ניתנה בתאריך 27.6.05 הכרעת-דין לפיה הורשע הנאשם בשורה של עבירות אלימות שיוחסו לו בכתב-האישום, בשני אירועים שונים, ובעבירה של הטרדה באמצעות הטלפון.
הנאשם זוכה מגניבת טלפון נייד שיוחסה לו.
לאחר שטענו התביעה והנאשם לעונש - נקבע מועד שימוע גזר-הדין לתאריך 29.9.05. בין לבין, נתבקשה חוות דעת הממונה על עבודות שרות לגבי האפשרות שהנאשם ירצה עונש מאסר בעבודות שרות ציבוריות.
בתאריך האמור, 29.9.05, התייצב הנאשם כשהוא מיוצג על-ידי עורך הדין ר' דרחי, ובפיהם בקשה לבטל את הכרעת הדין המרשיעה את הנאשם.
עורך-הדין דרחי טען, כי ההליך המשפטי שהתנהל בעניינו של הנאשם לא היה הליך הוגן משום שהנאשם לא היה מיוצג במשפטו בידי עורך-דין.
בא-כוח הנאשם טען למחדל מצד התביעה, דהיינו: הימנעותה, בניגוד להנחיות היוהמ"ש מלבקש מינוי סניגור לנאשם, על אף עתירתה לעונש מאסר בפועל, מחדל היוצר עיוות דין ומצדיק את ביטולה של ההרשעה.
האמנם נוהל כנגד הנאשם הליך פלילי בלתי הוגן? האמנם נגרם לנאשם עיוות דין?
הנאשם התייצב למשפטו בעצמו ב-30.11.04, וכפר בעובדות כתב-האישום כפירה מפורטת.
הנאשם אישר, לשאלת בית-המשפט, כי צילם את כל תיק החקירה, והמסמכים בידו.
בהחלטתו מאותו יום הנחה בית-המשפט את הנאשם כך:
"מובהר לנאשם כי זכותו להיות מיוצג ע"י עורך-דין וכי עליו להביא לדיון את כל עדיו וראיותיו".
הנאשם בחר שלא לשכור עורך-דין לייצגו; בתאריך 17.3.05 נשמעה פרשת התביעה, ואילו פרשת ההגנה נשמעה בתאריך 3.4.05.
במועד אחרון זה, לאחר שכבר העידו הנאשם ועד הגנה מטעמו, ביקש הנאשם לדחות את המשך פרשת ההגנה כדי לאפשר לו לאתר עד הגנה שלטענתו נכח במספרה בעת האירוע הראשון.
התביעה הביעה הסכמתה, ובית-המשפט קבע בהחלטתו:
"לבקשת הנאשם, לפנים משורת הדין, ורק כדי לאפשר לו את הגנתו במלואה, אני דוחה לשמיעת עד הגנה אחרון לתאריך 9.5.05, שעה 12:00" (עמ' 25, ש' 16-26)
.
לאחר שנשמעה עדותו של עד ההגנה השלישי, ולאחר שסיכמה התובעת את טענותיה, איפשר בית-המשפט לנאשם,
לבקשתו המפורשת, לסכם את טענותיו בכתב ולצרף לסיכומיו מסמכים, דבר אותו אכן עשה.
לאחר שימוע הכרעת הדין בתאריך 27.6.05 הודיע התובע, עוה"ד י' גולומב (בעמ' 46, ש' 1-2):
"עמדתנו היא למאסר בפועל ולכן נמליץ לנאשם בטרם הטיעונים לעונש שיהיה מיוצג".