פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
8124-00
18/04/2001
|
בפני השופט:
חני סלוטקי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלמקייס
|
הנתבע:
כהן דניאל
עו"ד כתאנה
|
| החלטה |
1. הנאשם מואשם בכתב האישום המתוקן בשישה אישומים שונים, הכוללים עבירות של איומים, סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית, הדחה בחקירה וכן פריצה לרכב והצתה.
הרקע לעבירות אלו, על פי כתב האישום, הוא רצונה של המתלוננת שרכבה הוצת, לסיים קשר רומנטי שלה עם הנאשם.
2. בא כוח הנאשם טוען לחוסר קבילות הודיית הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי ב
ת/ 6 - חקירת הנאשם במשטרה מיום 07.11.2000 בשעה 15:20 וב
ת/ 7 - דו"ח ההולכה מיום 08.11.2000, בהן הודה הנאשם בהצתת רכבה של המתלוננת.
בא כוח הנאשם טוען שאין לקבל את הודאת הנאשם, משום שזו נגבתה ממנו תוך שימוש באמצעי פסול והוא - הבטחת ע.ת. 3, פקד יוסי מכלוף, לנאשם כי אם יודה בעבירת ההצתה, ידאג הוא ל"הורדת" סעיפי אישום וידאג לשחררו מהמעצר בו הוא מצוי. בשל הבטחה זו, טוען בא כוח הנאשם, הודה הנאשם בעבירת ההצתה למרות שלא ביצע אותה.
זוהי הטענה מרכזית, העומדת בבסיס "משפט זוטא" אותו ביקש בא כוח הנאשם לקיים.
3. מטעם המאשימה, העידו לעניין משפט הזוטא שלושה שוטרים שהיו מעורבים בחקירתו של הנאשם.
ע.ת. 1: שי מלול
עד זה היה החוקר הראשי בתיק והוא זה אשר גבה את ההודאה נשוא החלטה זו (ת/ 6). בעדותו תיאר עד זה את השתלשלות הארועים החל מקבלת תלונה ביום 22.10.2000 מן המתלוננת בדבר איומים שקיבלה מהנאשם, עובר לטיפול בתלונה ונמשך בקבלת תלונה נוספת, כעבור שבוע, בדבר הצתת רכבה של המתלוננת, זימון הנאשם לחקירה, מעצרו וחקירותיו. העד אף תיאר את השתלשלות הארועים שהובילו להודייה: ( בעמוד 7 לפרוטוקול, החל משורה 11) :
"ב- 07.11.2000, העליתי את הנאשם לחקירה נוספת. בחקירה הנאשם שוב הכחיש קשר להצתה...הנאשם נחקר ובסיום החקירה הובלתי אותו במסדרונות התחנה לתא המעצר. בחדר מספר 8 - שהוא החדר הראשון מימין בתחנה, ישב יוסי מכלוף - שהיה בזמנו רמ"ח, יחד עם חוקר בשם סילבי אוחיון ואז החשוד פנה ליוסי מכלוף ואמר לו כך: "יוסי אני רוצה להודות, בוא נשב ונדבר", מכלוף אמר לו שישב וידבר. אני הייתי צמוד לנאשם. במהלך החקירה הנאשם שאל אותי, מספר פעמים: "מה יצא לי מזה, אם אני אודה?". הנאשם שאל את מכלוף: "אם אני אודה בהצתה, האם יבטלו לי חלק מהאישומים?", יוסי מכלוף אמר לו שהוא לא מבטל לו שום דבר והוא לא מבטיח לו שום דבר ושאם הוא רוצה להודות שילך איתי. הנאשם אמר שהוא רוצה להודות בהצתה. הנאשם התלווה אלי והלכנו יחד למשרד שלי. במשרד שלי חקרתי את הנאשם שוב והוא הודה שהוא הצית את הרכב והסביר לי מה היה וזו האמרה שגביתי ממנו ביום7/11/2000 בשעה 15:20 - ת/ 6".
בחקירה הנגדית מסר עד זה כי הוא לא רשם דו"ח על כך שהנאשם שאל אותו מה יצא לו אם הוא יודה וזאת למרות שידע מהי "ראשית הודייה" (עמוד 9, שורות 21-25 לפרוטוקול). העד אף העיד, כי לא כתב ביומן החקירות על השיחה שהיתה בין הנאשם לבין יוסי מחלוף.
ע.ת. 2 - דוד שריקי
עד זה השתתף בהולכה, ולמעשה היה השוטר הבכיר במהלכה והוא זה שהחליט על קיומה וקיום השחזור. העד לא נטל חלק בארועים שהתרחשו יום קודם לכן, אלו שהובילו להודייה. בחקירתו הנגדית העיד העד, כי הנאשם:
"כל הזמן שאל מה יהיה איתו". (עמוד 13, שורה 4 לפרוטוקול).
ע.ת. 3 - יוסי מכלוף
ביום הארוע היה עד זה ראש משרד חקירות בתחנת באר-שבע.
העד העיד כי הנאשם פגש אותו באחד המשרדים וביקש לדבר איתו ו"לספר הכל". העד העיד כי:
"לא הבטחתי לו שחרור ולא הבטחתי לו שום דבר שדומה לזה".
(עמוד 4 שורה 2 לפרוטוקול ).
עוד מסר העד כי: