החלטה בתיק ת"ט 18670-12-11

בענין : התנגדות לביצוע שטר

1.         בפתח החלטתי זו , לאור קיומה של כפילות בין תיק 28426-12-11 לבין תיק 18670-12-11 ,

              אני מורה על סגירת תיק 18670-12-11 .

2.         לאור האמור לעיל, החלטתי זו עוסקת בשלוש התנגדויות לביצוע שטר.

3.         ת"ט 28323-12-11 עניינו התנגדות שהגיש הנתבע בתיק הוצל"פ 02-15398-11-8. תיק ההוצל"פ הנ"ל נפתח ביום 17/2/11 כנגד הנתבע וגב' תופאחה חרב (להלן: "תופאחה") לביצוע שטר על סך 1,000 ש"ח שנמשך מחשבונה של תופאחה לפקודת יורוקום וחולל בציון "החשבון מוגבל". על חלקו האחורי של השטר מופיעות חותמות היסב של יורוקום ושל התובעת וכן חותמת לפיה הנתבע ערב אישית לפרעון השטר.

4.         ת"ט 28426-12-11 עניינו התנגדות שהגיש הנתבע בתיק הוצל"פ מס' 02-37653-11-0. תיק ההוצל"פ הנ"ל נפתח ביום 12/7/11 כנגד הנתבע לביצוע שטר על סך 2,000 ש"ח שנמשך מחשבונם של הנתבע ואשתו נג'את לפקודת ח. י. אלקטרוניקה בע"מ. על גב השטר מופיעה חותמת של הנפרעת וכן שמה של התובעת בכתב יד. השטר חולל בציון מוגבל. יש שני פגמים צורניים בולטים על גבי השטר. הראשון הוא העובדה שהשטר סוחר לתובעת חרף הכיתוב "למוטב בלבד" ההופך את השטר לשטר שאינו סחיר. הפגם השני הינו מועד הפרעון של השטר 31/4/11, תאריך שאינו קיים בלוח השנה.

5.         לגבי שטר זה ניתנה החלטת ביניים המורה לתובעת להסביר כיצד הגישה לביצוע שטר שאינו סחיר ולא נערך לפקודתה. חרף שני דיונים שהתקיימו בפניי בתיק זה וכתבי טענות רבים שהוגשו לתיק לאחר אותה החלטה, לרבות סיכומים בכתב, לא מצאתי כל מענה לאמור באותה החלטת ביניים.

6.         אשר על כן, לא נותר לי אלא להורות על מחיקת התביעה שהגישה התובעת

בתיק 28426-12-11 ועל סגירת תיק ההוצל"פ מס' 02-37653-11-0.

7.         ת"ט 38611-12-11 עניינו התנגדות לביצוע שטר שהגיש הנתבע בתיק הוצל"פ

מס' 02-38331-11-6. תיק הוצל"פ זה נפתח ביום 15/7/11 לביצוע שתי שטרות על סך 800 ש"ח כל אחד שנמשכו מחשבונה של תופאחה. שטר אחד שמועד פרעונו 15/10/10 נמשך לפקודת יורוקום והוסב לתובעת. שטר שני שמועד פרעונו 15/7/10 נמשך לפקודת התובעת. שני השטרות חוללו בציון "חשבון מוגבל". על גבי שני השטרות ישנה חותמת במסגרתה חתום הנתבע על ערבות אישית לפרעון השטר.

8.         הנתבע הגיש התנגדויות במסגרתן טען כי אינו חתום על השטרות (סעיף 2 להתנגדות). בהמשך טען הנתבע כי המשיב החתים אותו מבלי שיידע על מה הוא חותם (סעיף 5 להתנגדות). בדיון שהתקיים ביום 12/3/12 טען הנתבע כי החתימה על הצד הקידמי של השטרות אינה שלו. בסיכומיה טענה ב"כ הנתבע כי הנתבע נפל קורבן למזימותיו של הזוכה מבלי שידע על מה הוא חותם ומה ההשלכות אשר יוכלו לנבוע מחתימתו. לטעמי כאשר גם לאחר הליכים ממושכים כפי שהתקיימו בתיק זה אין בפניי גרסה ברורה לשאלה האם הנתבע חתם או לא חתם לשטרות, הדבר מהווה שיקול המצדיק התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה של מלוא סכום החוב בתיקי ההוצאה לפועל. כפי שיפורט בהמשך, אלמלא תמיהות שהתעוררו בכל הנוגע למערכת היחסים שבין התובעת לבין אשת הנתבע, ייתכן והיה מקום לדחות את ההתנגדויות כהגנת בדים.

9.         הנתבע הוסיף וטען כי בשל מחלת נפש ממנה הוא סובל, הוא נעדר כושר שיפוטי ושיקול דעת ולכן מונתה אשתו כאפוטרופוס על גופו ורכושו. לתמיכה בטענה זו צורף צו מינוי אפוטרופוס מיום 4/10/01. כמו-כן צורפו מסמכים רפואיים עדכניים יותר המלמדים על מצבו של הנתבע. צורף כנספח ב' להתנגדות פרוטוקול ועדה רפואית עליונה מיום 8/8/10 בו נכתב כי הנתבע מוסר את תלונותיו בצורה עניינית ומסודרת, מתמצא במקום וחלקית בזמן. מהלך החשיבה תקין ומסודר ללא הפרעה בשפה ובדיבור. במסגרת אותו פרוטוקול  נקבעו לנתבע 60% נכות רפואית בשל אנצפלופטיה פוסט טראומטית עם ירידה קוגניטיבית. כמו-כן צורף מסמך ללא תאריך בו נכתב כי בעקבות התאונה שארעה לנתבע במהלך שירותו הצבאי בחודש דצמבר 1988 ניכרת ירידה בתיפקוד הקוגניטיבי והנתבע סובל מליקויים בקשב וריכוז, הפרעה קשה בזיכרון לטווח קצר, קשיים בשמירה על רצף אירועים, קשיי יזימה, נוקשות חשיבתית, רמת הסחתיות גבוהה והפרעות קשות בתהליכי חשיבה (המשגה, פתרון בעיות ורבליות וחשיבה לוגית). כמו-כן צורף מסמך עדכני מיום 23/6/11 לפיו הנתבע סובל מבעיות בזיכרון ובריכוז.

10.        בדיון שהתקיים בפניי השיב הנתבע תשובות ענייניות למרבית השאלות שנשאל. יחד עם זאת לאור המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניי ולאור קיומה של החלטה בדבר מינוי אפוטרופוס, לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה הנתבע לא כשיר היה לחתום על השטרות כמושך או כערב.

11.        יחד עם זאת, התעוררו תמיהות רבות בכל הנוגע להתנהלותה של אשת הנתבע, הן בתפקידה כאפוטרופסית והן במסגרת מעמדה כאשת הנתבע. בדיון מיום 12/3/12 נשאלה אשת הנתבע מדוע הנתבע חתם על השיקים והשיבה "אם הוא חתם אני הייתי לידו וזה היה בסדר. אם אני איתו אני אומרת לו לחתום" (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 7-8). כיוון שהנתבע אינו נראה לעין בלתי מקצועית כמי שהינו פסול דין או חסוי, מוטלת על אשתו האחריות שלא לאפשר לו לחתום על מסמכים העלולים להטיל עליו חיובים משפטיים. זאת בדיוק המשמעות של מינויה של אשת הנתבע כאפוטרופוס על בעלה. ככל שאכן יתברר כי הנתבע חתם על השיקים, בין אם כמושך ובין אם כערב, בנוכחות אשתו ובהסכמתה, יש בכך כדי להקים לתובעת עילת תביעה עצמאית כנגד אשת הנתבע.

12.        במסגרת הסיכומים ביקשו באי כוח התובעת להתיר להם לתקן את כתב התביעה. לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לאפשר לתובעת לעשות כן ולהגיש כתב תביעה מתוקן  במסגרתו תוכל התובעת לצרף את כגב' נג'אד שאהין כנתבעת נוספת.

13.        הנתבע הוסיף וטען כי אשתו שימשה כסוכנת מכירות מטעם התובעת, כאשר ביתם שימש סניף נוסף למכירת רהיטי התובעת, בו היתה קופת אשראי מטעם התובעת. לפי אותה טענה התובעת היתה מקבלת הזמנה מאשת הנתבע בעבור לקוחות. אשת הנתבע היתה מוסרת שיקים אישיים שלה בעבור הסחורה שישמשו כפיקדון. התובעת היתה מספקת את הסחורה ישירות ללקוח. הלקוח היה מביא שיקים מאשת הנתבע לפקודת התובעת. אשת הנתבע היתה מעבירה את השיקים של הלקוח לתובעת ומקבלת בחזרה את השיקים שנתנה כפיקדון. הנתבע טוען כי כאשר השיקים של הלקוחות חזרו, מדובר בעסקאות בהן התובעת לא סיפקה את הסחורה ו/או סיפקה סחורה פגומה. לפי הנטען חרף אותו פגם החליטה התובעת לגבות את השיקים מאשת הנתבע. הנתבע הוסיף וטען כי אשתו עבדה בדרך זו אצל התובעת במשך שנה וחצי מבלי שהונפקו לה תלושי שכר, מבלי ששולם עבורה לביטוח הלאומי ומבלי ששולמה לה משכורת מובטחת של 7,000 ש"ח לחודש.

14.        גרסה זו התערערה במידה רבה בעקבות החקירה הנגדית של הנתבע ואשתו. הנתבע אישר מס' פעמים כי לאשתו יש חנות למכירת רהיטים הפועלת מביתם. אין במסמכים הרפואיים שהוצגו כדי להוליך למסקנה לפיה תשובה זו , התואמת את גרסת התובעת , מקורה בליקויים מהם סובל הנתבע  . יחד עם זאת , גרסה זו מצטרפת לתמיהות נוספות שיפורטו לעיל ומשקלן המצטבר מצדיק התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה . אשת הנתבע מסרה בחקירתה הנגדית גרסה שונה מזו שהועלתה בהתנגדות. במסגרת הדיון סיפרה אשת הנתבע כי נתנה שיקים לבעלי התובעת כיון שאמר לה שייתן לה סחורה והיא תגבה את הכסף מהקליינטים שלו והיא נתנה שיקים לענאן בשביל להביא סחורה שלא הובאה. כאשר הופנתה לקבלות שצורפו להתנגדות לפיהן מסרה שיקים במשך תקופה של כשנה, טענה אשת הנתבע כי בהתחלה היתה נותנת לענאן שיקים של קליינטים של התובעת ולאחר מכן היתה נותנת מזומנים או שיקים לענאן כנגד מזומנים או שיקים שהתקבלו מהקליינטים.

15.        יש ממש בטענות ב"כ התובעת לפיהן הגרסה של אשת הנתבע אינה הגיונית ולוקה בסתירות פנימיות. אין זה מתקבל על הדעת כי אשת הנתבע תעבוד במשך שנה וחצי מביתה כסוכנת של התובעת מבלי לקבל את המשכורת שהובטחה לה ומבלי לתבוע את זכויותיה. גם המנגנון המוצג בהתנגדות לפיו אשת הנתבע מוסרת שיקים שלה כביטחון אינו ברור ואינו מתקבל על הדעת. אין זה מתקבל על הדעת כי מי שאינה בעלת העסק ואינה נהנית מרווחיו תסכים ליתן שיקים שלה ללקוחות העסק להבטחת אספקת הסחורה. יחד עם זאת , טרם ניתן מענה מניח את הדעת לתמיהות שהתעוררו בנוגע לגרסה הנגדית של התובעת . לגרסת התובעת אשת הנתבע מפעילה חנות רהיטים מביתה , כאשר את הסחורה היא רוכשת מהתובעת . הנתבע צירף כנספח ג' להתנגדות שוברים של רכישות בכרטיס אשראי שכותרתם דו"ח שידור . כאשר נשאל על כך ב"כ התובעת נטען כי יתכן שחלק מהתמורה התקבלה באמצעות כרטיס אשראי ( ע' 8 לפרוטוקול , ש' 18 עד 20 ) . הסבר זה אינו מניח את הדעת , שכן ממבט ראשון דו"ח שידור נראה יותר כמו מסמך שמופק ע"י המוכר מאשר כמו קבלה בגין רכישה באשראי שניתנת לקונה . מסמכים שכאלה לא אמורים להימצא אצל אשת הנתבע או אצל הנתבע לפי גרסת התובעת .