כנגד המבקש הוגש כתב אישום לבית-משפט השלום (עניינים מקומיים) בתל-אביב-יפו, המייחס לו עבירה לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק), בשל עיסוק בעסק של "ליטוש עץ ומתכות" ללא רישיון עסק כחוק.
לפי הנטען בכתב האישום, בחודש נובמבר 1999, עסק המבקש בעסק של ליטוש עץ ומתכות, מבלי שהיה בידיו רישיון עסק לעשות כן, בניגוד לסעיפים 4, 14 ו-15 לחוק. על-פי כתב האישום, העסק הנ"ל טעון רישיון לפי החוק ולפי פריטים 10.9 ו-א10.16 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995 (להלן: צו רישוי עסקים).
בית-משפט השלום (עניינים מקומיים) בתל-אביב-יפו (להלן: בית-משפט השלום) זיכה את המבקש מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, בקובעו, בין היתר, כי המשיבה לא ציינה בכתב האישום את הפריט הנכון בצו רישוי עסקים, הן לגבי פריט הרישוי העוסק בליטוש העץ והן לגבי פריט הרישוי העוסק במתכת.
על הכרעתו זו של בית-משפט השלום ערערה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית-הנשיא ד' ברלינר וכבוד השופטים ז' המר וי' שיצר) קיבל את הערעור וקבע, כי סעיף א10.16 מדבר על עץ ועל "עיבודו", ובגדר זאת נכללות גם פעולות של ליטוש וכו'. בנוסף, קיבל בית-המשפט את הערעור אף לעניין ליטוש המתכת ופסק, כי אשר לעיסוק במתכת, השימוש בפריט הסל 10.9 הינו מתאים, זאת משום שהן פריט 10.9 והן פריט 10.14 מצויים באותה הקבוצה ומטרותיהן זהות לחלוטין, לפי הצו, למטרות הרישוי של עסק לפי פריט 10.14ו'. עוד הוסיף וקבע בית-המשפט המחוזי, כי שגה בית משפט השלום כששלח את הכרעת הדין לצדדים בדואר ולא ערך שימוע בנוכחות הצדדים, כנדרש בחוק. אולם, מכיוון שבאת-כוח המבקש ידעה שכך יעשה ולא הלינה על ההחלטה באותה הישיבה, בה סיכמו כך הצדדים, מנועה היא מלהתנגד לכך בהמשך.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר בגדרה טוען המבקש, כי טעה בית-המשפט המחוזי, כשדחה את טענתו הבראשיתית, כי יש למחוק את הערעור שהוגש כנגדו על הסף, עקב הגשתו באיחור. לטענתו, ההסכמה בין הצדדים, לפיה פסק-הדין ישלח בדואר, אין בה כדי להוות הסכמה כלשהי, כי תקופת הגשת הערעור, הקבועה בחוק, תשתנה ולא היה זה בסמכות בית-המשפט לדון בערעור זה. בנוסף, טוען המבקש, כי התנאי שבהוראת פריט 10.9 לא התקיים וכי פריט א10.16 אינו עונה לאישום של "ליטוש". לפיכך, טוען המבקש, כי על בית-משפט זה לבטל את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ולזכותו מכל אישום.
מנגד, המשיבה תומכת יתדותיה בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור. המשיבה טוענת, כי אין כל נסיבות המצדיקות מתן רשות ערעור. בנוסף, טוענת המשיבה, כי יש לסלק את בקשת רשות הערעור על הסף, עקב איחור של 57 יום בהגשתה. כמו-כן, לעניין האיחור בהגשת הערעור, טוענת המשיבה, כי הכרעת הדין נשלחה אליה באיחור בדואר, ולפיכך הגשת הערעור באיחור, נבעה מכך. בנוסף, לעניין טענות המבקש ביחס לליטוש המתכת, כי פריט 10.14 הינו פריט מיוחד, והוא הועמד לדין בגין פריט 10.9 לצו, טוענת המשיבה, כי שני הפריטים מצויים באותה קבוצה של עסקים ומטרת הרישוי של עסק לפי פריט 10.14 זהה לזו של פריט 10.9, ואילו למבקש, אין רישיון לפי שני הפריטים.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים. בענייננו, המדובר הוא בבקשת רשות ערעור בנוגע לעניין קונקרטי ביותר, אשר פרטני לצדדים. בקשת רשות ערעור זו, איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מנסיבות העניין הפרטניות של המבקש, והלה אף לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123).
דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין.
קביעת בית-המשפט המחוזי - לפיה הן לגבי העיסוק בליטוש עץ, המופיע בכתב האישום כטעון רישיון לפי פריט 10.16א לצו והן לגבי העיסוק בליטוש המתכת, המופיע בכתב האישום כטעון רישיון לפי פריט 10.9 לצו, היה על המבקש לקבל רישיון לעסקו - בדין יסודה.
לגבי ליטוש העץ - פריט 10.16א לצו - גם אני סבור, בדומה לקביעת בית המשפט המחוזי, כי הגדרת "עיבוד" היא רחבה ומכילה בחובה גם את ההגדרה של "ליטוש". ולגבי ליטוש המתכת - פריט 10.9 לצו - אף בעניין זה, דעתי היא כדעת הרוב של בית המשפט המחוזי (כבוד סגנית-הנשיא ד' ברלינר וכבוד השופט ז' המר), לפיה ליטוש מתכות טעון רישיון לפי פריט 10.9 לצו.
פריט 10.14 לצו דן ב"מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת". ופריט 10.9 לצו, המופיע בקבוצה 10 דן ב"חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שלא פורטו במקום אחר בצו - ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, והדפסה עליו".
אף לטעמי, מאחר והן פריט 10.9 והן פריט 10.14 מצויים באותה קבוצה 10 וכן מאחר ומטרות הרישוי של העסק לפי פריט 10.9 הן דומות מאוד למטרות הרישוי של עסק לפי פריט 10.14ו', נראה לי, כי עסקו של המבקש לליטוש מתכת טעון רישיון, בין לפי פריט 10.14ו' ובין לפי פריט 10.9.
לפיכך, בדין קיבל בית-המשפט המחוזי את הערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ה (13.7.05).
ש ו פ ט