החלטה בתיק פ 6058/07

1.         הנאשם הובא לדין בבית משפט זה על פי כתב אישום שבו הואשם בשנים עשר אישומים שונים. באחד עשר מן האישומים יוחסו לנאשם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק"); בתשעה מן האישומים יוחסו לנאשם עבירות של הלוואה בריבית מופרזת, לפי סעיף 7 לחוק הריבית, תשי"ז-1957. כן יוחסו לנאשם, באחדים מן האישומים, עבירות בודדות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק; גניבה, לפי סעיף 384 לחוק; הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986; ניסיון לקבל דבר במרמה, לפי הסעיפים 415 סיפא + 25 לחוק והסגת גבול, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק.

            ביום 4.9.07 קיימתי את הדיון השני בתיק זה (הדיון הראשון התקיים ביום 20.8.07). גם ישיבה זו נועדה לייעל את הדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982.

            בפתח הישיבה נדונה השאלה איך להגיע להסכמה בדבר המסמכים שיוגשו כראיה מטעם התביעה במהלך המשפט. לאחר שמיעת טענות הצדדים נתתי החלטה שבה ניתנו הוראות כיצד לפעול בעניין המסמכים.

            לאחר מתן ההחלטה האמורה הגישו סנגורי הנאשם לבית המשפט בקשה כתובה שהיתה מוכנה עמם מראש, בעלת כותרת כפולה:

            "1. בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 79ג(ה) לחוק בתי המשפט.

            2. הודעת נאשם על שמירת הזכות להגיש בקשה לפסלות שופט".

            הוריתי לדון בטענת הפסלות תחילה, וההחלטה הנוכחית מתייחסת לטענה האמורה.

2.         השתלשלות העניינים

א.         כנגד הנאשם התנהל בבית משפט זה תיק קודם (ת.פ 298/03) (להלן - "התיק הראשון") ותיק זה נדון בפני.

בתיק הראשון כלל כתב האישום שלושה פרטי אישום נפרדים שייחסו לנאשם עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 סיפא לחוק; גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ועושק, לפי הסעיפים 415 סיפא ו- 431(1) לחוק.

ב.         בתיק הראשון הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, במסגרת הסדר טיעון, והורשע על פי הודאתו. בין יתר תנאי ההסדר הוסכם בין הצדדים כי הנאשם ישלם פיצוי בסך של 100,000 ש"ח למתלוננים.

לאחר שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום הראשון והורשע על פי הודאתו, דחיתי את המשך הדיון לשמיעת טענות לענין העונש, למועד אחר כדי לאפשר לנאשם להפקיד את הפיצוי הנ"ל בקופת בית המשפט. הנאשם לא הפקיד את הפיצוי האמור בקופת בית המשפט וביקש ארכה, ארכה זו ניתנה לו ולאחר מכן ביקש ארכה נוספת ובית המשפט נענה לו פעם נוספת. 

ג.          בעוד התיק הראשון תלוי ועומד בשל העובדה שהנאשם לא הפקיד את הפיצוי ועל שום כך לא נשמעו טענות לעונש ולא ניתן גזר דין, הונח על שולחני, על פי הנחיות כב' הנשיאה גילאור, התיק הנוכחי (תיק פלילי 6058/07) (להלן - "התיק החדש").

            תיק זה מכיל שנים עשר פרטי אישום כמפורט לעיל.

ד.         בישיבה שהתקיימה בפני ביום 20.8.07 הזכיר הסניגור עו"ד רובינשטיין את העובדה שהתיק הראשון תלוי ועומד בפני. על כך הערתי כי איני רואה כל מניעה לכך שהתיק החדש יידון בפני למרות שהתיק הראשון עודנו תלוי ועומד. הדגשתי בדברי כי ממילא לא שמעתי ראיות בתיק הראשון ולא קבעתי ממצאי מהימנות והנאשם הורשע על פי הודאתו.

הסניגור לא טען ולא ביקש כי אפסול עצמי מלדון בתיק החדש .

כתום הדיון שהתקיים ביום 20.8.07  קבעתי 8 ישיבות שונות לשמיעת הראיות וכן הוספתי ישיבה נוספת לדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ ליום 4.9.07.

ה.         בינתיים, ביום 2.9.07 התקיים לפני דיון בתיק הראשון. בישיבה זו שמעתי טענות לעונש וגזרתי את דינו של הנאשם.

            במהלך הטיעונים לעונש החלה באת כח המאשימה לטעון בענין הרשעות קודמות של הנאשם. מיד עם תחילת דבריה התפרץ הנאשם וטען כי לא כך סוכם עם עורך הדין שלו. בעקבות דבריו אלה של הנאשם הסתפקה באת כח המאשימה באמירה כי "בעת כריתת הסדר הטיעון לא היה לחובתו עבר פלילי משמעותי".