום.
בנוסף, עוד ביום 23.10.12 ניתנה החלטה הקובעת את ההתנגדות לדיון ליום 29.1.13. בפרק זמן זה, של כשלושה חודשים, היה בידי הנתבע מספיק זמן להגיש את בקשותיו, לרבות בקשה לתיקון התצהיר.
העלאת הבקשה רק לאחר סיום הדיון בהתנגדות ובמסגרת ההתנגדות אינה יכולה להתקבל.
שנית, הנתבע לא טען בתצהירו כי השטר נפרע. כל מה שטען הוא כי לאור הסכם פירוק השותפות בינו ובין שותפו הערב, נטל זה האחרון על עצמו את חובות התאגיד החל מיום חתימת הסכם הפירוק.
שלישית, אף לו היה בית המשפט עושה חסד עם הנתבע ומאפשר לו העלאת טענת פרעתי, הרי שדינה להידחות בהעדר הנחת תשתית באשר לפרעון השטר, כמו: מתי נפרע השטר, למי נפרע השטר, באיזה אופן נפרע השטר וכו'.
הטענה של פרעון השטר הינה מסקנה משפטית המבוססת על תשתית עובדתית ובהעדר תשתית שכזו קורסת הטענה.
רביעית, היחסים החוזיים שבין הנתבע לשותפו הערב, על פי הסכם פירוק השותפות, מחייבים אותם בלבד כצדדים לחוזה ואין בהסכם כדי לחייב את התובעת שאינה צד לו.