החלטה בתיק ת"א 3447-10-11

הבקשה

בפני בקשת הנתבעים להורות על מחיקת התביעה ו/או מחיקת תביעת התובע 2 (להלן: "התובע").

לחילופין מבקשים הנתבעים להורות על הוצאת חוות הדעת הרפואית מטעם התובע מתיק בית המשפט ולקבוע כי הוא מנוע מלהוכיח עניין שברפואה.

לחילופי חילופין, מבקשים הנתבעים להורות לתובע לעמוד לבדיקת מומחה מטעמם אשר תתבצע בהתאם להוראות המומחה.

כן מבקשים הנתבעים להורות כי התובעים ישאו בשכ"ט המומחה, בגין ביטול זמנו, בשל הבדיקה שהופסקה.

העובדות הדרושות לעניין

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת 1 (להלן: "התובעת"), לטענתה, בגין איחור באבחון גידול בפיה.

התובע הינו קטין, יליד 1995, בנה של התובעת, אשר סובל מאוטיזם. על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, כתוצאה ממצבה הרפואי של התובעת וחוסר יכולתה להקדיש לתובע זמן כבעבר, נגרם לתובע נזק נפשי.

התובע תמך תביעתו בחוות דעתו של פרופ' אברהם ויצמן, אשר ציין כי עובר לאירועים נושא התובענה, התובע תפקד בצורה עצמאית, השתתף בקבוצת שחיה, אימון בחדר כושר, חברות בצופים, רכיבה על אופניים, במשחקי כדורסל ומטקות ולמד בבית ספר רגיל. פרופ' ויצמן ציין כי אין ספק שהצלחה זו קשורה להשקעה העצומה של האם, אשר בנתה עבורו מסגרות טיפוליות ושיקומיות שענו על צרכיו וקידמו את תפקודו. פרופ' ויצמן מציין כי התקדמות זו נקטעה, באופן לא צפוי, על רקע מחלת האם והעדר זמינות ופניות רגשית לטיפול בתובע מה שהוביל לנסיגה נרחבת בכל תחומי חייו, הנפשיים והגופניים, של התובע כך שכיום הינו מתקשה להשתלב אפילו במסגרת לחינוך מיוחד ובוודאי שאינו יכול לחזור לרמת תפקודו, טרם מחלת האם. פרופ' ויצמן מציין כי "...האיום על קיומה של האם ושלמותה הגופנית לצד ההתדרדרות במצבה הנפשי ערערה באופן חמור את היציבות שהושגה בעמל רב של האם לאורך שנים רבות. בתוקף היותו לוקה ב- PDD אין לברק את היכולת להסתגל לאובדן התמיכה של האם אשר היתה כל עולמו וקרס ללא שוב".

פרופ' ויצמן העריך את נכותו הנפשית של התובע, בשיעור של 25% כאשר 20% מתוכם יש לייחס באופן ישיר למחלת האם וסיבוכיה.

הנתבעים פעלו להגשת חוות דעת נגדית ופנו למומחה רפואי מטעמם - פרופ' שמואל טיאנו (להלן: "המומחה" או "פרופ' טיאנו").

התובע הגיע לבדיקה אצל פרופ' טיאנו כשהוא מלווה בהוריו.

בהתאם להוראות פרופ' טיאנו, התובע נכנס לחדר הבדיקה כאשר אמו התבקשה להמתין מחוץ לחדרו של פרופ' טיאנו, בעת הבדיקה. במקביל התבקשה האם למסור אנמנזיה לאסיסטנטית של פרופ' טיאנו.

לטענת הנתבעים, לאחר זמן קצר, התפרצה אמו של התובע לחדרו של פרופ' טיאנו ולא אפשרה את המשך הבדיקה, בטענה כי אינה מוכנה שהתובע ייבדק שלא בנוכחותה.

הנתבעים מוסיפים ומציינים כי המומחה שוחח טלפונית עם ב"כ התובעים והסביר לה את בקשתו ואופן ביצוע הבדיקה אך הדבר לא הואיל ובסופו של יום הוא נאלץ להפסיק את הבדיקה.

בגין פגישה זו חייב פרופ' טיאנו את הנתבעים, בסך של 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי לדעת פרופ' טיאנו לא ניתן לבצע בדיקה לצורך הערכת מצבו הרפואי של התובע, כאשר אמו נוכחת בחדר שכן עילת תביעתו של התובע, מבוססת על הטענה  שמצבו הנפשי הוחמר עקב ריחוק או תשומת לב מופחתת של האם, בתקופת מחלתה. לפיכך, לדעת פרופ' טיאנו, יש חשיבות לבדיקת התובע ותגובתו, בסיטואציה בה הוא לא ליד אמו, כפי שציין במכתבו מיום 7.10.12 הנספח לבקשה, כדלקמן:

"בתאריך 2.10.12 הגיעו למרפאתי הגברת ז.ה., בעלה והנער ....בן ה- 17 וחצי.