המשיבה הגישה לביצוע חמישה שקים (בסדרה) כל אחד ע"ס 4,700.00 ש"ח, ז"פ 27/12/2010 עד
27/04/2011, משוכים מחשבון המבקש, על בנק לאומי סניף כפר-סבא.
ע"פ האמור בבקשה, המדובר ב-5 שקים שמסר המבקש למשיבה, האוחזת בהם, וכי דרישות לתשלום סכומם לא נענו.
מסיכומי המבקש עולה, שני שקים אחרים, היו נשוא ההתדיינות בהתנגדות אחרת שנידונה בפני, בתיק ת"ט 5606-01-11, אשר בה ניתנה הרשות להתגונן, זה מכבר.
המבקש הגיש התנגדות ומן התצהיר התומך עולה, כי בין הצדדים נכרת ביום 02/05/2010 חוזה שכירות למשך 12 חודשים שראשיתם ביום 27/05/2010.
המבקש מצהיר, כי שהה רוב הזמן בחו"ל, השימוש שהתכוון לעשות במושכר היה ברובו בסופי שבוע וכי עובדות אלו היו ידועות למשיבה.
ביום 17/08/2010 פנתה אליו מזכירת המשיבה וביקשה לקבל את הדירה ל-3 תקופות קצובות לצורך השכרה קצרת מאוד לאנשים שונים.
המבקש מצהיר, כי שהה בחו"ל ב- 3המועדים האמורים ועל כן הסכים לבקשה.
כאשר שב מחו"ל, ב-13/10/2010, ביקר במושכר ומצא, כי המשיבה נכנסה לדירה בלא תיאום מראש עימו ואף השתמשה בה לצורך אחסון רהיטים וחפצים שונים, עוד מצהיר המבקש, כי נמצאו בדירה "
עדויות ומסמכים המעידים על כך שהדירה הושכרה לאנשים זרים בהיעדרי ובלא ידיעתי".
משכך היה, הודיע המבקש למשיבה בכתב, כי הוא רואה בכך הפרת הסכם השכירות וביקש לבטל לאלתר את ההסכם ולקבל לידיו את יתרת השטרות שטרם הגיע מועד פירעונם.
ביום 20/11/2011 התקיים בפני דיון. בזו הפעם, היו שני הצדדים מיוצגים בידי עו"ד.
המבקש אישר את העובדה, כי נכרת הסכם שכירות בין הצדדים וכי למן מאי ועד אוקטובר 2010, היה "...קשור לחוזה הזה..." (עמ' 2 לפרוטוקול).
המבקש העיד, בין היתר, ביחס ל-3 תקופות ניתנה הסכמתו למשיבה, להשכרת משנה. עוד אישר, כי בהסכמת המשיבה הושכר המושכר לאחת בשם רונית כץ, וביחס לכ"א מ-4 השכרות אלו, קיבל כספים מן המשיבה, אשר דאגה לכניסתם ולסידור הדירה לאחר צאתם של הדיירים הזמניים.
המבקש ציין בעדותו, כי בחודש אוקטובר לא הביא דייר חלופי (לאחר שהודיע למשיבה על ביטול ההסכם).
המבקש העיד עוד, כי לאחר מתן הודעת הביטול למשיבה, נתן הוראת ביטול ביחס לשקים, אלו המשיכו להיפרע ו"...לא חזרו אליי..." (עמ' 2 סיפא לפרוטוקול).
הוא ציין בעדותו, כי נוכח לדעת אודות שהיית אחרים זולתו וזולת ה-4 דלעיל, באמצעות ציוד שהיה במושכר (כגון לול, כלי מיטה, מכתב שבירך משפחה בהגעתה למקום, הסברים על שלט-רחוק, וכו').
המבקש שלל האפשרות, לפיה המדובר בציוד ששירת את אחד מן הנוכחים במושכר, ע"פ הסכמתו. ההשכרה האחרונה (בשכירות משנה ובהסכמת הצדדים) הסתיימה ע"פ עדות המבקש, ב5 אוקטובר, הודעתו למשיבה על ביטול ההסכם נשלחה ב-25 באוקטובר, ובין לבין -שב המבקש מחו"ל.
בחקירה החוזרת ציין המבקש, כי לא קיבל תשובה כלשהי מן המשיבה, למכתבו מ- 25/10/2010.
סיכומי המבקש שבים ומתארים את השתלשלות העניינים המפורטת בהתנגדות וכן האימות שניתן לה בחקירה הנגדית, כאשר תמצית הסיכומים הוא: המשיבה השכירה לאחרים בלא ידיעתו ובלא הסכמתו את הדירה שהשכירה לו ובכך קמה לו הזכות לבטל את ההסכם כפי שעשה בפועל (נטען גם, כי המשיבה לא השיבה להודעת המבקש בדבר ביטול ההסכם, זו מיום 25/10/2010) ועל כן אין הוא צריך לשלם את מותר השקים שהפקיד מראש למשך 12 חודשי השכירות ובכללם - 5 השקים נשוא ההתנגדות.