אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 8023/06

החלטה בתיק פ 8023/06

תאריך פרסום : 21/08/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
8023-06
22/01/2008
בפני השופט:
דורית רייךשפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמת"א
עו"ד יפית עמרן- מתמחה
הנתבע:
1. אלעביד גאזי
2. אלעביד עזיזה

עו"ד פאדילה ממשרד עו"ד תילוואי
עו"ד זיו ממשרד עו"ד מצארווה
החלטה
את כתב האישום שבפני הגישה עו"ד יהודית לייבה מפמת"א ב- 28.12.06 נגד, גאזי אלעביד (להלן: " הנאשם") ועזיזה אלעביד (להלן: " הנאשמת"), שהיתה אשת הנאשם בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. הנאשם והנאשמת הורים לשישה ילדים משותפים הבכורה בגירה והאחרים קטינים. בכתב האישום ארבעה אישומים כדלקמן:

האישומים הראשון והשלישי מייחסים לנאשמת, עבירה לפי סעיף 361 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"). בתאריכים 19.09.05 וב- 7.11.05, השאירה את הקטינה ת.א, ילידת 2002 ללא השגחה.

האישומים השני והרביעי מייחסים לנאשםתקיפה קטין על אחראי, עבירה לפי סעיף 379 יחד עם 382(ב)(2) לחוק. על פי האישום השני, בהיות הנאשם אחראי על הקטינה ה.א, ילידת 1991 תקף אותה בלילה שבין ה- 19.10.05 ל-20.10.05. על פי האישום הרביעי, במועדים שונים, שאינם ידועים, בהיותו אחראי על ילדיו תקף אותם.

לנוכח עמדתה העונשית המחמירה של המאשימה, הוחלט בישיבת יום 12.06.07, למנות לכל אחד מהנאשמים סנגור מהסנגוריה הציבורית. בהתאם לכך מונה עו"ד תילוואי לייצוג הנאשם ועו"ד מצארווה לייצוג הנאשמת.

התקדמות ההליכים בתיק נדחתה מפעם לפעם לצורך לימוד חומר החקירה ולשם מיצוי הליכים בין הצדדים.

בישיבת יום 3.01.08, הודיע ב"כ הנאשם שבדעת מרשו להודות בכפוף להסמכתה של פמת"א להגיע איתו להסדר טיעון. הוא לא הצליח לעשות כן משום שפמת"א התנתה הסכמתה להסדר בקיום דיון מאוחד בעניינם של שני הנאשמים.

מסתבר שבעוד שהנאשם מוכן להודות, הנאשמת עומדת בכפירתה, ואילו הפרקליטות, אם ירדתי לסוף דעתה של המתמחה גב' עמרן שהופיע בפני (להלן: " התובעת"), עומדת על דעתה שלא לסיים את ההליך בהסדר רק עם אחד מהנאשמים. במידה והנאשם בוחר להודות לבדו, הוא רשאי לעשות כן מבלי שהמאשימה תסכים להקלה בעונשו.

ב"כ הנאשמת, עו"ד זיו, טוען שצירוף הנאשמים לכתב אישום אחד איננו עומד בדרישות סעיפים 87 ו- 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: " חסד"פ"). לדעתו, יש להפריד את משפטה של הנאשמת ממשפטו של הנאשם. עצם עובדת היותם הורי הילדים איננו עושה אותם " צד לאותן עבירות" ואין לראות בהם מבצעים בצוותא. לגישתו, האירועים נשוא כתב האישום לא נובעים מפרשת אחת ולא קושרת ביניהם זיקה עניינית. לכל אחד מהנאשמים מיוחסות עבירות שונות,(הנאשמת מואשמת בעבירת עוון בעוד שהנאשם מואשם בעבירת פשע). קיים פער זמנים בין העבירות, נפגעי העבירה שונים, להוציא האישום הרביעי שהוא אישום כללי.

לדעת הסנגור, הפרדת הנאשמים לא תפגע ביעילות הדיון. בהתחשב במהות העבירות המיוחסות לכל אחד מהנאשמים, הילדים אינם כשרים להעיד נגד אימם הנאשמת, מה שאין כן לגבי אביהם הנאשם. האשמה במשותף עלולה לפגוע בהגנת הנאשמת ולגרום לעיוות דין. לתמיכה בטיעוניו הפנה הסנגור לפסיקה שבת"פ 3120/02 מדינת ישראל נ' רון, פ"מ תשס"ב(2) 724, ובע"פ 102/78 חלאפה נ' מדינת ישראל, וכן לספרה של ד"ר חיה זנדברג " זכויות נאשמים - הזכות למשפט נפרד" (הוצאת נבו, 2001), עמ' 52-56.

התובעת מתנגדת להפרדה המבוקשת. היא לא מתעלמת מכך, שכתב האישום מייחס לכל אחד מהנאשמים עבירות שונות שביצע כל אחד מהם לבדו. לגישתה - מכיוון שהעבירות בוצעו במסגרת תא משפחתי משותף לנאשמים, יש לראות את האישומים שבכתב האישום בראייה כוללת, כפרשה אחת, שראוי לדון בה במאוחד. האיחוד לא גורם לדעתה לעיוות דין וראוי ליתן משקל בכורה ליעילות הדיון, במיוחד לנוכח האישום הרביעי שעניינו פגיעות שפגע הנאשם בששת ילדיהם של הנאשמים.

התובעת הפנתה לע"פ 974/85 פרג'ון נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1) 197, ולספרו של השופט קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק שני עמ' 682 ולאסמכתאות נוספות.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי באסמכתאות ושקלתי מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן:

  1. האפשרות לצירוף נאשמים לכתב האישום אחד והפרדת משפט מוסדרת בהוראות סעיפים 87 ו-88 לחסד"פ, שקובעים כדלקמן:

"87. צירוף נאשמים

מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת ; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

88. הפרדת המשפט

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים."

  1. ההוראות החוקיות ברורות, האסמכתאות ודברי המלומדים עליהם נסמכו ב"כ הצדדים קובעים למעשה באופן זהה את הרציונל החקיקתי: מותר לצרף מספר אישומים, שיש ביניהם קשר או דמיון כל שהו והם מתבססים על אותן עובדות או עובדות דומות או שהם בגדר סדרת מעשים הקשורים זה לזה, עד שהם מהווים פרשה אחת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ