החלטה בתיק פ 6257/06

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירות שעניינה תקיפת קטין, עבירות על הוראות הסעיפים 382(ב)(2) ו-368 ב'  (א) סיפא לחוק העונשין תשל"ז -1977.

על פי כתב האישום הנאשמת היא אמה של המתלוננת, קטינה ילידת 1993.

ביום 02.06.06 חגגה הקטינה את יום הולדתה ה-13 בדירה בה היא מתגוררת עם הנאשמת ולאחר מכן יצאה עם חבריה לשחק בפארק.

הנאשמת, עם אדם אחר, הלכו לחפש את המתלוננת וכשמצאו אותה אמר אותו אדם לנאשמת כי המתלוננת התמזמזה עם החבר שלה ואז תקפה אותה הנאשמת בכך שסטרה לה, משכה בחולצתה ובשערות ראשה, ובעטה בברכה עד כי נגרם למתלוננת פצע בברך.

ה"אדם האחר" הוא מי שהיה בעלה של הנאשמת (להלן: "הבעל לשעבר").

על פי הסדר טיעון הוסכם כי הנאשמת תודה בעובדות המיוחסות לה בכתב האישום ותשלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל בעניינה תסקיר.

כבר באותו שלב הודיע ב"כ התביעה, כי כנגד הבעל לשעבר תלוי ועומד הליך בפני בית משפט המחוזי והוא עצור עד תום ההליכים בשל חשש לביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום במתלוננת. אקדים את המאוחר, הבעל לשעבר הורשע בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

התסקיר הראשון שהוגש ביום 05.12.07 הוא מתאר את עברה של הנאשמת ואת מצבה המשפחתי.

באשר לעבירה, הנאשמת תיארה קושי שלה ושל בעלה להציב גבולות לבת המתבגרת ועל פי הבנתה ותפיסתה אין מדובר בגילויי אלימות כנגד הבת.

לאחר אותם אירועים נשוא כתב האישום הוצאה הבת מהבית והיא שוהה במסגרת פנימייה.

על פי הממצאים הבת אינה מגלה בעייתיות בהתנהגותה, אך מצבה הרגשי מורכב בשל ההתמודדות עם חוסר האמון מצד האם, הנאשמת, לעניין התלונה כנגד הבעל לשעבר.

באשר לנאשמת, היא מגלה קושי להתמודד עם העובדה שהבת נמצאת מחוץ לבית ומחוץ לשליטתה, רואה בגורמי הרווחה והחוק אחראים לפירוד בינה לבין הבת, מפגינה חוסר אמון במערכות המטפלות ולפיכך אינה מעוניינת להשתלב בתהליך טיפולי.

מנגד, היא משתפת פעולה עם הצוות בכל הנוגע לטיפול בבת, מבקרת אותה באופן סדיר, דואגת לשלומה ומתגייסת לעזרתה ככל האפשר.

שירות המבחן מתרשם כי הנאשמת מתקשה לבסס קשר טיפולי ולהיעזר בגורמים הטיפוליים לצורך הדרכה הורית  להתנהגות הולמת ולא אלימה, ועל כן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינה.

בהחלטה מיום 10.12.07 התבקשה בהסכמה דחייה על מנת לעקוב אחר ההליך המשפטי המתנהל כנגד בעלה של הנאשמת, ובמקביל קבעתי כי על שירות המבחן לזמן את הנאשמת לפגישות נוספות ולהמשיך לבחון את מצבה.

התסקיר הנוסף הוגש ביום 21.02.08 ובו נכתב כי שירות המבחן לא הצליח לזמן את הנאשמת ולכן לא נערכה עמה פגישה נוספת, ולכן הוא חוזר על הקביעה כי אין באפשרותו לבוא בהמלצה טיפולית.

בין לבין הוגש תסקיר מטעם עובדת סעד בפנימייה בה נמצאת הבת, המתייחס לקשר שבינה לבין אמה.

הבת מתפקדת היטב, היא חיובית והיא יוצאת פעם אחר פעם לחופשות לבית האם.

הקשר בין השתיים מורכב מאוד ומלווה בעליות ומורדות, כשהנאשמת מתקשה להתמודד עם התנהגויות המאפיינות נערה בגיל ההתבגרות, בעיקר בשל פערי תרבות המביאים את הנאשמת לחשוד במעשיה של הבת.