החלטה בתיק ת"א 165323-09

לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורולוגיה, הנפרולוגיה והגסטרואנטרולוגיה.

התביעה הוגשה בעקבות תאונת דרכים אשר ארעה לתובעת ביום 9.6.05 בהיותה כבת שנתיים כמפורט בכתב התביעה.

בדיון אשר התקיים  ב-3.10.11 בפני כב' השופטת טולקובסקי הגישה התובעת בקשה למינוי מס' מומחים בתחומי הנוירולוגיה, האורולוגיה, הפסיכיאטריה והגסטרולוגיה. ב-3.10.11 ניתנה החלטה רק לגבי מינוי נוירולוג. בתיק מונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה וניתנה חוות דעתו.

לא ניתנה החלטה לגבי מינוי מומחים נוספים.

עתה עותרת התובעת למינוי מומחים בתחום האורולוגיה ו/או גסטרואנטרולוגיה ו/או נפרולוגיה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי מדובר בבעיות מולדות אשר התעוררו שנים רבות לאחר התאונה וכי אין לממצאים כל קשר לתאונה.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, ובחנתי את התיעוד הרפואי שהובא לפניי, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי.

ההלכה לעניין ראשית ראייה נקבעה ב רע"א 1338/90שיק נ' מטלון פד"י מד (2) 218.

" על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז ­1986,  אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על­כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. "

ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה (ראה ע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו פ"ד מ"ז (4) 89 ). ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09).

  ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09) נפסק בין היתר כי מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים.

בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה (כתוארו אז), כי: "... אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראה רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991).

מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי מסיכום ייעוץ מ-13.5.13 של ד"ר קובלסקי יעל, מומחית בנפרולוגיית ילדים מצויין כי "בסונר: גודש קל במערכת מאספת מימין, כיס שתן מעט מעובה וחשד לאורטרוצלה. הוחל טיפול מונע ברספרים והופנתה לאורולוג ילדים (ד"ר סיפלה)... כליה ימנית 35% עם צלקות קורטיקליות...הרטבת יום ולילה... טופלה תחילה בנוביטרופן והוסף טיפול במינרין... התחדשות ארועי זד"ש ממליצה להפנות למיפוי DMSA  חוזר... המשך טיפול תרופתי לפי המלצת אורולוג ומעקב שלו..."

בהפנייה הכללית מ-13.5.13 נאמר "זיהומים חוזרים בדרכי השתן... המשך טיפול תרופתי לפי המלצות אורולוג".

בהפניה לרפואה יועצת מ-2.4.13 הופנתה לUS  , טיפול מונע והופנתה לאורולוג ל DMSA שהדגים תפקוד מימין 35% עם צלקות קורטיקוליות. הופנתה לתל השומר לצורך ניתוח... מרטיבה בלילות..."

כן ב-7.4.11 בהפניה נאמר "ממשיכה להרטיב בלילות הודגם גודש מינימלי של המע' המאספת".

ב-5.10.09 נאמר כי "אולטראסאונד קדם לידתי היה תקין".

מסיכום מידע רפואי מ-10.9.09 נאמר "בשנת 2005 עברה 2 תאונות דרכים. מאז מרטיבה ביום ובלילה. כליה ימנית קנה עם תפקוד יחסי 35%. מועמד לניתוח".

בתיעוד מ-17.8.09 מאת  ד"ר וולקוב אולגה נאמר בממצאי מיפוי כליות  "כליה ימנית קטנה עם קליטה מופחתת. יש לציין קליטה לא אחידה עם ליקוי קליטה קורטיקלי  באספקט לטראלי אחורי של הכליה. תפקוד יחסי מימין 35%... כליה ימנית עם ירידה בתפקוד , קטנה".