לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בצירוף התנגדות.
1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק אשר נמשך על ידי המבקש לטובת המשיבה. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 28.5.1991.
2. ביום 10.10.12 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל מעולם לא נמסרה לידיו וכי נודע לו לראשונה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל רק במהלך חודש ספטמבר 2012, כאשר ביקש לעשות שימוש בכרטיס האשראי שלו וגילה כי זה נחסם בשל הוראה שנתקבלה מלשכת ההוצאה לפועל. המבקש טוען כי החתימה על גבי אישור המסירה של האזהרה, אינה חתימתו ואף אין אזכור על גבי האזהרה בנוגע לזהות המוסר. המבקש טוען כי מאז פתיחתו של התיק לפני למעלה מ-21 שנים לא נקטה המשיבה הליכים נגדו.
4. לגופה של התביעה, טוענן המבקש כי בינו לבין המשיבה התנהלו יחסים עסקיים ממושכים במסגרתם סיפקה המשיבה למבקש חומרי גלם לנגרייה שבבעלות המבקש. במועדים הרלבנטיים מסר המבקש למשיבה את השיק נשוא התביעה, אשר לא כובד על ידי הבנק הנמשך, ועל כן פרע המבקש את מלוא סכום השיק במשרד המשיבה, עוד במהלך שנת 1991. למרות זאת נקטה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי האזהרה נמסרה לחייב באמצעות דואר ישראל. עוד טוענת המשיבה, כי ביום 1.5.95 בוצע עיקול מיטלטלין בדירתו של המבקש, וכי במהלך השנים 1995 - 1997 נמסרה האזהרה מס' פעמים נוספות לידי החייב. עוד טוענת המשיבה, כי ננקטו הליכים רבים ונוספים נגד החייב, כפי שעולה מתיק ההוצאה לפועל. יתר על כן, ביום 14.6.95 פנה החייב ללשכת ההוצאה לפועל וביקש לעכב את ההליכים נגדו.
6. בתשובתו לתגובת המשיבה חוזר המבקש על טענתו כי האזהרה התיק ההוצאה לפועל לא נמסרה לו או למי מבני משפחתו מעולם. גם טופס רישום עיקול המיטטלין לא נמסר לאשת המבקש והיא אינה חתומה עליו. עוד טוען המבקש, כי הליך הוצאת המעוקלים העיקול אשר כביכול בוצע בכתובת המבקש ביום 1.6.95, לא בוצע בסופו של יום ולא נעתה מכירה של המעוקלים. הטעם לכך נעוץ בכך שבסופו של יום המשיבה ידעה כי המבקש אינו חייב לה דבר.
7. ראשית, עלי לבחון האם נמסרה למבקש אזהרה בתיק ההוצאה לפועל בשנת 1991, או לחילופין מתי נודע למבקש על פתיחת הליכי ההוצאה לפועל נגדו. גם אם אקבל את טענת המבקש כי אכן לא נמסרה לו אזהרה ביום 28.5.1991, הרי שאין ספק שכבר במהלך שנת 1995 ידע על קיום ההליכים נגדו. כך, מעיון בתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח נגד המבקש עולה כי ביום 21.5.1995 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. אין ספק כי במועד הגשת הבקשה על ידי המבקש, ידע המבקש על קיומו של תיק ההוצאה לפועל נגדו. בנוסף זומן המבקש לחקירת יכולת אליה לא התייצב ועל כן ביום 3.3.1996 הוצא צו הבאה כנגדו. זאת ועוד, ביום 24.7.1997 הגיש המבקש בקשה בטענת "פרעתי" וביום 6.4.1998 התקיים דיון בבקשה אליו התייצב המבקש. בנסיבות אלה, אין מקום לקבל את טענת המבקש כי נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל רק בשנת 2012. מן האמור לעיל, עולה המסקנה כי המבקש ידע על קיום ההליכים נגדו לכל הפחות החל משנת 1995 ועל כן ההתנגדות הוגשה באיחור.
8. האם יש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת התנגדות. המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
9. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
10. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
11. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
12. בענייננו ניתן לראות בעובדה שהמשיבה ישנה על זכויותיה שנים כה רבות ולא נקטה בהליכים כלשהם נגד המבקש טעם המצדיק את הארכת המועד להגשת ההתנגדות לצורך שמיעת טענות המבקש בערכאה הראשונה, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בגין אי הגשת ההתנגדות במועד.
13. אשר להתנגדות גופה, הרי שהמבקש טוען כי שילם את מלוא החוב נשוא השיק לידי המשיבה במזומן. טענת המבקש עשויה לשמש לו הגנה לכאורה בפני התביעה.
14. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה,יש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשת להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 750 ש"ח,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על הנתבע לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 יום לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
15. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.