החלטה בתיק ת"ד 12048-08-10

1.         זו החלטה בבקשת המבקש לקבוע כי אין להשיב לאשמה' וזאת לאחר שהסתיימה פרשת התביעה ולאחר סיום שמיעת שני העדים מטעם המשיבה.

מדובר בכתב אישום אשר הוגש נגד המבקש והמייחס לו גרימת תאונת דרכים בכך שנהג את רכבו ברשלנות ביום 2.6.09 בעת שנהג את רכבו על כביש 34 לכיוון נתיבות.  על פי המיוחס למבקש, נהג את רכבו כאמור ברשלנות, התנגש ברכב המעורב חזית שמאל של רכבו בחלקו האחורי ימני של הרכב המעורב.

2.         המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה היכן למעשה התרחשה התאונה. לטענת המבקש התאונה ארעה סמוך מאד לצומת ממנה פנה הנהג המעורב שמאלה לכיוון הכביש הראשי, ולפיכך חלה עליו החובה ליתן זכות קדימה לרכבו שהגיע מימינו, קרי לרכב של המבקש. (יצויין כי בכיוון נסיעתו של הנהג המעורב, בצומת, מוצב תמרור של מתן זכות קדימה).

לטענת המשיבה התאונה ארעה למעשה בהתאם לחוות דעתו של בוחן התנועה רס"מ שרון סולומון, במרחק של כ-100 מטר לאחר הצומת ובנסיבות אלה, המבקש הוא זה שגרם לתאונה שכן פגע בחלקו האחורי של רכבו של הרכב המעורב.  (המרחק  כאמור הינו צירוף של 75.8 מטר שהינו המרחק מסוף נתיב ההאצה ועד מקום ההתנגשות, וכן 27.3 מטר שהינו אורך נתיב ההאצה).

3.         מטעם המשיבה העיד כאמור רס"מ שרון סולומן בוחן התנועה, ואברהם טויטו נהג הרכב המעורב. בחקירתו ובמסמכים שהוגשו מטעמו של בוחן התנועה, הבהיר באופן חד משמעי לאחר ניתוח זירת התאונה, ביצוע מדידות של המרחקים הרלוונטיים וכן בדיקת טביעות הצמיג, ובחינת שברי כלי הרכב במקום, כי גרסת המבקש באשר למקום בו ארעה התאונה אינה מתיישבת עם ממצאים אלה.

על פי גרסתו של בוחן התנועה אשר נתמכו בראיות שהוגשו באמצעותו ובכלל זה דו"ח הבוחן, לוח התצלומים, תרשים התרחשות התאונה ושרטוט מקום התאונה, התאונה לא התרחשה בתחום הצומת, ולא ביציאה מהצומת אלא במרחק של 75.8 מטר מסיום נתיב ההאצה שבכיוון נסיעת הרכב המעורב לכיוון הנתיב השמאלי.

4.         גרסת המבקש הינה כאמור כי התאונה התרחשה סמוך מאד לצומת, ולפיכך היה זה הנהג המעורב אשר חב במתן זכות קדימה לרכב אשר הגיע מימין. 

ואולם, מחקירתו של בוחן התנועה עולה כי הממצאים בזירת התאונה אינם תומכים בגרסה זו.

כך לדוגמה בהתאם לעדותו של בוחן התנועה בעמוד 6 לפרוטוקול שורות 8-9, העיד כי אילו אכן היתה נכונה גרסת המבקש באשר למקום התאונה, הרי שלא יתכן שלא יימצא  ולו שבר בקלית אחד בסמוך לצומת. עוד העיד בוחן התנועה כי לא נמצא בסמוך לצומת ועד המקום הסופי של עצירת כלי הרכב כל סימן שיחבר את זירת התאונה בצומת ועד מקום העצירה הסופי.

5.         בעניין זה העיד בוחן התנועה כי לא נמצאו גם על הכביש בתוך לצומת או בסמוך ביציאה מהצומת, סימנים בהירים או כהים אשר מבטאים את האימפקט כתוצאה מהתנגשות כלי הרכב. סימנים אלה נמצאו והופיעו רק כברת דרך ארוכה לאחר הצומת.

6.         בוחן התנועה הפנה לתמונות 10 ו-11 בלוח התצלומים מהן עולה כי הרכב המעורב נפגע בפינה הימנית אחורית כאשר הגלגל אחורי ימני הוסט ימינה. במקום זה טוען בוחן התנועה נוצר החיכוך הגדול ביותר בין הצמיג לכביש, ולפיכך הסימן הראשון שיגיע, הינו סימן הקריסה של הגלגל.

סימן זה כאמור מופיע בתמונות 4 ו-5 ומבטא את נקודת ההתנגשות.

ניתן להבחין בתמונות אלה כי מקום ההתנגשות איננו בתוך הצומת או בסמוך לו.

7.         ב"כ המבקש חזרה על טענתה כי למעשה התאונה ארעה סמוך מאד לצומת, ואולם טענה זו אינה ברורה ולא ברור על סמך אלו נתונים נטענה הטענה. עדותו של בוחן התנועה וכלל הראיות מטעמו מעידות על כך כי בהתאם למסקנתו המקצועית, התאונה ארעה מרחק של כ-100 מטרים לאחר הצומת.

יתרה מכך, לא ברור כיצד טוענת ב"כ המבקש כי עדות המבקש אינה רלוונטית באשר למרחק בו ארעה התאונה, שכן ככל שהתאונה ארעה במרחק רב יותר מהצומת, הרי שלא ניתן לומר כי עדיין חלה על הנהג המעורב חובה ליתן זכות קדימה.

לא ניתן בשלב זה לקבוע בוודאות כטענת ב"כ המבקש כי היה זה הנהג המעורב אשר סטה לנתיב נסיעתו של המבקש.

8.         ב"כ המבקש מבססת טענתה בין היתר על עדותו של הנהג המעורב, אשר העיד בבית המשפט כי רכבו של המבקש פגע בו במרחק של כ-120 מטר לאחר הפניה שמאלה בצומת.

ב"כ המבקש עימתה את הנהג המעורב עם העדות שמסר במשטרה ולפיה התאונה ארעה לכאורה רק כ-15 מטר לאחר הצומת.

הנהג המעורב הסביר את השוני בגרסאות בעובדה כי כשמסר את עדותו במשטרה לא היו בידו כלים למדוד את המרחק האמיתי ודובר בהערכתו בלבד.