החלטה בתיק ת"א 34131-06-12

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב לנקוט כל הליך שעניינו סגירת חשבון עו"ש המנוהל אצל המבקשת שמספרו **** (להלן: " החשבון"); ליתן צו מניעה זמני האוסר על הבנק להחזיר השיקים המשוכים מהחשבון מסיבת "אי כיסוי מספיק", וכן ליתן צו האוסר על הגבלת החשבון.

יחד עם הבקשה הגישה המבקשת תביעה עיקרית, שגם בה התבקש סעד שימנע סגירת החשבון והחזרת השיקים בשל העדר כיסוי מספיק.

דיון בבקשה למתן סעד זמני, במעמד שני הצדדים, התקיים ביום 5.7.12.

לבקשת ב"כ המבקשת, הוריתי בתום הדיון על מחיקת הסעד המבוקש ביחס להגבלת החשבון, וזאת לאחר שב"כ המבקשת שוכנעה, לאור הערות בית המשפט במהלך הדיון, כי ההליך שנקטה המבקשת בעניין זה, אינו ההליך המתאים. 

המבקשת הודיעה בסיכומיה כי לאחר הדיון בבקשה, במעמד שני הצדדים, הגישה ערעור, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, במסגרת עש"א 54242-07-12, וכב' השופט אריה נאמן, ששימש שופט תורן, במהלך פגרת בית המשפט, הורה באופן זמני על עיכוב זמני של תחילת ההגבלה. הערעור, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, קבוע בפני כב' השופט דאוד מאזן וטרם נקבע לדיון. 

מכאן, שנותר לי להכריע רק בבקשת המבקשת לסעד שעניינו אי סגירת החשבון. הואיל ואין חולק כי החשבון כבר נסגר בעת הגשת הבקשה, הרי שהסעד המבוקש על ידי המבקשת, הוא למעשה, בקשה למתן צו עשה לפתיחת החשבון מחדש לאחר שכבר נסגר.

העובדות הצריכות לבקשה :

1.      המבקשת הינה חברה העוסקת בסחר במכוניות אשר ניהלה את חשבונה אצל המשיב (להלן- " הבנק" או " המשיב").

2.      בהתאם ל- "בקשה למסגרת אשראי מדורגת בחשבון עובר ושב בריבית משתנה" (נספח ב' לתגובת המשיב לבקשה), מסגרת האשראי המקסימאלית בחשבון לתקופה שתחילתה ביום  14.11.11 ועד ליום 29.12.11, עמדה ע"ס של 100,001 ש"ח בלבד.

3.      ביום 19.12.11 שלח המשיב למבקשת התראה על פי חוק שיקים ללא כיסוי (נספח ט' לתגובת המשיב לבקשה), לאחר שהמשיב סרב לפרוע 5 שיקים בשל העדר כיסוי.

4.      ביום 5.1.12 שלח המשיב למבקשת "הודעה על החלטה לסגירת חשבון" שעמד אז על יתרת חובה בסך של 47,500- ש"ח (נספח ג' לתגובת המשיב לבקשה).

5.      באותו היום (5.1.12) שלחה באת-כוחה הקודמת של המבקשת, עו"ד מורן בן יצחק, מכתב לבנק  (נספח ד' לתגובת המשיב לבקשה), בו הלינה על הודעת החילול שנשלחה על ידי הבנק בגין חמישה שיקים ללא התראה מוקדמת ומבלי שניתנה למבקשת שהות להגיב, וביקשה לשנות את החלטת הבנק לעניין החזרת השיקים בגין אי כיסוי מספיק (א.כ.מ.) לביטול בשל "מתן הוראת ביטול" (נ.ה.ב.), וזאת בשל גניבת שיקים מן המבקשת, גניבה שבגינה הוגשה תלונה למשטרת ישראל ביום 22.12.11. 

6.      ביום 22.2.12 השיב הבנק למכתב ב"כ המבקשת (נספח ה' לתגובת המשיב), בציינו כי בניגוד לטענות המבקשת, ניתנה למבקשת התייחסות הוגנת; כי השיקים שהוחזרו מסיבת א.כ.מ. גרמו לחריגה בחשבון מעל קו האשראי המאושר; וכי השיקים שלטענת המבקשת, נגנבו, נושאים את חתימת מורשה החתימה של המבקשת, ולכן הטענה כי סורבו שלא כדין, אינה נכונה. המשיב התריע במכתבו כי החשבון מתנהל באופן בלתי תקין; כי ישנן חריגות מתמשכות ממסגרת האשראי המאושרת; כי בחשבון ביטול "סיטונאי" של שיקים במידה בלתי סבירה ומקובלת; וכי אופי פעילות זה אינו הולם ניהול תקין של חשבון לקוח על פי הוראות הדין ונוהלי הבנק. הבנק הודיע במכתבו הנ"ל מיום 27.2.2012 כי אם פעילות זו לא תיפסק באופן מיידי, יסגור את החשבון.

7.      לאחר שאופי הפעילות, לפי סברת הבנק, לא השתנה, סגר המשיב ביום 17.5.12 את החשבון.

8.      ביום 22.5.12 שלח ב"כ המבקשת מכתב למשיב, ובו ביקש להימנע מסגירת החשבון הואיל ופעולה זו הינה צעד שרירותי וחד צדדי שננקט על ידי הבנק ללא כל נימוק או הצדק סביר ומבלי שהדבר הובא לידיעת המבקשת. המכתב התקבל אצל הבנק ביום 23.5.12.

9.      משדרישת המבקשת לא נענתה, הוגשה ביום 19.6.12 התובענה שבפניי למתן צווים קבועים, ובד בבד, עתרה המבקשת למתן הסעדים הזמניים נשוא הבקשה.

10.  בדיון במעמד שני הצדדים שהתקיים ביום 5.7.12, נחקרו על תצהיריהם, מנהל המבקשת, רביע חאג'; ומנהל סניף שפרעם של המשיב, מר ג'רייס; בתום הדיון, נמחק, כאמור, הסעד שהתבקש  ביחס להגבלת החשבון, שבגינו הוגש מאוחר יותר הליך נפרד. 

11.   סיכומי המבקשת הוגשו רק ביום 30.7.12 במקום ביום 15.7.12, לאחר שניתנה ארכה להגשתם, לבקשת ב"כ המבקשת. סיכומי המשיבה הוגשו ביום 5.8.12. ביום 31.7.12 הוגשה על ידי הבנק בקשה להצגת מוצג נוסף המעיד על כך שלמבקשת חשבון נוסף בבנק אחר. נעניתי לבקשה בהחלטתי מיום 2.8.12, והמוצג שעניינו שיק שנמשך מחשבונה של המבקשת בבנק מזרחי טפחות, סניף כיכר המדינה, צורף לתיק.

12.  משהגישו ב"כ הצדדים את סיכומי טענותיהם בכתב בבקשה שבפניי, בשלה העת להכריע בבקשה.