החלטה בתיק ת"א 4072-08-11

בעניין: בקשת התובעת למינוי מומחים

עיקרון יסוד בתביעות על פי חוק הפלת"ד הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע ועליו לבחון את הבקשה למינוי מומחה בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. ככלל, אין מקום לנקוט כלפי תובעים בגישה קפדנית וחשדנית יתר על המידה, ויש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. במקרה של ספק, יש למנות מומחה שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שהתובע אכן סובל מנכות עקב התאונה (ראה: רעא 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פס"ד מיום 30.5.12, פורסם במאגרים המשפטיים).

על רקע עיקרון יסוד זה, אבחן את הבקשה ביחס לכל אחד מן התחומים הרפואיים:

התחום האורטופדי

בתעודת חדר המיון של בית החולים פוריה מיום התאונה - 29.3.10, צוין כי התובעת נחבלה בצוואר ובבדיקת אורטופד נמצאה רגישות בע"ש צווארי. בבדיקתה ביום 14.4.2010 ע"י מומחה לכירורגיה אורטופדית נמצאה הגבלה קלה בתנועות הצוואר ורגישות במישוש מעל ע"ש גבי וסקפולה שמאלית. ביום 15.6.2010, בבדיקה ע"י מומחה לכירורגיה אורטופדית, צוין כי היות והכאבים ממשיכים מעבר לזמן סביר, מומלץ להפנות את התובעת לבדיקת מיפוי עצמות לע"ש גבי בעיקר. ביום 29.3.2011 הופנתה התובעת לבדיקת CT ע"ש מותני וגבי, לאחר שצוין כי היא עדיין סובלת מכאבי גב תחתי. בבדיקת CT שבוצעה ביום 10.4.11, נמצא כי בעמוד שדרה מותני התובעת סובלת מ"בלט אחורי קל של אנולוס פיברוזוס בדיסקוס L5-S1 עם לחץ קל על השק הדורלי", ובעמוד שדרה גבי התובעת סובלת מ"זיזים גרמיים אחוריים של גופי החוליות D-11-D-12, D8-D9 על לחץ קל על השק הדורלי".

ממצאים אלה, יש בהם כדי להוות את אותה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה. השאלה האם ממצאים אלה, בין היתר נוכח מועד גילויים, קשורים בקשר סיבתי לתאונה נשוא כתב התביעה, כמו טענות הנתבעת באשר למצב רפואי קודם שאינו קשור לתאונה, הן שאלות שבמומחיות שמן הראוי שהמומחה יידרש להן ויעמוד על המצב לאשורו.

תחום הפה ולסת

בתעודת חדר המיון מיום התאונה צוין כי התובעת נחבלה בפנים והקיאה. ביום 30.3.3010 שוב אושפזה התובעת, לאחר שהתלוננה על סחרחורות והקאות מרובות. ביום 6.4.2010, בבדיקה שעברה התובעת אצל מומחה לכירורגיית פה ולסת, נמצא כי היא סובלת מ "post traumatic TMD". בחודש מאי 2010 החלה התובעת בטיפולי פיזיוטרפיה "עקב כאבים באזור שרירי הלעיסה שהחמירו לאחר תאונת דרכים שעברה". ביום 6.7.2010 צוין ע"י הפיזיוטרפיסטית כי "לאחר 5 טיפולים שעברה, אין שינוי במצבה. מתלוננת על כאבים עזים באזור הרקות, כאבים בפנים בזמן אכילה. לציין ירידה במשקל בתקופה האחרונה, עקב התגברות כאבים בזמן אכילה שמונעים ממנה לאכול". ביום 22.7.2010 צוין כי הטיפול הסתיים ללא שינוי במצבה וכי היא סובלת מכאבים משרירי הלעיסה הסוגרים ו"מרגישות עזה בגיד בטמפורלים דו"צ". כן צוינו "קליקים בפתיחה במפרק הימני" "ברקע הידוק שיניים בלילה למרות שימוש בסד לילה".

מסמכים אלה, יש בהם את אותה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום זה. ושוב - השאלה בדבר המצב הרפואי הקודם ממנו סבלה התובעת בתחום זה, לרבות בגין התאונה שעברה בטורקיה בחודש יולי 2006 והממצאים שנמצאו בעקבותיה, כמו גם בעיות נוספות מהן סבלה התובעת בתחום זה, כגון חריקת השיניים, והשאלה אם החמירו בעקבות התאונה, הן שאלות שבמומחיות שעל המומחה שימונה להשיב עליהן.   

התחום הפסיכיאטרי

התובעת הציגה ראיות ולפיהן ביום 21.6.2010, במסגרת הטיפול הפיזיוטרפי שעברה, ציינה הפיזיוטרפיסטית כי התובעת "כאובה, נמצאת בדיכאון, שוחחתי בטלפון עם הרופא המשטרתי אמרתי לו שלדעתי עליה לקבל עזרה נפשית".

ביום 25.8.11 הופנתה התובעת ע"י רופא משטרתי למחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח 10 ברמב"ם, כאשר בהפניה זו צוין כי "לאחר שעברה ת"ד לפני שנה ו-4 חוד' אושפזה שבועיים הייתה בביתה כ- 3 חוד עקב פגיעות רבות בגוף, כמו כן מאז הפרעות בשינה...חרדות, ירידה במצב הרוח והימנעות. מטופלת ע"י ק. מע"ן במשטרה בתדירות של פעם בשבועיים עד לפני כשבוע. מצבה מאופיין בעליות וירידות כגון חרדה, עצבנות, חלומות על תאונה לאחר יותר משנה עדיין אותן תלונות ולכן נא בדיקתכם והמלצות לגבי המשך טיפול כלל תרופתי".

בסיכום טיפול של קצינת מע"ן מחוז חוף מיום 5.1.12 צוין, בין היתר, כי התובעת הופנתה לקצין מע"ן ע"י רופא מחוזי, לאחר שאובחנה כסובלת מטראומה של שרירי הפנים, כאבי גב, הפרעות בשינה, מתן שתן תכוף בלילה, חרדה גבוהה, ירידה משמעותית במשקל, ירידה במצב הרוח והימנעויות. התובעת נפגשה עם קצינות מע"ן וצוין כי מצבה מתאפיין בעליות וירידות, דבר הנמשך לאורך זמן ויכול להעיד על פוסט טראומה. התובעת הופנתה לבדיקה פסיכיאטרית בבי"ח 10 אך לא ביצעה בדיקה ו"בהתייעצות על גורמי רפואה הומלץ שתקבל טיפול תרופתי באזרחות תחת מעקב צמוד של פסיכיאטר שילווה אותה להמשך דרכה". ההמלצות בסיכום מסמך זה היו המשך טיפול פסיכוטרפוייטי והפנייה לפסיכיאטר ושקילת אופציה לטיפול תרופתי.

בהודעתו מיום 30.10.12 מסר ב"כ התובעת כי מבירור שערך עם התובעת עלה כי למרות שלא חל כל שיפור במצבה הנפשי, היא לא פנתה לקבלת טיפול רפואי נפשי מאז שחרורה וזאת בניגוד להמלצת קצינת מע"ן במשטרת ישראל.

לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים בעניין, סבורני כי מדובר באחד מאותם מקרים "גבוליים", בהם התשתית הראייתית אמנם דלה, אולם עדיין, בהתחשב באמור באותם מסמכים, הקושרים את מצבה של התובעת לתאונה שחוותה, ומציינים כי היא טופלה בתחום הנפשי במסגרת המערך לעזרה נפשית במשטרת ישראל בתדירות של אחת לשבועיים, כשבסיכומו של דבר הומלץ על הפנייתה לטיפול פסיכוטרפואיטי ולפסיכיאטר, ועל רקע מגמת הפסיקה עליה עמדתי לעיל, מן הראוי להיעתר לבקשה גם בתחום זה. יחד עם זאת והואיל ומדובר במקרה גבולי מן הראוי לחייב את התובעת במימון הביניים של שכר המומחה בתחום זה.

התחום הנוירולוגי

בתחום זה התובעת לא הצביעה ולו על ראשית ראייה המצדיקה מינוי מומחה. מהמסמכים שהוגשו עולה, כי הבדיקה הנוירולוגית שעברה התובעת ביום התאונה נמצאה תקינה, וכך נמצא גם בבדיקה שעברה ביום 31.5.2010 ע"י מומחה בתחום הנוירולוגיה.  

סיכום

על יסוד האמור לעיל, ימונו מומחים בתחום האורטופדי, הפה ולסת והפסיכיאטרי, וזאת בהחלטה נפרדת.