פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
7839-99
31/01/2005
|
בפני השופט:
אמסטרדם יהודית
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. מוסאזאדי דוד
2. סדה-חיאן שהרוק (שחר)
|
| החלטה |
פרוטוקול
כב' הש' אמסטרדם: עדת תביעה מס' 3 אורה אפרתי, החלה להעיד בטרם הופעלה ההקלטה
ופרוטוקול הדיון של דבריה בחקירה ראשית נרשמו. המשך חקירתה הראשית ואחר-כך וחקרתה הנגדית היה בהקלטה.
עה/3 אורה אפרתי, מוזהרת לומר את האמת, בחקירה ראשית לעו"ד בן שעיה:
ש: אני שאלתי אותך לפני כן, כיצד דוד ושחר התייחסו למנוחה.
ת: מה שראו עיני את זה אני מספרת, יוצא מן הכלל. אני חשבתי מאיפה הם לקחו סבלנות כזאתי. כל יום שיושבת להם בקיוסק הקטן הזה. הם עזרו לה, הם בישלו לה. כשהיא היתה, לא הרגישה טוב, אני ראיתי אותם מהחצר מביאים את האוכל. לפעמים הם גם אמרו לי אוי תשימי לב רגע לחנות, אני רץ רק להביא לה אוכל. אבל הם היו לכולם טובים, באמת אני לא משקרת. הם כל כך היו טובים לכולם.
כב' הש' אמסטרדם: למה היו, הם היום לא עובדים שם?
העדה: כן, הם נהדרים. גם היום לכל אחד להושיט עזרה והכל. אמרתי להם, אני חושבת אתם יותר מידי טובים. לא כל כך משתלם להיות כל כך טוב. אבל זה אופי של הבן אדם. עד היום, אתמול גם כן ראיתי מהם דברים. עוזרים, רצים, מה, מה.
עו"ד בן שעיה: ציינת מקודם שהמנוחה אמרה לך משהו על השכנים.
ת: שהיא לא סובלת אותם.
ש: את מי היא אמרה?
ת: באמת, זה כל כך הרבה שנים, אני יודעת. זה גרינשטיין וכל מיני שמה. אני בכלל לא. אתה יודע מה, זה די רכלני לדבר ככה. אני לא כל כך רוצה לדבר.
ש: ולמה היא אמרה, היא אמרה למה, היא ציינה בפניך למה?
ת: לא, היא אמרה שהיא לא סובלת ואף אחד לא היה אצלה בבית, היא לא תיתן לאף אחד להיכנס הביתה.
ש: למה?
ת: אני לא יודעת, לא שאלתי אותה. אני שומעת. אני לא רוצה להיות חוקרת אותה, להיכנס לעצמות של מישהו. לא חקרתי אותה אף פעם.
עו"ד בן שעיה: כשהמנוחה היא היתה בקיוסק, כשהיתה מזמינה אוכל, מי היה משלם. היא היתה משלמת? את ראית.
ת: כן, בוודאי, בוודאי. שילמה להם בסדר גמור. היא לא ניצלה שום דבר. מי לא משלם, גם אני שילמתי מה שלקחתי. הם עובדים בחינם? יש להם משפחות עם ילדים קטנים, מה.
חקירה נגדית:
ש: את סיפרת שלא היית חברה של גב' ורטהיימר.