מבוא
1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי התובעים, לפסילת חוות דעתו של ד"ר ישראל מטות, מומחה רפואי בתחום נוירולוגית ילדים (להלן: "המומחה"), שמונה על ידי כב' סגן הנשיא השופט ש. ברלינר לשמש כמומחה רפואי מטעם בית המשפט ואשר ערך שתי חוות דעת רפואיות, בכל הנוגע לטיב הטיפול הרפואי שקיבל הנתבע 3 (להלן: "המנוח") על ידי המשיבים.
2. במסגרת הבקשה שהוגשה על ידי התובעים, סקרו התובעים את ההליכים שהתקיימו בבית המשפט ואת חוות הדעת שניתנו על ידי המומחה. לטענתם, נתבררו במהלך חקירתו הנגדית השנייה של המומחה ביום 17/02/13 מחדלים רבים בעבודת המומחה, שכן המומחה ביסס את חוות דעתו על הנחות שגויות ועקב כך הטעה את בית המשפט בחוות דעתו. עוד נטען על ידי התובעים, כי מסיבות לא ברורות, לא ציין המומחה פרטים מהותיים הנוגעים לתובענה, התעלם מחוות הדעת הרפואיות שהובאו לעיונו וחזר בו באין ספור נושאים מהאמור בחוות הדעת.
עוד טענו התובעים, כי הדברים שאמר המומחה בחקירתו הנגדית סותרים לחלוטין את שנאמר על ידי פרופ' משה גמרי ומביאים למסקנה, כי המומחה פעל בחוסר שקיפות ואף אמינותו האישית נפגעה.
התובעים טענו, כי חוות הדעת שנערכו על ידי המומחה אינן עומדות בסטנדרטים הנדרשים ממומחה בית המשפט, לא ניתן לבסס עליהן מסקנה משפטית ויש להורות על פסילתן מכל אותם נימוקים שפורטו על ידם.
לגוף העניין טוענים התובעים, כי המומחה חזר בו בחקירתו הנגדית מקביעתו, כי כל הרשומות הרפואיות שהיו מעורבות בטיפול הרפואי בקטין התנהלו בסטנדרטים המקובלים ובצורה תקינה (עמוד 1 ו-2 לפרוטוקול), ואישר, כי מעולם, בכל מהלך עבודתו כרופא, לא נתקל בהתנהגות רפואית דומה.
כן נטען, כי המומחה הניח בחוות דעתו, כי המנוח נולד עם היקף ראש גדול מהממוצע וכי קצב גידול היקף הראש של המנוח היה גדול לאורך כל הדרך, שעה שהמנוח נולד עם היקף ראש קטן מהממוצע.
עוד נטען על ידי התובעים, כי המומחה טעה לגבי שיעור הקפיצה באחוזי הראש של המנוח, אשר לא זו בלבד שנצפה שינוי של שני אחוזונים בעקומה, המצריך בדיקת רופא לעמדת המומחה, הרי בפועל נצפה אף גידול בשיעור של 4 אחוזונים, כפי שנאלץ המומחה לאשר בחקירתו הנגדית.
התובעים מוסיפים וטוענים, כי המומחה אף לא ציין בחוות דעתו, כי ד"ר טרויצקי התרשלה, עת שלא הפנתה את המנוח לבדיקת הדמיה לבירור הסיבה לגידול בהיקף הראש.
עוד טענו התובעים, כי במהלך החקירה הנגדית התברר, כי המומחה לא ציין בחוות דעתו שרופאי בית החולים טעו בפענוח בדיקות היקף הראש של המנוח, וזאת על פי ממצאי בדיקתו הוא.
התובעים טענו, כי שעה שהמומחה אמור לפעול על פי חובת הנאמנות כלפי שני הצדדים, הרי משהוא "מכסה" על טעות של מי מאנשי הצוות הרפואי, נפגעת האובייקטיביות שלו ואין התובעים יכולים עוד ליתן אמון במסקנותיו.
עוד טענו התובעים, כי המומחה לא ציין בחוות דעתו פרטים מהותיים לגבי בדיקות העיניים שעבר המנוח בבית החולים, ובפרט לא את העובדה, שבדיקות העיניים נערכו למנוח רק עשרה ימים לאחר שהגיע המנוח לאשפוז, ומכך עולה, כי המומחה לא בדק את התיק באופן אובייקטיבי, אלא הסתיר באופן סיסטמתי כל נתון שהיה פועל לרעת הצוות הרפואי, ושעה שעוד בפסק דין ת"פ (ירושלים) 2065/06,
מדינת ישראל נ' ישראל אשר ולס (פרסום נבו) (להלן: "
פסק דין ולס"), צוין, כי בדיקות עיניים רלבנטיות, ככל שבוצעו בסמוך ממש לאירוע.
עוד טוענים התובעים, כי המומחה לא ציין, כי הרשומות הרפואיות של המנוח נערכו בצורה לקויה או שהינן שגויות או כי חל עיכוב של 3 ימים בביצוע בדיקות ההדמיה למנוח.
עוד נטען על ידי התובעים, כי המומחה הסתיר את העובדה, כי הנוזל שנוקז מראשו של המנוח היה מורכב מחומר ישן ומחומר חדש, ושעה שעובדה זו משנה את התמונה בכללותה.
בנוסף נטען על ידי התובעים, כי המומחה לא ציין בחוות דעתו, שערכי ההמוגלובין של המנוח היו נמוכים בצורה חריגה ושעל הרופאים המטפלים היה להמשיך בבירור.
עוד נטען על ידי התובעים, כי המומחה אף לא ציין בחוות דעתו את העובדה, שממצא של אקסטרנל הידרוצפלוס, ממנו סבל התובע, מהווה גורם סיכון לדימום בתוך המוח.
אם לא די בכך, טענו התובעים, כי המומחה לא רק שלא התמודד עם חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, אלא שכלל לא עיין בהן.
לבסוף טענו התובעים, כי המומחה אף העיד עדות שקר, שכן נמנע מלהודות בטעויותיו, עמד על דעתו וחזר בו מעדותו רק כאשר עומת עם העובדות. זאת ועוד, לטענת התובעים, עולה מעדותו של המומחה, כי "גייס" את פרופ' משה גמרי ליתן חוות דעת בתיק, על מנת להגן על חוות דעתו הראשונית, תוך שהמומחה ופרופ' משה גמרי עושים במחשכים יד אחת ונמנעים מלהביא את האמת העובדתית בפני בית המשפט.
לטענת התובעים, הנימוקים, שעיקרם פורט לעיל, מצדיקים את פסילת חוות דעתו של המומחה ויש להוציאה מתיק בית המשפט.