החלטה בתיק ת"א 43806-05-12

1. בתיק זה עומדת לדיון בקשת התובע למתן צו עיקול זמני על נכסי הנתבעת בגין תביעה כספית על סך של 1,386,000 ש"ח.

בשלב זה תלוי ועומד צו איסור דיספוזיציה שניתן על ידי כב' הרשם גבאי במעמד צד אחד.

הנתבעת הגישה תגובה והתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה.

השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים.

ראה רע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ.

בבחינת עילת התביעה הנטענת בבקשה למתן צו עיקול עולות העובדות הבאות:

הצדדים מחזיקים 20% (כל אחד מהם) במניות חברת אינטרקולוני נווה צדק בע"מ (להלן: "חברת נווה צדק").

יתרת 60% מהמניות חברת נווה צדק מוחזקות על ידי חברת אינטרקולוני השקעות בע"מ (להלן: "חברת אינטרקולוני").

חברת נווה צדק ביצעה פרויקט בנייה בשכונת נווה צדק כאשר המשיבה היתה גם קבלן משנה שסיפק שירותי בנייה לחברת נווה צדק.

בגין עבודות אלו, נותרה חברת נווה צדק חייבת כספים למשיבה.

יחד עם זאת, היתה חברת נווה צדק חייבת כספים למבקשת (לא ידוע בגין מה) ולפיכך, התבקשה המבקשת, על ידי מנהלי המשיבה ומנהלי חברת אינטרקולוני, להעביר לידי המשיבה סך של 1,386,000 ש"ח אותם תקבל מחברת נווה צדק שהוא שיעור חלקה של המבקשת בחובה של חברת נווה צדק למשיבה בהתאם לשיעור אחזקותיה בחברת נווה צדק.

חברת נווה צדק שילמה למבקשת את המגיע לה והמבקשת העבירה הכספים לידי המשיבה כנגד חשבוניות מס שהונפקו לה על ידי המשיבה.

לטענת המצהיר, מנהל המבקשת, הכחישו מנהלי המשיבה וחברת אינטרקולוני בדיעבד את בקשתם זו  מהמבקשת ואף טענו כי כלל לא היה חוב של חברת נווה צדק למשיבה.

לטענת המבקשת, הוצאו לה חשבוניות פיקטיביות על ידי חברת נווה צדק מאחר ולא בצעה כל עבודות עבורה.

בנסיבות העניין, טענה המבקשת כי יש להשיב לה את הכספים ששילמה.

בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי אופן ביצוע התשלום לידיה בגין ביצוע עבודות הבנייה בפרוייקט נווה צדק התקבל בהחלטת השותפים בחברת נווה צדק.

ממילא, טענה המשיבה, לא היתה חברת נווה צדק מעבירה כספים למבקשת אלא משלמת תחילה למשיבה את המגיע לה בגין עבודות הבנייה בטרם היתה מעבירה כספים למבקשת.

לטענת המשיבה, המבקשת לא נפגעה באופן ביצוע תשלום זה ותביעתה זו נובעת רק משום שאינה יכולה לרשום ההוצאה בספריה ואין בטענה זו כדי להקים לה עילת תביעה כנגד המשיבה.

2. במעמד הדיון אמר נציג המבקשת בחקירתו הנגדית: ".. אם אפשר היה להכיר בחשבוניות לא הייתי עולה על הבעיה ולא היתה מוגשת תביעה בעצם. פניתי לשותפים ואז התברר שרק אני העברתי כסף והשותפים האחרים לא העבירו כסף, ואין לכך שום אזכור בשום מקום".