פ
בית משפט השלום באר שבע
|
5114-06
28/02/2007
|
בפני השופט:
נ. אבו טהה
|
| - נגד - |
התובע:
פרקליטות מחוז דרום-פלילי
עו"ד בוקובזה ענבר
|
הנתבע:
קאדי טאלב
עו"ד יניב בוקר
|
| החלטה |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שהיה בלתי חוקית בישראל- עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל וקשירת קשר לפשע (מתן סעד למסתנן) - עבירה לפי סעיף
499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז 1977.
בישיבת המענה שהתקיימה, הודה הנאשם באמצעות בא כוחו בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל - כאמור באישום הראשון לכתב האישום.
באשר לאישום השני, המייחס לנאשם עבירה של קשירת קשר לפשע (מתן סעד למסתנן), כפר הנאשם באמצעות בא כוחו ואף העלה שתי טענות מקדמיות.
להלן האישום השני:
1. אכרם אבו חיש (להלן "אכרם") הינו תושב רפיח ומכרו של הנאשם.
2. ב- 13.7.06 חצה אכרם את גבול מצריים רצועת עזה מתוך כוונה להגיע לגבול ישראל מצריים לחצותו ולהכנס לישראל שלא כדין.
3. כוונתו של אכרם היתה לעסוק בישראל בגניבת מכוניות ומכירתן.
4. אכרם שהה במצריים זמן ויצר קשרים עם תושבי סיני במצריים העוסקים בהובלת מסתננים לגבול ישראל מצריים והדרכתם בדרך לחצות את הגבול.
5. בסופו של דבר ביום 04.08.06 עלה בידי אכרם לחצות את גבול ישראל מצריים להכנס לישראל שלא כדין.
6. לאחר שהסתנן לישראל איבד אכרם את דרכו בנגב שבתוך ישראל וביום 04.08.06 התקשר לנאשם שבשגב שלום וביקש את עזרתו.
7. הנאשם סבר כי יתכן שאכרם הינו פעיל של אירגון מחבלים כלשהו עובדה שלא היתה נכונה.
8. למרות סברתו זאת נענה הנאשם לפנייתו של אכרם והסכים לשלוח רכב לאסוף אותו.
9. אכרם נעצר מיד לאחר מכן על ידי כוחות הבטחון.
10. במעשיו הנ"ל קשר הנאשם קשר עם המסתנן ליתן לו סעד ולהקל את הסתננותו.
לטענת ב"כ הנאשם:
א. עובדות 3,4 ו-7 באישום השני, אינן מהוות יסוד מיסודות העבירה וזאת בניגוד לס' 85 לחוק סדר הדין הפלילי.
ב. ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם לא יכול היה לקשור קשר לבצע עבירה של מתן סעד למסתנן שכן השותף לקשר הוא המסתנן עצמו. במילים אחרות, כאשר יש שני שותפים לקשר ואחד מהם, בהתאם להגדת העבירה, לא יכול להיות העבריין שכן נתוניו האישיים אינם מאפשרים זאת, דהיינו היותו מסתנן, אין מקום להאשימו בעבירת קשירת הקשר.
תימוכין לטענתו הפנה הסניגור המלומד להחלטת כב' השופט מגד בת"פ 1442/04 בית משפט השלום באר שבע, מדינת ישראל נ' שמלשוילי ואח' תקדין- שלום 2005 (1) 363.