אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 8769/04

החלטה בתיק פ 8769/04

תאריך פרסום : 18/08/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
8769-04
19/04/2005
בפני השופט:
רביד גיליה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. חודר הרצל
2. לביא עזרא

החלטה

בפני שתי טענות מקדמיות שהעלה ב"כ הנאשמים ואשר בעטיין  הוא עותר למחיקת כתב האישום נגד הנאשמים.

לטענת ב"כ הנאשמים עומדת לנאשמים טענת התיישנות מחמת שמדובר באירוע שהתרחש בשנת 1998 כאשר כתב האישום נגדם הוגש בשנת 2004. 

עוד נטען, שעומדת לנאשמים טענה של" הגנה מן הצדק" וזאת בשל השיהוי הרב בהגשת כתב האישום שבגללו לא יוכלו לכלכל את הגנתם כדבעי.

בתגובת המאשימה בכתב לטענות המקדמיות הנ"ל, נטען בראש ובראשונה, כי בעקבות האירוע ביום 30/7/98 נפתחה חקירה משטרתית, אך לא עלה ביד המשטרה לאתר את נפגע העבירה ולכן לא נגבתה הודעתו. בשל תקלה הועבר התיק למפלג תביעות של המשטרה בחודש ינואר 99', הגם שהסמכות בטיפול הייתה מצויה בידי הפרקליטות, תקלה שהתגלתה רק בחודש נובמבר 2001.

התקלה התגלתה עת פנה ב"כ הנפגע בבקשה לברר על אודות התיק ואז הוחלט על ידי הפרקליט המטפל, כי יש צורך להשלים את החקירה על ידי גביית הודעתו של הנפגע, השלמת חקירה שהייתה רלבנטית ביותר להמשך ההליכים בתיק.

בשל עומס העבודה, נחקר הנפגע ביום 14/1/02 וכתב האישום הוגש לבית המשפט ביום 1/11/04.

לטענת ב"כ המאשימה, בהתאם לסעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי, תקופת ההתיישנות לעבירה המוגדרת כעוון היא חמש שנים מיום ביצוע העבירה כאשר בתוך מניין התקופה לא נכללת אותה תקופה שבה התיק היה בחקירה. על פי החוק יתחיל מניין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה.

לדבריי ב"כ המאשימה, סעיף 9(א) הנ"ל אינו מגביל עצמו לסוגים מסוימים של פעולות חקירה משטרתיות כאשר לענייננו, לא יכולה להיות מחלוקת כי הודעתו של נפגע העבירה הינה פעולת חקירה מרכזית וחיונית שלא ניתן היה לוותר עליה. חקירת נפגע העבירה הפסיקה בשעתה את מנין תקופת ההתיישנות וזו החלה להימנות מחדש בחודש ינואר 2002 שהינו, המועד האחרון שבו נערכה בתיק חקירה משטרתית. משכך, לטענת ב"כ המאשימה, כתב האישום הוגש בתוך תקופת ההתיישנות.

אשר לטענה בדבר הגנה מן הצדק, סקר ב"כ המאשימה את הפסיקה הרלבנטית לצורך הגנה זו והדגיש, כי היא חלה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן כאשר בית משפט נוכח לדעת כי אין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או שיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות.

לדברי ב"כ המאשימה, בתיק שלפנינו מידת הפגיעה בהגנת הנאשמים ומשקלה של פגיעה זו, אם קיימת, תוכל להתברר במהלך המשפט ואין מקומה להיות מוכרעת בשלב זה בו היא עודנה בגדר טענה תיאורטית.

על טיעוני המאשימה בכתב, השיב ב"כ הנאשמים, בראש ובראשונה, כי גביית הודעתו של הנפגע אין לה דבר וחצי דבר עם האשמתה בעבירה על פי סעיף 192 לפקודת הבטיחות בעבודה והתקנות לפיה, שכן מדובר בעבירות טכניות אשר חקירתו של הנפגע איננו נוגעת להן.

אשר לטענת הגנה מן הצדק, הרי שלטענת ב"כ הנאשמים, משהודתה התביעה כי בשל תקלה הועבר התיק למפלג תביעות במקום לפרקליטות, הרי שמדובר במחדל שרובץ לפתחה של המאשימה ואין לגלגל אותו על הנאשמים אשר עלולים להיפגע ממנו.

 ככל שהדבר מתייחס לטענת ההתיישנות, אני מקבלת את טיעוני התביעה כי כתב האישום הוגש בתוך תקופת ההתיישנות.

לא יכול להיות ספק, כי גביית הודעתו של הנפגע היא פעולת חקירה רלבנטית ואפילו מתבקשת בנסיבות העניין.

הנאשמים הואשמו על פי כתב האישום, בין היתר,  בעבירה של חבלה ברשלנות, על כך שבמהלך ביצוע עבודות בנייה שבוצעו על ידי הנאשמים, נפגע המתלונן בעת שעבד באתר הבנייה ונפל מגג הבניין. לא ניתן לומר, כי מדובר אך ורק בהאשמות טכניות שבהן לעמדתו של המתלונן ולגרסתו אין רלבנטיות להליך.

אשר לטענה של הגנה מן הצדק, מדובר בטענה שמעורבים בה טענות של עובדה ומשפט כאשר - גם בהנחה שיש בסיס משפטי לטענה-  בשלב זה של ההליך, לא ניתן לדעת עובדתית עד כמה היה בשיהוי כדי לפגוע בהגנתם של הנאשמים.

על מנת לקבוע כאמור לעיל, על בית משפט לשמוע את הראיות, להעריך את משקלן וליתן את הדעת עד כמה נבצר מהנאשמים לכלכל את הגנתם כדבעי בגלל חלוף הזמן.העלאת טענה זו בשלב זה של ההליך כטענה מקדמית, היא מוקדמת מידי ובית המשפט לא יוכל להכריע בה לכאן או לכאן.

שמורה הדרך לב"כ הנאשמים להעלות את הטענה בסיומו שדל ההליך הפלילי, ובית משפט ייתן את הדעת עליה כחלק מהכרעת הדין.

אשר על כן לאור האמור לעיל,  אני דוחה את טענותיו המקדמיות של ב"כ הנאשמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ