פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
40206-05
17/09/2006
|
בפני השופט:
כבוב חאלד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד שירי רום עו"ד כנרת קהן עו"ד מיטל מור
|
הנתבע:
1. אליעזר פילוסוף 2. אברהם בללי 3. צבי קרוכמל 4. אסף זלוטובסקי 5. חיים זיסמן 6. אייל אברמוביץ' 7. רוני ברהום 8. יצחק רט (ב-ת"פ 40197/06)
עו"ד נריה-כץ עו"ד גליש בש עו"ד אורן יצחק עו"ד סודרי עו"ד דן קואל עו"ד יהושע רזניק
|
החלטה |
ב"כ הנאשמים העלו שורת טענות מקדמיות הן כנגד כתב האישום בכל הקשור לניסוחו הכללי והן טענות הגנה שעיקרן טענות כנגד המאשימה על דרך איסוף הראיות בתיק, וטענת הגנה מן הצדק.
קבוצת הטענות הראשונה
הבהרתי את עמדתי כבר בפתח הדיון בפני ב"כ הצדדים, שעה שציינתי באופן ברור ומפורש שאינני נוטה לקבל טענות אלה ולהכריע בהן בטרם הצגת הראיות בפני בית המשפט, והרי מהותן ותכליתן של טענות ההגנה מקבוצה זו מחייבת שמיעת הראיות בטרם הכרעה בטענות אלה.
למותר לציין, שאין בידי בית המשפט כלים להעריך ולאמוד את הטענות בדבר הפגם והפסול באופן איסוף הראיות מחד, ובאופן שבו התנהלה החקירה תוך פגיעה בזכותם של הנאשמים למשפט הוגן, מאידך - מבלי שהראיות עצמן תוצגנה בפני בית המשפט על ידי מי שעסק במלאכת איסוף הראיות, בטרם הכרעה בסוגיה זו.
גם העתירה החלופית של ב"כ הנאשמים לחייב את המאשימה להעיד מטעמה בשלב ראשון מספר חוקרי משטרה שעמלו וטרחו על איסוף חומר הראיות, כאשר לטענת ב"כ הנאשמים יש בנקיטת דרך זו כדי לאזן באופן ראוי בין עמדת הסניגוריה לאופן איסוף הראיות הבלתי חוקי לבין זכות המאשימה להביא את ראיותיה בפני בית המשפט בסדר ובאופן שבו היא בוחרת - טענה ראויה היא אך אין בה כדי להצדיק קבלת העתירה בנדון והכל משום הטעם שאין בית המשפט יכול בשלב זה להעריך, כטענת עו"ד ויסמונסקי, את דרך איסוף הראיות על ידי המאשימה, כאשר לטענת המאשימה אין מדובר ברשימה של 2 או 3 עדים דווקא, אלא ברשימה ארוכה של עדים שעדותם נחוצה והכרחית בטרם שיקבע בית המשפט עמדה בשאלת שמועלית על ידי ב"כ הנאשמים, בדבר חוקיות הראיות שנאספו על ידי חוקרי המשטרה והרשויות החוקרות האחרות.
אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותה של הסניגוריה, בשלב מאוחר יותר, ולבטח לאחר שתוצג בפני בית המשפט תמונה כוללת ומקיפה דבר האופן שבו רשויות החקירה אספו את הראיות כנגד הנאשמים, בין בארץ ובין בחו"ל, ובין באופן חוקי ובין שלא באופן חוקי, כל זאת לאחר שבפני בית המשפט לא רק שתוצג תמונה כוללת של הראיות בפניו, אלא גם יתאפשר לצדדים להעלות טיעונים המתייחסים לראיות גופן.
לסיכום פרק זה, אין לי אלא לקוות שב"כ המאשימה, עו"ד ויסמונסקי, שמכיר היטב את חומר הראיות בתיק יעשה כל מאמץ כדי להעיד בשלב ראשון את העדים שעדותם תוכל להאיר את עיני בית המשפט בדבר אופן איסוף הראיות על ידי המאשימה, ובדרך זו יוכלו ב"כ הנאשמים להעלות את טענותיהם בנדון בשלב מוקדם ככל האפשר.
קבוצת טענות נוספות
קבוצה זו מתייחסת להעדר פירוט מספיק לגבי חלקו של כל אחד ואחד מהנאשמים, לגבי ייחוס עבירות לפי חוקים שונים בגין אותם מעשים.
ראיתי את החלטתו של כב' השופט כספי באשר לטענות דומות ואף זהות שנטענו בהליך פניו, ודומני שראוי לאמצה גם לגבי ההליך בפניי.
חזקה על התביעה שתביא את ראיותיה לצורך הוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, תוך פריסה מקסימלית של ראיות אלה, ותוך ייחוד המעשים המיוחסים לכל אחד ואחד מהנאשמים, עד כמה שהדבר ניתן.
בית המשפט עצמו הוא שיצטרך להכריע בסופו של הליך אם התביעה הוכיחה את אשר נטען על ידה, באופן הנדרש לפי פקודת הראיות, אם אשמתם של הנאשמים הוכחה מעבר לכל ספק סביר אם לאו.
הואיל ועו"ד ויסמונסקי הצהיר בפני בית המשפט שזו מסכת העובדות והאישומים שמייחסת המאשימה לכל אחד ואחד מהנאשמים, הרי על שום כך התביעה היא שצריכה להוכיח טענותיה כנדרש וחזקה עליה שתעשה כך, שאם לא כן, הדין מחייב את בית המשפט לזכות את הנאשמים.
לסיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, לא מצאתי בשלב זה לקבל את טענות ב"כ הנאשמים.
מזכירות בית המשפט תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.
ב"כ הנאשמים מתבקשים לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט ולהגיש את תגובת הנאשמים לכתב האישום, כפי שהוריתי לעשות.
ניתנה והודעה היום, כ"ד אלול תשס"ו, 17 ספטמבר 2006, בלשכתי.