בפניי בקשה מטעם התובע לביטול הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים במהלך ישיבת ביהמ"ש מיום 5.7.2010 לפיה מפה אותה הגישו הצדדים לביהמ"ש מטעם הסוכנות היהודית בע"מ תשמש את המומחה מטעם ביהמ"ש , המודד מר שארלי חדד (להלן : "
המומחה
") , במסגרת חוות-דעתו . מאידך , מונחת בקשת הנתבעת להעברת התיק לביהמ"ש המחוזי בנצרת מחמת חוסר סמכות עניינית או לחילופין לסילוקה על הסף מחמת התיישנות , וזאת ככל שבקשת התובע תתקבל .
רקע עובדתי וטענות הצדדים
:
1) הצדדים הינם תושבי הישוב ראש-פינה , אשר מתגוררים בסמיכות זל"ז . התובע הינו הבעלים של מגרש מספר 36 הידוע כגוש מספר 13946 בתאריך חלקה 62 שגודלה 1642 מ"ר , ואילו הנתבע הינו הבעלים של מגרש מספר 37 הידוע כגוש 13946 חלקה מספר 62 שגודלה 1696 מ"ר .
2) במסגרת הליכי רישום הזכויות צירפו הצדדים (וכן תושבי ראש-פינה אחרים) למינהל מקרקעי ישראל טבלת חלוקה של המגרשים תוך פירוט גודל המגרשים ואופן החלוקה . בתאריך 15.2.2009 הגיש התובע כנגד הנתבע בהליך של סדר דין מקוצר תובענה בהליך של סדר דין מקוצר לסילוק ידו של הנתבע ולפינויים של מחסן/סככה ושל גדר אותם בנה הנתבע בשטח הגובל בין החלקות של השניים הנמצא בחזקת התובע .
3) לטענת הנתבע , התובענה הוגשה לפיתחו של ביהמ"ש בהליך של סדר-דין מקוצר על אף שהלכה למעשה עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לקביעת הזכויות הקנייניות בהם , ולפיכך על המחלוקת להתברר בפני ביהמ"ש המחוזי , אשר לו מסורה הסמכות העניינית להכריע בסוגיות משפטיות אלה . עוד טוען הנתבע, כי יש להורות על דחיית התובענה מחמת עילת ההתיישנות .
4) במהלך ישיבת ביהמ"ש מיום 5.7.2010 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה ביהמ"ש ימנה כמומחה מוסכם מודד מוסמך , אשר יקבע את גבולות הנחלה על פי מפה של הסוכנות היהודית מיום 7.2.1961 . לאור הסכמת הצדדים הורה ביהמ"ש על מינויו של המודד , מר שארלי חדד , כמומחה מטעם ביהמ"ש . עוד קבע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 5.7.2010 , כי המודד יבצע ביקור במקום נשוא הסכסוך ויסמן את הגבול שבין שתי הנחלות בהתאם למפה המוסכמת (ראה : מוצג במ/1) .
5) בתאריך 5.7.2010 הגיש התובע לביהמ"ש בקשה לביטול ההסכמה הדיונית בנימוק כי מבדיקה במשרדי האגודה השיתופית ראש פינה התברר לו , כי מפת הסוכנות היהודית איננה רלוונטית עוד ביחס לנחלות שמספריהן 36 ו - 37 . עוד טען התובע בבקשתו זו , כי בשנת 1988 נחתם חוזה דו-צדדי בין האגודה השיתופית ראש-פינה לבין מינהל מקרקעי ישראל שאין הסוכנות מהווה עוד צד לאותו הסכם , וכי בעקבות כך נחתם חוזה נוסף בין האגודה השיתופית ראש-פינה לבין המינהל . עוד טוען התובע , כי נועץ בחברי האגודה השיתופית ראש-פינה וכן במודד האגודה וביו"ר ועד ההנהלה , אשר ציינו בפניו כי המפה איננה רלוונטית עוד לתחומי הישוב ראש-פינה . יודגש , כי הבקשה הלאקונית הנ"ל לא נתמכה בתצהיר התומך בנימוקיה העובדתיים המועלים בה, ואף איננה כוללת בחובה אסמכתאות ו/או כל פירוט של שמות הפונקציונרים הנזכרים בבקשה .
6) בתגובה לבקשה זו ציין הנתבע , כי טענות התובע לפיהן בשנת 1988 נחתם חוזה דו-צדדי בין האגודה לבין המינהל איננה גורעת בפועל מזכויותיהם של הצדדים בנחלותיהם , וזאת כפי שנקבעו במפת הסוכנות היהודית משנת 1961 . עוד טוען הנתבע , כי המפה משנת 1988 מתייחסת אך ורק לזכויות הבנייה במקרקעין ,בעוד שהמפה מטעם הסוכנות היהודית משנת 1961 מתייחסת לזכויות קנייניות מהותיות המוקנות לצדדים .
7) במהלך ישיבת ביהמ"ש מיום 16.2.2011 הוסכם בין הצדדים , כי הנתבע יפנה אל המומחה שאלת הבהרה בכל הנוגע ליכולתו לסמן את קו הגבול התוחם שבין שתי הנחלות בהסתמך על מפת הסוכנות היהודית , וככל שהתשובה תהא חיובית ישלים את חוות-דעתו . ברם , ככל שהתשובה תהא תשובה שלילית הוסכם, כי הנתבע יגיש לביהמ"ש בקשה להעברת הדיון לבית-המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית והחלטה בסוגיה זו תינתן רק לאחר שהתובע יגיב עליה .
8) בתשובת המומחה לשאלת ההבהרה ציין המומחה , כי שני המגרשים 36 ו - 37 הינם חלק בלתי נפרד מחלקות מספר 62 ו - 75 בגוש 13946 , ובנוסף לכך מהווים חלק מתוכנית מספר ג/5626 מיום 24.6.1991 (פורסמה בי.פ.3894) החלה על האזור . עוד ציין המומחה בתשובתו , כי ניתן לסמן באופן טכני את תוכנית המגרשים ולחשב את גבולות המגרשים מבחינה קואורדינטיבית בהתאם לתוכנית החלוקה מטעם הסוכנות היהודית , שכן במסגרת תוכנית זו בוצעה חלוקה מלאה של החלקות שמספריהן 62 , 54 , 53 ו - 36 עד 41 , וכן בוצעה באופן חלקי חלוקה של חלקה מספר 75 למגרשים שמספריהם 1 עד 33 . עם זאת , מדגיש המומחה בתשובתו , כי ניתן לסמן את הגבולות מבחינה טכנית , אולם לא ניתן לבחון במסגרת מפת הסוכנות היהודית את סטטוס הוצאת היתרי בנייה ושל הגדרות המפרידים בין המגרשים השונים , שכן היתרי הבנייה מתבססים על תוכנית בינוי ערים שמספרה ג/5626 הקובעת זכויות בנייה בהתאם להחלטותיה ולאישוריה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה .
9) בתגובה לתשובת המומחה מציין הנתבע , כי מתשובת המומחה עולה בבירור, שאכן ניתן לסמן את הגבולות התוחמים בין המגרשים על פי תוכנית החלוקה מטעם הסוכנות היהודית , וכי התובע מבקש להטעות את ביהמ"ש ביחס למחלוקת , אשר עניינה סילוק יד ממקרקעין והזכויות הקנייניות של הצדדים ביחס למקרקעין השנויים במחלוקת , ולא באמצעות הוצאת היתרי הבנייה כפי עמדת התובע . עוד טוען הנתבע , כי קיבל את הצעת ביהמ"ש בהתאם למתווה הדיוני , על אף שהינו סבור כי עסקינן בתובענה שעניינה הכרעה בזכויות במקרקעין במסווה של תובענה לסילוק יד , ומכאן שלביהמ"ש המחוזי בלבד מסורה הסמכות להכריע בתובענה זו . מאידך , התובע טוען בתגובה לטענות אלו , כי עיקר המחלוקת מתייחסת לסילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין ולהריסת הבנים המפורטים בכתב התביעה (מחסן סככה וגדר) אותם בנה הנתבע נובעים שלא ניתנו לנתבע היתרים מתאימים מטעם הרשויות התכנוניות בהתאם לתוכנית בינוי ערים . התובע אף חוזר בתגובתו זו , אשר גם היא איננה נתמכת בתצהיר ו/או באסמכתאות כלשהן , על טענתו לפיה באגודה השיתופית ראש-פינה נמסר לו, כי הסוכנות היהודית איננה מהווה צד לחוזה הדו-צדדי אותו כרתה האגודה השיתופית עם מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1988 , ולפיכך הזכויות הנובעות מכח מפת הסוכנות אינן רלוונטיות לענייננו , אלא אך ורק תוכנית בינוי ערים שמספרה ג/5626 .
דיון והכרעה
:
10) בפסיקת בתי-המשפט המגמה השלטת היא שלא לאפשר חזרה מהסכמה דיונית , אלא במקרים נדירים ביותר . על אף זאת , אין משום קדושה בהסדר שכזה וכל מקרה נבחן לגופו של עניין . עמד על סוגיה זו גם כ"ב הנשיא (בדימוס) א. גורן בספרו א.גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי - מהדורה תשיעית (סיגא , תשס"ז ), בעמ 298 :
"בעלי הדין רשאים להסכים על דרך הדיון , אך כל הסכם כזה מטבעו נתון לפיקוחו ולביקורתו של בית המשפט , שבפניו מתבררת התביעה . אותו בית משפט רשאי להרשות לבעל דין לחזור בו מההסכם , אם קיים טעם לכך . .... הסדר דיוני עשוי לייעל עד למאוד את בירור המשפט. לכן, ככלל, יש לברך על הסדר כזה , כל עוד אין בו כדי לגרוע מיכולתו של בית המשפט לעשות משפט, זכאים בעלי הדין לצפות ולדרוש שההליך ינוהל על פי המתכונת שנקבעה בהסדר שעליו הסכימו מראש . אך בהסדר אין משום קדושה ואם מתברר שניהול ההליך על פי ההסדר הדיוני לא יאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין בעלי הדין, רשאי הוא להתיר סטיה ממנו. " .
11) ניהול הליך על פי הדרך המותווית בהסדר הדיוני מתיישב עם אוטונומיית הרצון של הצדדים ועקרונות אחרים של דיני החוזים, ולכן מן הראוי כי בית המשפט יכבד, ככל הניתן, את הוראות ההסדר הדיוני. מטעמים אלה קובעת הפסיקה, כי נדרשים, ככלל, טעמים כבדי משקל על מנת להתיר לבעל דין לחזור בו מהסכמה דיונית. מנגד, אין משמעות הדבר, כי הוראות אלה כובלות את בית המשפט, ובית המשפט יכול להתיר חזרה מהסדר דיוני , הכל לפי נסיבות המקרה, (ראה : ע"א 130/77
עוזרי נ' עוזרי
, פ"ד לג (2), 346).
12) בת"א (מחוזי - י-ם) 6241/04 עיזבון המנוח
נבלסי נ' טדסה ואח' מיום 19.2.2007 מונה בית המשפט מספר שיקולים שראוי לשקול לעניין האפשרות להתיר חזרה מהסדר דיוני ובהם: (א) סמיכות הזמנים בין מועד ההסדר הדיוני למועד הבקשה להתיר חזרה ממנו. (ב) מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על קיומו של ההסדר הדיוני והפעולות שננקטו על ידו בהסתמך על קיומו של ההסדר. (ג) מידת המודעות של בעל הדין המבקש למשמעויותיו של ההסדר הדיוני. (ד) "מאזן הנוחות" בין הצדדים, דהיינו: שקילת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מכיבוד ההסדר הדיוני אל מול הנזק שייגרם לצד שכנגד אם לא יכובד ההסדר הדיוני. יצוין, כי אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים ויש לשקול, כאמור, כל מקרה לפי נסיבותיו .
13) כאמור מעלה , לא זו אף זו שבקשת התובע ותגובותיו הינן לקוניות , נעדרות אסמכתאות כלשהן ואינן נתמכות בתצהיר המפרט עם אלו גורמים שוחח ומתי נודע לו ולב"כ כי קיימת מפה נוספת ביחס למקרקעין , אלא שעיון בתשובת המומחה מעלה, כי יש באפשרותו לחוות את דעתו ביחס לחלוקה הטכנית שבין החלקות על יסוד מפת הסוכנות ודי בכך כדי להכריע במחלוקת העיקרית התלויה ועומדת בין הצדדים . מעבר לכך , התובע עצמו היה מיוצג לכל אורך הדרך על ידי עו"ד רשיד הייב , אשר במהלך הדיון מיום 5.7.2010 הצהיר לפרוטוקול כי הוא עצמו ערך את הבירורים הנדרשים אל מול אדריכל האגודה השיתופית ראש-פינה קודם לקיום הדיון בביהמ"ש , וכי הינו מסכים למתווה הדיוני לפיו המחלוקת תוכרע על סמך מפת הסוכנות היהודית . יתירה מזאת , עו"ד הייב אף הגיש לביהמ"ש טרם הדיון בתאריכים 23.5.2010 ו- 20.6.2010 הודעות מטעם האגודה השיתופית וכן מטעם המינהל בדבר זכויותיו של התובע במקרקעין , ומכאן ברי, כי ב"כ הנתבע וכן ביהמ"ש היו סבורים כי נערכו על ידי התובע וב"כ הבירורים הנדרשים ביחס לסטטוס מקרקעין עוד טרם הדיון בביהמ"ש , וכי הסכמתו של ב"כ התובע למינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש על יסוד מפת הסוכנות היהודית תייעל את המשך הדיון לטובת שני הצדדים . באשר לסמכות, כיוון שהסעד המבוקש הוא סילוק יד,יוותר הדיון בביהמ"ש כאן.
14) אשר על כן , הבקשה נדחית . המומחה ישלים את חוות-דעתו בתוך 30 יום בהתאם למפת הסוכנות היהודית (מוצג במ/1) . ב"כ הצדדים רשאים לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה על חוות-הדעת בתוך 15 יום ממועד קבלת חוות-הדעת המלאה עליהן ישיב המומחה בתוך 30 יום . במידת הצורך , לאחר קבלת תשובות ההבהרה רשאים הצדדים להגיש בקשה לחקירת המומחה בביהמ"ש . הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסה"ד .
ניתנה היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.