אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 915/05

החלטה בתיק פ 915/05

תאריך פרסום : 29/03/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
915-05
23/04/2006
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אדמון (בן ציון) גאדקר
החלטה

בנוגע לנאשם נקבע, על-פי הודאתו, כי הנאשם עבר עבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן ועבירה של אחזקת סם שלא לשימוש עצמי. העובדות הצריכות לעניין הנן כלהלן: במהלך חודש ינואר 2005 התקשר סוכן משטרתי לאדם בשם שרון וביקש לרכוש ממנו כמות גדולה של סם מסוג מריחואנה. בין השניים סוכם כי שרון ימכור לסוכן המשטרתי 37 ק"ג של סם תמורת 17,150 ש"ח. שרון הגיע למקום המפגש שנקבע מראש במונית בה נהג הנאשם, זאת על-מנת להוציא לפועל את העסקה. משהגיעו למקום המפגש עצר הנאשם את המונית, בסמוך לרכבו של הסוכן המשטרתי אשר המתין להם, ושרון יצא מהמונית והעביר לרכבו של הסוכן שלושה שקים בהם 37 חבילות סם מסוג קנבוס. לאחר ששרון ספר את חבילות הסם, לבקשת הסוכן, בוצעה העסקה בין השניים.

הנאשם הנו כבן 32 והוא נטול עבר פלילי.

עמדת המאשימה:

עמדת המאשימה היא כי יש להרשיע את הנאשם לגזור עליו עונש מאסר על תנאי וקנס. בנסיבות העניין, מיד מזדקרת השאלה מדוע נוקטת המאשימה עמדה כה מקלה נוכח מעורבותו של הנאשם בעבירות כה חמורות, כאשר כמות הסם היא כה גדולה. התשובה לכך מצויה בנסיבותיו האישיות הטרגיות של הנאשם.

הנאשם:

הנאשם הנו כבן 32, נטול הרשעות קודמות. הנאשם לוקה בשלוש מחלות חמורות וקשות: הראשונה, היא מחלת ההמופיליה הנגרמת כתוצאה מחוסר מולד של פקטור קרישה בדם. בשל מחלה זו קיימת נטייה לדימום גם לאחר חבלות קלות ולעיתים גם באורח ספונטאני. חלקם של הדימומים עלול להיות מסכן חיים. הטיפול, במקרים כאלה, הוא במתן עירוי. המחלה השנייה ממנה סובל הנאשם הנה נשאות HIV.  הנאשם לקה במחלה זו בהיות ילד כבן 6, לאחר שנזקק למנות דם, ואחת ממנות אלה הייתה נגועה. בשל מחלה זו מטופל הנאשם במשך שנים רבות בתרופות מרובות תופעות לוואי. המחלה השלישית, אף היא תוצאה של מצבו, הנה נשאות הפטיטיס C שנגרמה עקב חשיפה לטיפולים ותכשירים בעבר. עקב מחלה זו קיימת אצל הנאשם דלקת כבד פעילה על כל הכרוך בכך. מתסקיר שירות המבחן אשר ניתן בעניינו של הנאשם, עולה כי עקב מחלת ההמופיליה עזב הנאשם, בהיותו כבן 3.5 שנים, את בית הוריו ועבר להתגורר בבית סבתו בירוחם, זאת עקב הקושי מצד הוריו לטפל בו. הנאשם התקשה בלימודיו בשל היעדרויות מרובות עקב מחלותיו, ושני גורמים אלה: מצבו הבריאותי והשכלה לקויה, גרמו לו קשיים ניכרים בבואו למצוא מקצוע ותעסוקה. שירות המבחן, בתסקיר מקיף, הציג את הרקע המשפחתי החיובי בו גדל הנאשם, את ניסיונות הנאשם לרכוש מקצוע, את המשוכות אשר ניצבו בפניו עד אשר, בסופו של דבר, הורשה לעבוד כנהג מונית. המלצת שירות המבחן היתה לנקוט בדרך שיקומית חריגה ולהימנע מהרשעתו של הנאשם, זאת על-מנת שלא לחסום בפניו אפשרות תעסוקתית כנהג מונית, ולהטיל עליו צו מבחן מעקבי לשנה, תוך שילובו בלימודי קרוא וכתוב.

במהלך הראיות לעונש העידו, מטעם הנאשם, פרופ' מרטינוביץ והגב' גינה גולדשטיין. פרופ' מרטינוביץ, מומחה להמטולוגיה, העיד כי הוא מטפל בנאשם מאז היות הנאשם ילד, בגין מחלת ההמופיליה ממנה סבל. בין היתר העיד פרופ' מרטינוביץ על הנזקים הגופניים אשר נגרמו לנאשם עקב העדר אספקה של גורמי קרישה והנכות הקשה שנגרמה לו עקב כך. דודיו של הנאשם, אשר גם הם היו חולי המופיליה, נפטרו מסיבוכי הצהבת ומחלת האיידס אשר גם הם לקו בה. (לדבריו של פרופ' מרטינוביץ, רוב חולי ההמופיליה באותן שנים לקו במחלות אלה עקב תרכיזי דם נגועים שהתקבלו מארה"ב). פרופ' מרטינוביץ העיד על מאבקו של הנאשם בקשיים הרבים שניצבו לפניו, על מחלותיו, על הטיפול הכרוך בתופעות הלוואי קשות, ובעיקר על כך שנדרשו שנים של מאבק עם הרשויות עד אשר היה באפשרות הנאשם לקבל רישיון מונית ועבודה זו הנה העבודה היחידה לה מסוגל הנאשם, במסגרתה יוכל לתמרן בין הטיפולים והמחלות. דברים דומים, באשר לתעסוקתו של הנאשם, באו מפיה של הגב' גולדשטיין, העובדת כעובדת סוציאלית בבית-החולים שיבא (שם קיים מרכז ארצי להמופיליה), עקב כך היא מכירה את הנאשם מאז שנת 1994. גם לדבריה נזקק הנאשם לשיקום אשר יותאם למחלותיו ולהשכלתו, שיקום שיהא לכל החיים, והדרך היחידה שנמצאה היא היות הנאשם נהג מונית. הגב' גולדשטיין העידה על המאבק הקשה אותו מנהל הנאשם במחלותיו ובסביבה, על שיתוף הפעולה מצד הנאשם ועל בידודו החברתי. (כמו כן, ראה מכתבו של ד"ר מאור מהמחלקה לגסטרואונטרולוגיה וכבד מהמרכז הרפואי שיבא, בדבר הטיפולים הרפואיים אותם מקבל הנאשם בגין מחלת הכבד, את מכתבו של ד"ר שפירא, מומחה  HIV במרכז הרפואי להמופיליה בבית-החולים שיבא, ומכתבו של ד"ר לובצקי מהמרכז הארצי להמופיליה בבית החולים שיבא, בדבר הטיפולים אותם מקבל הנאשם במסגרת מחלת ההמופליה ותדירותם (פעמיים בשבוע). כן ראה גם מכתבו של פרופ' מרטינוביץ).

ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, כמובן שלא התעלמה מכל אשר פורט לעיל וגילתה רגישות למצבו של הנאשם. אולם, לאור כמות הסם והעובדה לפיה במלחמה בסחר בסמים הנסיבות האישיות נדחקות לקרן זווית, ביקשה להרשיע את הנאשם. יחד עם זאת, בטיעוניה, הייתה ב"כ המאשימה נכונה לצאת מההנחה שהרשעה תפגע בשיקום הנאשם ועוד הוסיפה: "המעשה בפני עצמו הוא חמור והוא מצדיק גם אם לא מחייב הרשעה".

אכן, הנאשם מעורב בעבירת סמים קשה כאשר סייע לביצוע עסקת סמים בהיקף עצום. חומרה נודעת גם לשימוש שעשה הנאשם במונית לצורך עסקה זו, ולכך שהיה נכון, תמורת סכום פעוט, ליתן יד לעסקה זו. (אין חולק שלנאשם לא אמור היה לצמוח רווח מהעסקה עצמה אלא הרווח היחיד היה סכום של כמה מאות שקלים עבור ההסעה). יחד עם זאת, אין ספק כי מדובר בסיטואציה ייחודית, מורכבת, אשר הפן המכריע בה הוא הפן האנושי: הנאשם הוכה קשה, שלוש פעמים, בלא שהוא עצמו נתן לכך יד, זאת לאחר שנולד חולה במחלה כה קשה ומורכבת, ובעקבותיה "זכה" לתוספת של שתי מחלות, האחת יותר חמורה, קשה ומסובכת מרעותה, והנו נזקק לטיפולים רבים ומורכבים בגין שלוש מחלותיו. איכות חייו, עקב כך, הנה מינימאלית ביותר, שלא לדבר על מצבו החברתי ויחס החברה אליו (כפי שהעידה על כך הגב' גולדשטיין). דומה, בנסיבות אלה, ולאחר שנראה כי הנאשם הפיק את לקחו והיה שחקן משנה בעסקה עצמה, כי במסגרת שיקולי הענישה יש ליתן עדיפות לחמלה כשיקול מרכזי, ולהימנע מהנחתת מהלומה נוספת על הנאשם. אמנם ניתן לשער כי הנאשם יוכל לעסוק במקצוע אחר אולם זאת לאחר מאבק נוסף שיימשך שנים, והרשעתו, אשר תגרור בעקבותיה את שלילת רישיונו כנהג מונית, (ככל הנראה), תנחית עליו מהלומה נפשית-שיקומית. בנסיבות אלה, ולפנים משורת הדין, ניתן להימנע מהרשעת הנאשם.

לפיכך, הנאשם יעמוד במבחן שירות המבחן למשך שנה.

ניתנה היום כ"ה בניסן, תשס"ו (23 באפריל 2006) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ר' כרמל, שופט

 

קלדנית: מאיה כהו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ