החלטה בתיק רע"א 28026-01-11

1.         המבקש (להלן: זילברמן ) הגיש בקשת רשות הערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט יהושע רטנר) שניתנה ביום 30/12/10 בת"א 22729/06, לפיה הורה על מחיקת כתב הגנה של המבקש וכן של הנתבעים הנוספים בתביעה שהוגשה בבית משפט השלום, וזאת מאחר שלא שולם במועד שכר הטרחה למומחה על ידי כלל הנתבעים והמבקש בחר לשלם את החלק היחסי בלבד.

2.         בהחלטה שניתנה על ידי ביום 27/1/11 הוריתי למבקש לצרף מסמכים חסרים: כתב התביעה וכתב ההגנה, כדי לעמוד על מהות המחלוקת העיקרית שבין בעלי הדין. כמו כן הוריתי על מתן תשובה לבקשה, ואולם זאת לאחר שיוסדר נושא הפקדת העירבון.

            לגוף בקשת רשות ערעור הוצע להבחין בין מעמדו של המבקש לבין מעמדם של המשיבים 3-5, שהם הנתבעים הנוספים (להלן: הנתבעים הנוספים ) ולאפשר תשלום שכר טרחת המומחה שהוטל על הנתבעים בבית משפט השלום, על דרך קיזוז סכום מסויים מסכום ההוצאות בהם חוייבו הנתבעים ביחד ולחוד.

3.         יובהר כי מלכתחילה נתנה החלטה אחת - ולא בשלבים - כדי לסיים את ההליך בזמן קצר בערכאת הערעור ולאפשר את המשך הדיון בתיק העיקרי, ללא עיכובים נוספים, בערכאה הדיונית. בפועל הביא הדבר להארכת דיון נוספת שלא לצורך, בעיקר לאור התנהלות המבקש, באמצעות בא-כוחו.

            כאמור, במסגרת ההחלטה שניתנה עוד ביום 27/1/11 נתנה גם הצעה שאפשרה סיום מהיר של המחלוקת, בסמוך לאותו מועד, ואולם במקום זאת החלה מסכת של הגשת בקשות חוזרות מצד המבקש - מבלי שניתן גילוי מתאים על היחסים בינו לבין הנתבעים האחרים - והפקדת העירבון נעשתה במועד מאוחר. ועוד, חילופי הדברים בין ב"כ המבקש לבאת כוח הנתבעים הנוספים במסמכים כתובים, נוסחו באופן שאינו מכבד את הכותבים ואת המקום. בנושא זה ניתנה על ידי החלטה ביום 17/3/11.

            לגוף הבקשה, לא ניתן היה לדון בה אלא עד לאחר הסדרת נושא העירבון.

            רק ביום 29/3/11 הופקד העירבון. לא מצאתי בתיק צירוף של כתב התביעה על אף שהוריתי למבקש לעשות כן. לאחר הפקדת העירבון, נתבקשו בעלי הדין להגיב להצעה בית המשפט (ראה החלטה מיום 27/4/11).

            ב-9/6/11 הגיש המבקש בקשה בה טען כי "הצעת בית המשפט" היא כביכול החלטה מחייבת. בית משפט נדרש להחלטה נוספת שניתנה ב- 13/6/11 - במהלך תקופת שבתון. ביום 10/7/2011 השיבו הנתבעים הנוספים, אשר כינתה את תוכנה של בקשת רשות הערעור, בין היתר כ" בדיה מתחילתה ועד סופה" וכן הובא פירוט על הקשר בין המבקש לנתבעים הנוספים - עובדות שהמבקש עצמו לא מצא לנכון להביא בפני בית משפט זה.

4.         מעיון בתיק נט המשפט עולה כי המדובר בכתב תביעה מתוקן שהוגש על ידי המשיבים 1 ו- 2 (להלן: אלבז או התובעים ) כנגד המבקש והמשיבים 4 ו- 5, תביעה כספית על סכום של 26,000 ש"ח, בקשר לעבודות אלומיניום שהיה אמור לבצע בין היתר גם המבקש - הרכבת חלון בבית שנבנה עוד בסוף שנת 2003 תחילת שנת 2004, הנמצא במושב מגדים בשכונה בהרחבה.

            כתב התביעה המתוקן הנ"ל הוגש ב- 8/9/08 (לא נמצא כתב תביעה מתוקן מאוחר לכתב תביעה זה להצגה). מסתבר כי לאחר ההתקנה על פי אותו כתב תביעה הייתה נזילה של מים, ועל אף שהמבקש יחד עם הנתבעים הנוספים הוזמנו לתקן את חדירת המים, לא בוצע התיקון.

            לפיכך הגישו ה"ה אלבז תביעה כספית וכן עתרו לצו עשה לתיקון או לחלופין להחזיר את הסכום של 26,000 ש"ח ששולם על ידם בצירוף פיצויים בגין עוגמת נפש על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

            לאחר שהוגשו כתבי הגנה, מינה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט, ועל אף שהמומחה הכין את חוות דעתו, שילמו רק התובעים את חלקם בשכר הטרחה, מה שעיכב את המשך ניהולו של התיק.

5.         ה"ה אלבז באמצעות בא כוחם עו"ד חו'טבא מוניר הגישו תגובתם, בה פורט הארכת הדיונים שהמבקש נוקט בה לאורך ניהולו של התיק, דבר המתיישב גם עם החלטת בית משפט השלום, עליה מבקש המבקש לערער.

            ה"ה אלבז גם מפרטים את הפסדי ימי העבודה הרבים שנגרמו להם, עקב אופן התנהלות התיק. כמו כן, יש תגובה של ה"ה אלבז לבקשה נוספת שהגיש המבקש בקשר לתיק הוצל"פ המתנהל נגדו, במסגרתה עתר לבית משפט זה לעיכוב הליכים.

6.         לאור הפירוט שהובא לעיל, לעניין בקשת רשות הערעור, ולאחר שחזרתי ועיינתי בבקשה, ולאופן התנהלות המבקש באמצעות בא כוחו בהליך בפני, וגם לגוף הבקשה, כמפורט לעיל, אני מורה, כי אין מקום ליתן רשות ערעור, ודין הבקשה להידחות.

לאור התוצאה האמורה זכאים המשיבים 1 ו- 2 להוצאותיהם בהליך זה, הן לגוף הבקשה, והן בשל העובדה שבדרך התנהלותם גרמו להארכת דיון שלא לצורך.

לפיכך, דין הבקשה להידחות, למעט מתן הזדמנות נוספת לשלם את מלוא יתרת שכר הטרחה למומחה על ידי כל הנתבעים, ובכלל זה המבקש, כחבות ביחד ולחוד, כפי שהורה בית משפט השלום - ולא כחבות נפרדת - וזאת, תוך 7 ימים מהיום, כאשר הפגרה תמנה במניין הימים.

7.         בחנתי שנית אם יש מקום לחייב את בא כוח המבקש ובאת כוח הנתבעים הנוספים בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה, והחלטתי שלא לעשות כן,  הן מפני שלא נקבע דיון נוסף במעמד אותם עורכי דין, לממש זכותם, להעלות טיעוניהם בטרם תינתן החלטה בנושא זה, וכן לאור ההתנצלות המפורטת שפירטה באת כוחם של הנתבעים הנוספים.

8.         אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה, למעט מתן ארכה נוספת למבקש לשלם את מלוא יתרת שכר הטרחה למומחה (להלן: שכר הטרחה ), כפי שהורה בית משפט השלום בהחלטה שניתנה ביום 9/12/10.